בימים אלו מפנים זני המנגו האדמדמים את המדף לטובת הזנים בעלי הקליפה הירוקה. המנגו הירוק הוא בעל ניחוח מיוחד וטעם מתוק ועסיסי והצבע הירוק אינו מעיד על פרי בלתי בשל. למרות שלפרי קונוטציה אקזוטית, עצי המנגו הראשונים הגיעו לישראל כבר בתחילת המאה והפכו רשמיים כשב-1929 זרעו בתחנת הנסיונות ברחובות זרעים שהובאו ממצרים. כיום מגדלים בישראל 17,000 דונם מטעי מנגו ומייצאים כשליש מהתוצרת.
אל תפספס
על תזונה ועמבה
לפרי המנגו השפעה טובה על דרכי העיכול. הוא עשיר מאוד בקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A, ועשיר למדי בוויטמין C.
המנגו ידוע בטעמו המעולה, והוא נאכל בעיקר טרי. הכי כיף לחתוך את הפרי לאורכו משני צדי הגלעין הגדול והשטוח שבמרכזו, ולרוקן בעזרת כפית או לחתוך לפלחים ולקוביות.
מתאים להוסיף את המנגו לסלטים, למאכלי עוף ופסטה, מכינים ממנו ריבות, פאי, גלידות ולפתנים. מפלחי פירות בוסר מכינים עמבה, תוספת חריפה-חמצמצה שהגיעה לעולם מהודו.
מומלץ לקנות את פירות המנגו כשהם עדיין קשים, ולאחר כמה ימים מחוץ למקרר הם מבשילים ונשמרים מצויין בקירור.