אין כמו מיץ ענבים

מותר להניח שאיני גוזל מחנן עזרן חשיפה סנסציונית אם אטען שהישראלי הממוצע מתחבט בשאלה אם לשתות ליד השווארמה הודו שלו ענבים או לימון. בתדירות הרבה יותר גבוהה משהוא נדרש להכריע בין קברנה ובין מרלו. גם אם אני ישראלי גאה, לא הייתי לוקח את הדברים ללב.
זה נכון, עירסול יין בכוס קריסטל גבוהת רגל וגירגורו במבט רושף הבנה לארומת גרגרי יער, נראים מצודדים הרבה יותר משתיית משקה בצבעי סגול זרחן בכוס פלסטיק שקופה, ובכל זאת גם למיץ, במיוחד למיץ ענבים, יש כבוד.

יקבי אפרת, מן הסתם כהיערכות לקראת פסח, מוציאים מיץ ענבים חדש. כדי שהצרכן לא יתבלבל בין המים הצבעונים שכל דוכן סביח מציע בשקל ובין הסחורה שלהם, הם העדיפו לוותר על המותג "מיץ ענבים", ולקרוא למוצר שלהם "תירוש ענבים". הגיוני. המיץ של יקבי אפרת עשוי כולו (אל תקלו ראש בכך) מענבי קריניאן ומוסקט, צבעו יפה ויש לו ריח נעים ששום חומרי טעם וריח לא יודעים לתת. קירור ומהילה במעט מים עושים למיץ הזה רק טוב. בקיצור, משקה קל ונהדר במחיר 14 ש"ח לבקבוק של ליטר וחצי.

כמה שמיץ הענבים של יקבי אפרת מוצלח, הוא אינו יכול להתחרות במלך מלכי מיץ הענבים שנעשה בישראל ומגיע ממנזר הכרימזן. אבל בשעה שאת מיץ הענבים של אפרת אפשר למצוא על כל מדף בסופרמרקט, מיץ הענבים של המנזר קשה להשגה. נסיעה למנזר בימים אלו אינה מומלצת והמקום היחידי שמשווק את המיץ באופן סדיר פחות או יותר הוא מנזר בית ג'מאל באזור בית שמש. חכו לשבת שמשית, סעו לכיוון בית שמש, עיברו על פני העיר וחכו לשלט שיוריד אתכם לדרך עפר שבסופה יש מנזר. הנוף נהדר, הנזירות מנומסות ומאירות פנים ואם השכינה עומדת לצידכם יהיה לכם גם מיץ ענבים מו-משו.