כשהקונדיטור רון בן ישראל עיצב צמד עוגות בחלון הראווה של חנות מפוארת בשדרה החמישית בניו יורק, הדבר האחרון שהוא ציפה לו זה להפוך לכוכב. אבל אז חלפה ברחוב כוהנת הלייף סטייל האמריקנית מרתה סטיוארט ושינתה הכל. בשנים שעבר מאז הספיק בן ישראל להקים עסק מצליח לעוגות מעוצבות שמשרת סלבריטאים כמו אומה תורמן, אלטון ג'ון, בריטני ספירס, רוברט דאוני ג'וניור ועוד, להנחות את תכנית ריאליטי הבישול למתוקים- Sweet Genius ולהיכנס לאחרונה לרשימת השפים העשירים ביותר בעולם. כל זאת כשהוא שומר בעקביות על צניעות מרשימה.
"עבדתי כמעצב חלונות ראווה וחבר ביקש ממני ליצור זוג עוגות מזויפות בשביל חנות הפנינים Mikimoto", מספר בן ישראל על תחילת דרכו, "מרתה עברה שם ממש במקרה. היא נכנסה לחנות ותחקרה אותי על העוגות שלי. היא בדיוק תכננה להוציא מגזין מיוחד בנושא חתונות וביקשה ממני להשתתף בגיליון הראשון שלו". במהרה, אחרי שמרתה חשפה את העוגות שלו בפני ארה"ב הן הפכו לכוכבות באירועים מפונפנים ברחבי אמריקה, בתכניות ובסרטים כמו תכניתו של דיוויד לטרמן, התכנית של אופרה ווינפרי והסרט סקס והעיר הגדולה 2.
בניגוד לציפיות מרחיקות לכת שמעורר סיפור הגילוי ההוליוודי משהו שלו, לעולם האפייה נכנס בן ישראל, יליד תל אביב, דווקא עקב הבישולים של אמו. "היה לי מזל גדול כי בגיל מוקדם מאוד אמא שלי, שהייתה וינאית, ובני משפחה, שכנים ומכרים נוספים, הכירו לי את עולם האפייה האירופאי הנפלא", הוא מספר, " עוגות ימי ההולדת שלי למשל, הגיעו מקונדיטוריה עידית המפורסמת בתל אביב. תמיד אהבתי את המנות שאמא שלי הייתה מכינה כמו שטרודל תפוחים או כופתאות מתוקות ממולאות בשזיפים ומשמשים ומגולגלות בפירורי לחם וחמאה".
למרות החיבור המידי לעולם המטבח, לפני שנכנס לתחום האפייה באופן מקצועי, היה בן ישראל בכלל רקדן. הוא למד בתיכון תלמה ילין ורקד במשך שנים בלהקות נחשבות כמו בת שבע ובת דור. "לא תכננתי מעולם לפרוש מעולם המחול", הוא מסביר על המעבר בין זוג המקצועות השונים, "אבל כשהייתי בשנות העשרים המאוחרות החלטתי לקחת הפסקה של שנה ונסעתי ללמוד בחו"ל. באותה תקופה לא הרווחתי מספיק מלעסוק במחול כדי לשרוד מהתחום הזה יותר, אז חברים הציעו לי להתחיל למכור עוגות כעסק מהצד וזה הפך לקריירה חדשה ומרגשת בשבילי".
לפני שהשתכן בניו יורק בילה בן ישראל תקופה גם בקנדה ובצרפת, אך בניו יורק פשוט התאהב. "כשעצרתי בניו יורק ידעתי שאני רוצה להישאר כאן לתקופה ארוכה יותר", הוא מפרט, "אחרי הכול זה נכון מה שאומרים על העיר, אם אתה יכול להצליח כאן אתה יכול להצליח בכל מקום". ואין ספק שהוא הצליח. עד היום שומר בן ישראל על קשר עם סטיוארט שגילתה אותו ועודדה אותו לפתח את רעיונותיו העסקיים, "אני ממשיך להשתתף בתכניות הטלוויזיה שלה ולהעביר עוגות ורעיונות למגזינים והאירועים של מרתה". היא מצידה ממשיכה להצטייד בעוגות שלו, "היום, כשהיא כבר סבתא, היא מזמינה מהעסק שלי עוגות גם לנכדים".
