וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאחורי הקלעים: הסועד הנודד

למי שקץ במסעדות מפונפנות מציעים צמד הסועד הנודד סופי שבוע של אוכל משובח בחיק הטבע בחברת נוף שנספג ישירות באוכל

כשיוחאי נבו ותומר סולנה נפגשו כלוחמים מחוספסים ביחידת מגלן, הם ודאי לא תיארו לעצמם ששנים לאחר מכן יהפכו לשף ומומחה יינות בהתאמה, ויפתחו יחד עסק קולינרי מצליח. אך זה בדיוק מה שקרה. לעסק של השניים קוראים כיום הסועד הנודד ושני החברים מציעים במסגרתו סופי שבוע קולינריים בטבע, קייטרינג קונספטואלי לאירועים וכעת גם מיזם חדש בשם wine bus שמתייר בין יקבים ברחבי הארץ.

הסעוד הנודד. מתן שופן,
מבשלים בשטח/מתן שופן

"הכול התחיל כתחביב שלי ושל יוחאי", מספר סולנה, "שירתנו יחד בצבא ובכל שנה מהיום שהשתחררנו יוחאי היה עורך לכל החבר'ה ממגלן סופי שבוע של ארוחות בטבע. הוא היה אחראי על האוכל ואני על היין וככה התגלגלנו עשר שנים".

במהלך אותם שנים החל נבו את דרכו כשף. אחרי הצבא, הוא הגיע לאלסקה תוך כדי טיול ושם התלהב מחומרי הגלם המקומיים והחל לעבוד במסעדה. "יוחאי רצה להתחיל לעבוד במטבח שם אז כששאלו אותו אם יש לו ניסיון, הוא אמר שהיה שף שלוש שנים בצה"ל", מספר סולנה על שותפו, "זה לא היה נכון במדויק אבל על סמך זה אמרו לו שהוא יכול להתחיל ואז הוא עבד שם ולאחר מכן המשיך למסעדות בלונדון". כששב לארץ, החל נבו לעבוד במסעדות ירושלמיות כמו אדום, לבן ומחניודה ולאחר מכן עבר למסעדת המטבח של רמה בנטף ואז למעדניית צוק, עד שהחליט שנמאס לו מאורות הניאון ושהוא רוצה להכין אוכל בטבע.

בתקופה בה נבו סלל את דרכו המקצועית, סולנה עשה את אותו הדבר בתחום היין. "כסטודנט היה לי בר בטבע שהיינו פותחים בסופי שבוע בסמוך לנחל אלכסנדר ", מספר סולנה, "לאחר מכן כשסיימתי ללמוד הגעתי לחברת צרפת ישראל והתחלתי להתוודע באמת לעולם היין ולמסעדנות וקולינריה". גם נבו וגם סולנה עבדו כשכירים אצל אחרים, עד שהחליטו לצאת יחד לדרך עצמאית. "אני לא רציתי לעבוד יותר בשביל אנשים ורציתי שיהיה לי משהו משלי. וגם יוחאי הגיע למקום שנמאס לו ממטבחי המסעדות והוא רצה לעבוד בטבע, שזה משהו שהוא הרבה יותר מתחבר אליו. אחרי עשור של ארוחות בטבע לחברים, החלטנו להפוך את התחביב למשהו אמתי ומקצועי".

הסעוד הנודד. מתן שופן,
נרגעים ושותים/מתן שופן

את האירוע הראשון שלהם לאורחים חיצוניים קיימו השניים בסוף שבוע בחאן בסמוך לחצבה, "פתחנו איוונט בפייסבוק והחלטנו לערוך אירוע כמו שהיינו עושים לחברים שלנו כל השנים, רק לאנשים מבחוץ", מסביר סולנה, "הזמנו אנשים לסוף שבוע של טבע ואוכל טוב ואמרנו שאם אנשים יבואו, מצוין, ואם לא יבואו פשוט נרד מהפרויקט ונחזור לחיים שלנו. בסוף הגיעו 35 אנשים לאירוע וחודש אחריו כבר פרסמנו שוב, הפעם לארוחת סילבסטר בערד ואליה כבר הגיעו 75 אורחים. מפה לשם הסועד הנודד התחיל להתגלגל ולפני שנה וחצי החלטנו להפוך אותו לעסק העיקרי שלנו".

התכלית של אירועי החוג לסועד הנודד היא לתת לאורחים חוויה של ממש. האירועים נערכים פעם בחודש, כל סוף שבוע במיקום אחר בארץ כמו למשל באכזיב, על שפת הכנרת, בניצנה או בנקודה מסוימת בבניאס, על פי בחירתו של סולנה. "מה שקורה בסוף שבוע כזה זה שאנשים מגיעים ביום שישי, לקראת השקיעה בסביבות חמש בערב ומקימים את האוהל שלהם", הוא אומר, "מהרגע שמגיעים יש בשטח כל מיני אפריטיפים: מאפים קטנים, מרק חם וקוקטייל אלכוהולי משתנה. לאחר מכן, בסביבות השעה שבע וחצי מתחילה ארוחת הערב".

נבו השף, יוצר את תפריטי הארוחות על פי המקום בו הן נערכות ומתאים את חומרי הגלם לאזור. "התפריט של הסועד הנודד משתנה בהתאם לזמן והמקום", הוא אומר, "המקום הוא הנשמה של התפריט בכל אירוע. כל האוכל שלנו נעשה בשטח, במעשנה של בשר, בתוך מדורות, בסירים כבדים ומסביב לנוף שנספג ישירות באוכל. אם אנחנו עורכים את הארוחה בנגב נכין מנות מדבריות כמו מנסף טלה עם ירקות שורש ואורז, או אם היא תתקיים בהרי ירושלים נכניס לתפריט מקלובה בטחינה, סומאק וזעתר מקומי. המיקום הגיאוגרפי הוא מקור ההשראה של התפריט ותמיד נשתמש בחומרי גלם מהשווקים המקומיים והעשירים של המקום בו אנו עורכים את האירוע".

