העתיד בתלת מימד: איך תרצה את הקיש המודפס שלך?

חומרי גלם בצורת נוזל, אבקה או משחה, שנכנסים אל תוך ראשי הדפסה ויוצרים מנות במרקמים וטעמים שלא חווינו מעולם. פיצות וקישים מודפסים במהירות בחללית של נאס"א או במטבח הביתי. מאפים שמתוכנתים לצרכים הבריאותיים של כל אחד לפי בדיקות דם שהזנו למחשב. זו לא פנטזיה דמיונית. כך נראה העתיד של האוכל, במבט דרך פריזמת האפשרויות האינסופית של ההדפסה התלת ממדית.

גם אם תנסו לדמיין את המטבח הביתי שלכם בעוד כמה עשרות שנים, לא תצליחו כנראה לקלוע לחזון של פרופסור הוד ליפסון ובת זוגתו מלבה קורמן. השניים, מפרסמים בימים אלה בישראל את ספרם "תלת ממד- המהפכה התעשייתית החדשה" בהוצאת ידיעות ספרים ורפי סירקיס, ומציגים בו גם את העולם הקולינרי של הדפסות תלת ממדיות. גם מי שסולד מהמחשבה על חומרי גלם כחלק מאלגוריתם מתמטי מחושב, לא יוכל להישאר אדיש.

"לפני כמה שנים, הייתי בדיוק במקום שאת נמצאת בו. לא ידעתי כלום על הדפסת תלת ממד", אומרת קורמן- אשת שיווק טכנולוגי במקצועה שעבדה שנים בחברת מיקרוסופט. "אחד הדברים המעניינים, הוא שהמדפסות הללו קיימות כבר כ-3 עשורים אבל בייעוד של מכונה יצרנית, בעיקר בתחום הפלסטיק. רק שכמו שהיא מייצרת דברים מפלסטיק, היא יכולה לעשות זאת גם עם שוקולד. זה לא משנה לה".

מדפסות תלת ממדיות עובדות בשונה ממכונות אחרות, בדרך של ייצור על ידי הוספת שכבות. הן מוסיפות שכבה אחר שכבה של חומר כלשהו וכל היצירה שלהן מכוונת על ידי מחשב באופן מוחלט. לכן, המדפסות התלת ממדיות יכולות לייצר צורות מיוחדות שאינן אפשריות לייצור ביד אדם וכן מרקמים שונים לחלוטין משום שהן מעבדות חומרי גלם באופן חדשני. בקיצור, עולם חדש ומרתק בכל מה שקשור להדפסת אוכל.

"כל הנושא של אוכל והדפסת תלת ממד הוא עידן חדש", אומר פרופסור הוד ליפסון- מהנדס מכונות ישראלי בוגר הטכניון בחיפה, שעובד על טכנולוגיות הדפסה תלת ממדיות מסוף שנות התשעים ונמצא בשנים האחרונות באוניברסיטת קורנל שבארה"ב. "הניחוש שלך והניחוש שלי לאופן שבו אנשים ישתמשו בעתיד במדפסות תלת ממדיות באוכל שווה ערך מרוב שהכיוון הזה חדשני".

העולם של הדפסת האוכל החל במעבדה של פרופסור ליפסון בשנת 2005, כשבתו המתבגרת של אחד מחבריו הישראלים מחיל הים, רצתה להדפיס שוקולד לפרויקט מדעי בתיכון. היא ואביה תכננו זמן רב את עיבוד השוקולד שיתרחש במדפסת התלת ממדית ולבסוף הצליחו להוציא תוצר מספק, אחרי מלחמה בטמפרטורות השונות שיכול לשרוד חומר הגלם הרגיש. מאז, חלה התפתחות עצומה בתחום.

"באופן עקרוני, אפשר להשתמש בהדפסת אוכל תלת ממדית בכל חומר גלם שיכול לאחר מכן לצאת מראש מדפסת- ממרחים, אבקות, בצקים, ג'ל, נוזלים ועוד", מסביר ליפסון, "עדיין אי אפשר להדפיס דברים כמו מלפפון או סטייק, אבל בכל מה שקשור לעולם המאפים למשל, היום זה כבר אפשרי לחלוטין".