לאותו עסק קוראים Ron Ben Israel cakes ובן ישראל מעיד כי פיתח אותו בהדרגה והסתמך בתהליך בעיקר על אינסטינקטים ולא על תכניות עסקיות. כל עוגה שהוא יוצר מאז פתח את העסק שונה מרעותה ומותאמת באופן אישי ללקוח, בדומה לבית אופנה יוקרתי. "תמיד ניהלתי את העסק יותר כמו בית אופנה מאשר כמו מאפייה", הוא צוחק, "הכול אצלנו מיוצר ומעוצב לפי הזמנה ויש לי שפים שמתמחים בעוגות בדיוק כמו מעצבי אפנה שמתמודדים עם כל חיתוך, תפירה ומדידה".
עם כל לקוח שמזמין עוגה לאירוע (על פי רוב לחתונה), נפגש בן ישראל ומעצב את התוצר על פי פרמטרים שונים. "ההשראה שלי לעוגות היא בכל מקום וזה מתחיל בלקוחות עצמם", הוא מספר, "מה הם אוהבים: צבעים, צורות, סגנונות. מה הם רוצים שהעיצוב בחתונה שלהם ישדר - כיף, רשמיות, עונתיות, פנטזיה? אני מבקש מהזוגות להביא אלי כל דבר שקשור לטקס החתונה ולקבלת הפנים ומנסה להשתמש בכל הדברים האלה כמקורות השראה לעיצוב העוגה. אני שואל אותם למשל איך הם נפגשו, מבקש לראות את ההזמנה של האירוע, מתחשב במועד השנה ובמקום (האם החתונה ליד הים, בחווה, במדבר או בחדר נשפים), אני קורא את התפריט ומתבונן בעיצוב השמלה של הכלה, שזאת תמיד השפעה גדולה מאוד על העיצוב של העוגה מבחינתי".
המאמץ עולה בהתאם. המחיר המינימלי לפרוסת עוגה של רון בן ישראל הוא 16 דולר (ו-500 דולרים לעוגה שלמה). אחרי התמחור הבסיסי הזה, מתאימים את מחיר העוגה בהתאם למורכבות העיצוב שלה. "היו לנו עוגות חתונה שמחירן עלה על 10,000 דולר", אומר בן ישראל, "אבל היו גם עוגות מרהיבות שתומחרו במתחת ל-1,000 דולר ".
מה העוגה הכי מיוחדת שעיצבת עד כה לדעתך?
"כולן מיוחדות עבורי אבל הייתה למשל עוגה אחת מאוד יוצאת דופן שהכנתי לחגיגות ה-100 שנה של מלון הפלאזה שנקנה וחודש על ידי משפחת תשובה. הם הזמינו ממני עוגה ורצו שהיא תהיה העתק מדויק של המבנה של המלון. התוצאה הייתה עוגה בגובה 4 מטרים וברוחב 2.5 מטרים שהאכילה 1500 אורחים. מרתה אפילו צילמה סרט תיעודי על תהליך היצירה של העוגה הזאת".
האם רק העיצוב של העוגות ב- Ron Ben-Israel Cakes מיוחד או שמשקיעים גם בטעמים?
"כשהתחלתי לעשות עוגות חתונה הייתי מאוד הססן לגבי הטעם שלהן. החוויה שלי מעוגות כאלה כסועד תמיד הייתה גרועה מאוד. גם האמנים שלימדו אותי את התחום היו מדריכים נהדרים מהפן העיצובי אבל לא מהיבט האפייה והטעם. לכן, כשפניתי ליצור את העסק שלי חזרתי בדיוק למה שלמדתי בישראל: להשתמש בחמאה אמיתית, בגנאשים ובבסיס של עוגות לחות וטובות. עשיתי המון ניסויים כדי להגיע לתוצאה הסופית ובדרך כולם אמרו לי שאני לא יכול לעשות את הכול- שאי אפשר שעוגה גם תהיה יפה ותתאים לפיסול עם בצק סוכר וקישוטים וגם שתהיה טעימה. אבל הוכחתי לכולם שהם טועים. האיכות של העוגות שלי הייתה פריצה יוצאת דופן בתחום הזה ואני מאמין גם שאותו טעם טוב תרם לביקוש הגדול לעוגות . זה לקח המון זמן והתעקשות לפתח את הטכניקות ותנאי העבודה שלי, אבל היום אנחנו מציעים מבחר בלתי מוגבל של טעמים ומילויים לעוגות ואני חושב שהצלחתי לשנות את התפיסה שעוגות חתונה הן רק דבר יפה אבל לא טעים".
