נושאים חמים

אשת חיל: מלכת הקונדיטוריה של העולם החרדי

הקונדיטורית המצליחה אפרת ליבפרוינד לא עוצרת לרגע. בין עריכת מגזין קולינריה, עסק מתוקים, ספרי בישול, סדנאות בישול והשתלמויות בחו"ל היא גם מתקתקת ארוחות לשבעת ילדיה

קשה להכניס לתוך משפט אחד את עיסוקיה הרבים של השף קונדיטורית החרדית אפרת ליבפרוינד. היא עורכת מגזין קולינריה חדש וכשר למהדרין, כותבת טורים לעיתונים חרדים בארץ ובחו"ל, מנהלת עסק מצליח למתוקים, מוציאה ספרי בישול רבי מכר, מעבירה סדנאות בישול וקונדיטוריה בישראל ובארה"ב ויחד עם כל אלה מצליחה גם לגדל 7 ילדים כאם מסורה.

קינוחים של אפרת ליבפרויד (יח"צ , שירן כרמל)
קינוח של אפרת ליבפרוינד (צילום: שירן כרמל, יח"צ)

ליבפרוינד (41) נולדה למשפחה חרדית בתל אביב. היא מעולם לא טרחה להשקיע בבישול עד שבמהלך שהות עם בעלה בארה"ב נרשמה לקורס קונדיטוריה ב-CIA (המוסד ללימודי קולינריה של ארה"ב). "כשהגעתי לקורס הייתי מאוד צעירה ולא מגובשת", היא מספרת, "אבל במהלכו הבנתי שיש לי את זה. השפים שם מאוד התלהבו ממה שהכנתי". ליבפרוינד עצמה לא טעמה מהמאכלים שהכינה משום שחומרי הגלם בהם השתמשה בארה"ב לא היו בעלי תעודת כשרות. "הלימודים לא היו בקטע של לטעום, אלא של ללמוד את ההכנה. מה גם שעם הזמן פיתחתי חוש ריח מאוד מפותח מכל המקומות שלמדתי בהם", היא צוחקת.

מששבה לישראל החלה ליישם את מה שלמדה ומאז הכול היסטוריה. לפני 14 שנים פתחה את עסק הקונדיטוריה שלה תחת שמה ובו היא מייצרת פטיפורים, עוגות, קינוחים נוספים ומתאבנים לאירועים. בד בבד המשיכה ללמוד ועד היום היא מרבה בנסיעות להשתלמויות רבות בספרד, צרפת וארה"ב. זוג נסיעותיה האחרונות למשל, כללו טיסה לאקדמיית השוקולד החדשה של קאליבו בתורכיה יחד עם שף קונדיטורים מוכרים מהארץ כמו דודו אוטמזגין ונסיעה נוספת להשתלמויות בצרפת, שם פגשה שף קונדיטורים מפורסמים כמו פייר הרמה, אדי בן גאנם ועוד.

ליבפרוינד לא מגבילה את עצמה רק לעולם המתוקים. היא הוציאה תעודת שף ממוסד לבישול כשר בארה"ב, מה שהיווה את בסיס לסדנאות שהיא מעבירה בארץ וכן לספרי הבישול שלה- "אפרת מגישה " ו-"אפרת מגישה בבית" (בהוצאת "דני ספרים") שמכילים ברובם מתכונים שאינם מתחום הקונדיטוריה. "אני מעבירה סדנאות במוסד להשתלמויות. הקורסים נערכים 6 פעמים בשבוע והם מחולקים ממתחילות ועד לנשים שלומדות אצלי 6 ו-7 שנים", היא מספרת.

קינוחים של אפרת ליבפרויד (יח"צ , שירן כרמל)
פרווה או חלבי (צילום: שירן כרמל)

במהלך השנים הפכה ליבפרוינד לסלבריטי של ממש בעולם החרדי. "העסק שלי התחיל בקטן. בציבור הדתי היה נהוג שנשים פותחות עסק קטן מהבית בשביל לפרנס אבל עסק כמו שלי, שרק גדל והגיע לממדים עצומים הוא פחות מקובל. עכשיו, אני גם משפצת מטבח תעשייתי גדול וחדש בקרבת הבית, אליו אוכל להכניס את כל העובדות שלי ולפתח עוד יותר את העסק". הקינוחים של ליבפרוניד הם כשרים למהדרין בגרסאות חלביות ופרווה אך האסתטיקה והחדשנות זהים לאלה של הקונדיטורים שנחשבים בפסגת התחום בישראל. "העסק עובד עם לקוחות יחידים, מסעדות ובתי מלון", היא מסבירה, "והקינוחים שלי כל הזמן משתנים ומתעדכנים".

את הידע שלה בתחום מנקזת ליבפרוינד גם בטורים שהיא כותבת בעיתונים כמו המודיע ויתד נאמן, בעוד זוג מגזינים בארה"ב וכעת גם במגזין הכרומו החדש שהיא עורכת תחת השם בופה. "המגזין הוא חלום שרציתי להגשים במשך שנים והכובע שלי בו הוא גם של העורכת וגם של שף קונדיטורית", מספרת ליבפרוינד, "הוא יצא לראשונה בינואר 2013 והמוטו שלו הוא כשר למהדרין. המגזין יוצא פעם בחודשיים והוא מצליח בצורה בלתי רגילה, במגזר הכללי יותר אפילו מאשר במגזר החרדי, שזאת הפתעה מדהימה. אני חושבת שההצלחה נובעת מהרמה הגבוהה של העיתון".