הסעוד הנודד. מתן שופן,
מתחביב למקצוע/מתן שופן

מימד הזמן נכנס אף הוא אל תוך הסיפור, בהתאם לעונת השנה ומזג האוויר באותו סוף שבוע. "הזמן מנחית עלינו את הרוח של הארוחה", מספר נבו, "אם זו רוח אביבית או רוח חורפית קרה, כך גם הארוחה נושבת לכיוונים קלילים או כבדים וחמים של קדרת זנב שור, מרק של עדשים וחומוס חריף. השילוב הזה של המקום, הזמן, והאמונה בשווקים המקומיים ובחומרי הגלם המעולים של ארצנו מאפיינים בצורה מובהקת את המטבח של הסועד הנודד".

מהכיוון האלכוהולי, תומך סולנה בנבו, "אני תמיד מנסה למצוא לכל ארוחה יקב שיהיה היקב האורח של האירוע והוא מהסביבה", הוא מספר, "במפגש האחרון היקב האורח היה קדש ברנע שהיין שלו היה קרוב למקום האירוע והוא משקף היטב את האזור". המחיר של סוף שבוע קולינרי כזה שכולל ארוחת ערב ובוקר ואלכוהול חופשי הוא בסביבות 300 שקלים למשתתף. סועדים שכבר היו במפגש של הסועד הנודד נחשבים חברים ומשלמים 250 שקלים לאירוע.

"האנשים שמגיעים לאירועים שלנו אוהבים מאוד מסעדות ואת החיים הטובים", מספר סולנה, "אבל גם בא להם על הקטע הזה של הצופים עם להקים אוהל ועל הדרך לאכול אוכל מעולה, לשתות יין טוב, להכיר אנשים חדשים ולבלות קצת בטבע. והאוכל שיוחאי מוציא באמת מדהים, אנשים בהלם מהרמה שהוא מצליח להגיע אליה עם מטבח השדה שהוא מקים בכל מקום אירוע. כל פעם אנחנו פותחים מטבח שדה ומוציאים מנות שלא היו מביישות מסעדות שף בתל אביב".

הסועד הנודד. דניאל קנטון וגוני לרר,
יוחאי וסולנה/דניאל קנטון וגוני לרר

מלבד סופי השבוע, מציעים נבו וסולנה גם קייטרינג קונספטואלי לאירועים וכן שירות חדש בשם wine bus במהלכו נוסעים ביום שישי בבוקר לסיור בשלושה יקבים מאוטובוס מאורגן שיוצא מתל אביב וביקב האחרון מכין נבו למסיירים ארוחת צהריים. "הגעתי לרעיון של האוטובוס הזה מסיור היפים שהייתי בו באוסטרליה", מסביר סולנה, "לקחו אותנו מעיירה אחת לאחרת באוטובוס מצויר בצבעים מגניבים, סיירנו אצל ההיפים, אכלנו צהריים וחזרנו. ואז חשבתי שאפשר לעשות בדיוק את אותו הדבר אבל עם יקבים. אני רוצה לחשוף את הסיפור של יקבים בארץ ואת האנשים שמאחורי היין. זה משהו שהוא לדעתי קלאסי לישראלים- לבוא, לשתות טוב, לאכול ולהכיר כמה אנשים חדשים. בכל האירועים שלנו חשובה לנו התמונה הכללית ושזה לא יהיה רק אוכל או רק יין. אנחנו רוצים שהכול יתחבר וייתן באמת מוצר יותר שלם".

לאן עוד אתם רוצים להתפתח?
"התכניות היותר נרחבות לעתיד שהם עדיין רק במלאכת ההרהורים, זה למצוא בית לסועד".

מסעדה?
"יש מצב אבל זה לא סגור עדיין מה מי כמה ולמה".

הסועד הנודד. דניאל קנטון וגוני לרר,
במיקומים משתנים/דניאל קנטון וגוני לרר

זה לא קצת מתנגש בקונספט הפראי שלכם?
"זה כן, לכן צריך למצוא שם בדיוק את האיזון הנכון. ובכל מקרה זה עדיין בפיתוח. זה לא יקרה בשנה הקרובה. חוץ מזה יש לנו גם חלום של לעשות סועד נודד בחו"ל. גם זה עדיין לא נותח לפרטים של איך עושים את זה".

עד להשקת קונספט סועד נודד בחו"ל או פתיחת מסעדה של השניים, ימשיכו נבו וסולנה עם סופי השבוע הקולינריים שלהם בטבע שמאפשרים לאנשים חווית אוכל מסוג אחר. "אנחנו לא כופים על אף אחד שום דבר בסופי השבוע האלה", אומר סולנה, "מי שרוצה יושב לבד, מי שרוצה ביחד. מי שרוצה מנגן ושר ומי שרוצה קם בבוקר, אוכל וממשיך לטיול באזור. אנחנו נותנים את הפלטפורמה וכל אחד מרכיב סביב זה מה שבא לו. בכל מקרה, לרוב, אנשים יוצאים בהיי מהאירועים האלה, כי הם מאוד שונים מכל דבר אחר. מתי יוצא לך לבוא באמת ולהירגע, לאכול בטבע, לרוב בלי קליטה או פלאפונים?. באירועים שלנו יש זמן לשבת ולשתות כוס יין סביב המדורה, בלי רעשי רקע. זאת הזדמנות להירגע ולדבר עם אנשים בכיף, על דברים פשוטים ומהנים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully