ארומה

הסניף התל אביבי הראשון של ארומה ממוקם בקצהו הדרומי של יהודה הלוי, על קו התפר בין תל אביב העובדת לתל אביב המבזבזת. דווקא שם, מרגישים ירושלים באוויר. כמה דקות לפני הכניסה לקפה הכי ירושלמי באזור, גאתה והלכה חרדת הפיגועים. אבל אחרי שסיימתי לתהות על נחמדותו היתרה של המאבטח שלא בדק לי את התיק, התחילו לבצבץ תזכורות נוספות, הפעם יותר משעשעות ממטרידות, של עיר הקודש.
בחורה אחת, רזה מאוד ועטורת קוקיות, היתה שקועה במשחק שש-בש עם חברתה הנעולה בסטילטו אדומות. איש אחד, במכנסיים קצרים, נכנס בלי טיפת בושה, רק כדי להשתמש בשירותים, וגבר בכיפה גדולה ורקומה התיישב על הבר, לשתות קפה בכוס נייר. נראה כאילו כולם מכירים אחד את השני, אבל במסורת הירושלמית, לא יוצאים מגדרם לגלות נחמדות. רק זואי, שליוותה אותנו לחזית, הצליחה בכלום מאמץ לסחוט חיבוקים ונישוקים מהעובדים במקום.

מצאנו שולחן אחד פנוי בסככת הזכוכית החשופה לסכנות הרחוב, וכשרצינו לאכול התברר שצריך ללכת לקחת את האוכל בעצמנו. אם אינני טועה, גם בחוסר ההשתדלות המובנה הזה יש משהו ירושלמי. בקופה גיליתי את יתרונות השיטה וחסרונותיה. כל סנדביץ' מגיע בשלושה גדלים: חצי, שלם וכפול - ובשישה מחירים: כל מנה עולה כמה שקלים יותר כשאוכלים אותה במקום. מזמינים, משלמים, מתיישבים, ומקץ דקות, כשהאוכל מוכן, קוראת לך עובדת הדלפק ברמקול, כאילו היה זה הבקו"ם, או לפחות סניף כיכר רבין של הבורגר ראנץ'. קצת קשה לתרגל אנונימיות של מבקרי בתי קפה כששמכם מהדהד בקפה בכל פעם שמתחשק לכם עוד משהו.

מכיוון שכל חצי כריך, שהוא, אגב, גדול למדי, מגיע על צלחת נפרדת, הייתי צריכה ללכת שלוש פעמים מהדלפק לשולחן כדי להאכיל אותי ואת בעלי. בכל זאת שמחתי, כשלא שיבצו אותי בתורנות שטיפת הכלים. בזכות שיטת החצאים, דגמנו ארבעה סנדביצ'ים: כריך הפסטרמה (11 שקלים לחצי, 8 אם תיקחו אותו הביתה) כריך האבוקדו (10 שקלים לחצי שם ו-7 שקלים בבית), והחצילים (כנ"ל) היו מצוינים, לא פחות. אחרי שנים של לחם ארז, נזכרנו שלחם רך הוא אופציה לא פחות טובה מהלחמים הנשיכים האופנתיים. החצי עם גבינת החלומי (באותו כסף) היה חסר טעם, אבל להצליח בשלושה מתוך ארבעה זה לא רע. איכות היא תכונה ירושלמית?

הפיקולו פינה שלוש צלחות ריקות ואחת עם כריך חלומי אחד שלם כמעט, ולא בירר איתנו מה אירע. אבל היה טעים ומשביע, מוזיקה קאלטית עליזה התנגנה ברקע וזואי עזרה לנו לקצר את כביש מספר אחת מתל אביב לירושלים, שהשתרע בינינו ובין העובדים.
בשלב הקינוחים וההפוך (רק 8 שקלים לאחד, והוא עוד מגיע עם שוקולד קטן!) הגשתי לנו קרואסון שוקולד טוב (9.5 שקלים) וריבוע בראוני עם אגוזים (9 שקלים) עשיר ויקר, ומתוצרת איילה בר.
הלכנו הביתה, מובלים על ידי כלבה מבסוטית, ועולצים מהשעה הנעימה שבילינו, אבל גם מהסוף הסביר של היום. יכול להיות שאני מתחילה להתמכר לתחושת ההיוושעות שמציפה אותי בכל פעם שמתמזל מזלנו לחזור הביתה בחתיכה אחת? אני אשמח להתגעגע אליה כשיהיה שלום.

ארומה, אספרסו בר. יהודה הלוי 59 פינת שד"ל, 5662780.