יש כיום שף קונדיטורים נוספים במגזר החרדי?
"לא. יש הרבה בנות שלמדו אצלי אבל לא כאלה שהוציאו תעודה מקצועית. זה נושא שכרוך בהשקעה רבה, כסף, נסיעות ולימודים ארוכים".

קינוחים של אפרת ליבפרויד (יח"צ , שירן כרמל)
טכניקות פשוטות ורמת אוכל גבוהה (צילום: שירן כרמל, יח"צ)

את נפגשת עם סטיגמטיות של הציבור החילוני כלפי המטבח החרדי?
"אני חושבת שהיום חילונים כבר לא חושבים שחרדים לא אוכלים טוב. בכל מקום שאני מגיעה אליו יש הערכה גדולה, אולי כי מכירים אותי ואת האוכל שלי. בכל מקרה יש התפתחות עצומה של המטבח החרדי בשנים האחרונות. חומרי גלם בעייתיים כמו ג'לטין או אצות לסושי קיבלו הכשר, כך שכיום הקהל יכול להשיג חומרי גלם טובים. במקביל יש התפתחות גם מבחינת הרמה, כי אנשים פתוחים ומוכנים ללמוד ולהכניס הביתה דברים חדשים. הציבור עבר שינוי".

ומה עם סוגיית המרגרינה?
"זאת נקודה בעייתית וכואבת אבל אני חייבת להגיד שמרגרינה נתפסת אצלנו במגזר דבר פחות נוראי מאשר במגזר הכללי, כי רוב הקינוחים שאנחנו מכינים הם פרווה. אני באופן אישי משתדלת להשתמש בקינוחי פרווה במוצרים שאינם תחליפים, למשל שמן קוקוס או מחית פירות. אני משלבת מרגרינה או שמנת צמחית רק בדברים שמחייביםאת חומרי הגלם הללו".

יש משהו ראוותני באוכל מפונפן ומוקפד שמתנגש עם אמונות המגזר?
"אוכל כזה אצלנו הוא יותר לחגים, שבתות ואירועים מיוחדים. ביום יום אני לא מכינה אותו לילדים שלי ואני לא בעד לעשות מהכנת אוכל עבדות או אלילות. זה לא מקובל אצלנו בגלל הפן היותר רוחני. אבל בחגים ושבתות אני מגישה אוכל יותר טוב שמכבד את המאורע. וזה כל הרעיון במתכונים שלי - להשתמש בחומרי גלם זמינים ולתת לאנשים טכניקות פשוטות כדי להגיע לרמת אוכל גבוהה יותר. יש גם מיתוס לגבי האוכל שלי שאני רוצה לנפץ אותו. אנשים חושבים שצריך להשקיע המון זמן ומאמץ בשביל להגיע לתוצאות שלי וזה פשוט לא נכון".

אגב זמן שמשקיעים, אישה חרדית באמת יכולה להקפיץ ארוחה לעשרים איש בחצי שעה כמו המיתוס הידוע?
"בישול זאת מיומנות ולנשים חרדיות יש אותה. הן יודעות לתקתק. לכל אישה יש בממוצע 6-7 ילדים אז היא שולפת ארוחות. את יודעת מה הולך בחגים אצלנו? יש מלא ארוחות להמון ילדים ואורחים והאישה פשוט במטבח, זה חלק ממנה. אני לא אגיד לך שבעשרים דקות מוציאים ארוחה כמו בספרים שלי אבל נשים במגזר כבר מתורגלות. חוץ מזה, כשאישה חרדית מרימה סיר אין בו 2 רבעי עוף, אלא תבנית, וכשהיא מכינה עוגה זה גסטרונום שלם, לא פס של אינגליש קייק. הכול אצלנו זה בגדול".

קינוחים של אפרת ליבפרויד (יח"צ , שירן כרמל)
שונה קולינרית (צילום: שירן כרמל, יח"צ)

איך את באופן אישי מסתדרת עם לעשות כל כך הרבה דברים במקביל?
"אני לא ישנה הרבה ואני עובדת מאוד קשה. אבל כמה שאני עסוקה אני עדיין נמצאת הרבה בבית. וזה הכי משמח אותי כי יש לי 7 ילדים וזה הדבר שהכי חשוב לי. אני אמא משקיענית. מלבד זאת אני גם אישה מאוד חרדית. בעלי אברך וזה תומך בי ברמה עצומה. עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמינה שזה מה שמביא אותי להצלחה. מי שבא מהמגזר - יבין".

עד כמה את יוצאת דופן בקרב נשים במגזר?
"אני חרדית לכל דבר אבל קולינרית אני שונה. אני לא חושבת שיש עוד אישה במגזר שעושה את מה שאני עושה, אני מגדירה את עצמי גם כאשת עסקים וגם כסוג של מובילת דעת קהל במגזר".

ומה הדבר הבא מבחינתך?
"במהלך השנים היו המון הצעות מחו"ל להתפתח אבל לא רציתי שהן יבואו על חשבון הבית,. הצעד הבא שלי הוא להמשיך להשקיע במגזין, לכתוב עוד ספרים ולפתח את העסק. הדברים היותר גדולים כמו לפתוח בית קפה שכמוהו לא היה ואולי גם משהו בחו"ל, מתוכננים לעוד 10-15 שנים, כשהילדים יגדלו. אני רק מקווה שיהיה לי עוד מספיק כוח".