לאחרונה יש בישראל עדנה מחודשת לנושא עוגות החתונה, זה משהו שקורה גם בארה"ב?
"בארה"ב ואירופה, בשונה מישראל, עוגות חתונה תמיד היו חלק מהאירוע, זה לא משהו שקשור לאופנות. אבל התחום בהחלט השתנה דרסטית בשנים האחרונות ואני גאה לומר שאני חושב שאני חלק מהשינוי הזה. אם בעבר, זוגות היו פשוט לוקחים עוגת חתונה סטנדרטית כחלק מחבילת חתונה שהם סגרו עם מקום מסוים, היום הם דורשים עוגה איכותית ונוצר ממש תחום שוקק של מעצבי עוגות. אני מאמין שחלק מההתקדמות הזאת שדחפתי אליה אני חייב לאופי הישראלי והעקשן שלי, שפשוט לא קיבל את הסטטוס קוו. אני גם חושב שההתקדמות של התחום בישראל דומה כנראה לתהליך שעובר על ארה"ב, רק בתוספת של אתגרים כמו כשרות ומזג אוויר חם ולח שקשה לעוגה מעוצבת להתמודד עמו".
על אף עיסוקיו הרבים, בן ישראל מקפיד לבקר בארץ באופן תדיר וכן להתעדכן בהתפתחויות בתחום האפייה ועיצוב העוגות כאן. "אני מגיע לישראל פעם או פעמיים בשנה ומבלה את מרבית הזמן עם המשפחה והחברים. בביקור הבא אייצר כאן את עוגת החתונה של האחיין שלי וארוסתו, שיינשאו באביב הקרוב בישראל", הוא מספר, "מלבד זאת יש לי גם מערכות יחסים עם קולגות מהתחום בארץ ואפילו לימדתי כמה קורסים בבתי הספר הגדולים לבישול. אני גם תמיד מחפש אחרי מאפיות מלהיבות וחדשות ומעצבי עוגות כשאני בארץ ואני רואה שיש התקדמות רבה מבחינת הדקורציה של העוגות. תחום הקונדיטוריה היה תמיד מצוין בעיני בישראל, בעיקר לאור המהגרים האירופאים שהביאו איתם טכניקות והערבוב שלהם עם ההשפעות הים תיכוניות. והידע בישראל רק הולך ומשתפר, עם שפים שלומדים בחו"ל או מורים שמגיעים לארץ להכשיר סטודנטים ישראלים נלהבים".
האם העובדה שאתה ישראלי משפיעה גם על העבודה שלך?
"ללא צל של ספק. אחרת איך הייתי יודע לעצב כלניות מסוכר?", הוא צוחק, "מלבד זאת גם הטמפרמנט וההשפעות עלי מהארץ משחקים תפקיד ענק בדרך שבה אני מתנהל ומנהל את העסק. האמת היא שאני עובד הרבה על ההתנהגות שלי ונעשיתי בארה"ב הרבה יותר מנומס ודיסקרטי ממה שנהוג בארץ. אך למרות זאת, עדיין, כשאני מרגיש למשל שמערכת היחסים שלי עם לקוחות אינה טובה אני משחרר אותם. כישראלי, אי אפשר להכריח אותי לעשות שום דבר שאני לא רוצה לעשות וזאת ברכה וקללה באותו הזמן".
לא תמיד הייתה היותו של בן ישראל ישראלי נקודה לזכותו, אך הוא למד לתעל אותה לטובתו. "ככל שהמוניטין שלי באמריקה התפתח הופנו כלפיי המון עלבונות על היותי ישראלי או מהגר או הומוסקסואל", הוא מספר בגילוי לב, "דברים כאלה שנאמרו עלי רק הפכו אותי ליותר נחוש. המשכתי בשלי ולא השתניתי. ובסופו של דבר, כשהתחלתי בתחום הזה הייתה לי המון תחרות והיום, רוב התחרות שלי מגיעה בעצם מסטודנטים שלמדו אצלי. זה, למען האמת, עושה אותי מאוד גאה".