איך למשל מדפיסים קיש?
"קיש זאת דוגמה מצוינת. הוא עשוי מבלילת ביצים, בצק ודברים כאלה. זה הכול חומרים שהם במקור אבקות וממרחים. המדפסת לא יוצרת כמובן את החומר אבל היא כן יכולה להעביר את חומר הגלם תהליך. זאת אומרת שתכניסי למדפסת במקום 3 צבעים כמו שאת רגילה מהדפסה סטנדרטית במדפסת צבעונית, 3 חומרי גלם כמו בצק, בלילת ביצים וגבינה. את מכניסה אותם לראשי ההדפסה, מורידה מהאינטרנט מתכון שהוא למעשה קובץ דיגיטלי שאומר למדפסת מה ואיך לעשות ואחרי שעה יש לך קיש מודפס".

במובן מסוים זה כמו להיות הארכיטקט של האוכל שלך?
"משהו כזה. כי הקיש הזה לא חייב להראות כמו מה שהתרגלת אליו. יכולה להיות לו צורה חדשה שאי אפשר להגיע אליה בחיים בעבודת יד או מרקם חדשני שנובע מתהליכים שעוברים חומרי הגלם במדפסת. את אפילו יכולה לשלוט ברכיבים התזונתיים של הקיש ולבנות את המתכון לפי טעם ייחודי, רגישויות, או הצרכים שלך. למשל, אם את לא יכולה לאכול גלוטן או סוכר או אלרגית למשהו, את מתכנתת את זה במתכון. אפילו אם יום קודם לכן לא הלכת להתאמן בחדר כושר, והיום את רוצה שהמדפסת תעשה לך את אותו קיש שאת אוהבת, רק קטן יותר או עם פחות חמאה, זאת אפשרות".

מלהיב מאוד

"בהחלט. וזה מלהיב המון אנשים, בעצם מ-3 סיבות עיקריות. קודם כל החדשנות- יש פה טווח רחב של דברים שאת לא יכולה לעשות בשום דרך אחרת. תדמייני רגע את עצמך מדפדפת באייפד, בוחרת מתוך אלפי מאפים את המתכון של מה שאת הכי אוהבת שעיצב איזה שף פטיסייר בפריז. ואז את לוחצת הדפס והמדפסת בבית בתל אביב מוציאה לך כזה. את לא יכולה להשיג היום דבר כזה בשום מקום, בטח לא משהו שהוא באמת טרי.

סיבה נוספת היא השליטה התזונתית- את שולטת ברכיבים ובכמויות ונוצר אוכל מותאם אישית. המדפסת לא תיתן לך למשל לשבור דיאטה או להתחמק מלקחת את התרופות שלך כי היא תשתול אותם במזון. והדבר האחרון זה המגוון- המדפסת מאפשרת לאנשים שאין להם גישה למגוון חומרי גלם רחב, לייצר מגוון רחב יחסית של מאכלים. נאס"א למשל זאת דוגמה מצוינת. הם משקיעים כיום המון כספים בלבנות מדפסת תלת ממדית שתדפיס פיצה לאסטרונאוטים כי יש להם חומרי גלם מוגבלים בחללית. אלה לא חלומות. אלה דברים שגופים רציניים מוכנים להשקיע כסף רב כדי לפתח אותם".

המטרה העתידית היא שתהיה לי מדפסת תלת ממדית לאוכל בבית או לשמור זאת ברמה תעשייתית?
"גם וגם", מסבירה קורמן, "כמו שיש לך אייפון בבית ויש גם מחשבי ענק שעושים עיבוד של מידע. למדפסות תלת ממד כמו לכל מכונה יש מגוון שימושים, עלויות ומידות. אנחנו מהמרים על התחום הזה וחושבים שהסוג הראשון של מכונות הדפסת תלת ממד שיהיו לאנשים בבית זה מכונות לאוכל. כי כולם אוכלים וזה אחד התחומים היחידים שאנשים עדיין יצרניים בו. מרבית האנשים לא מייצרים באמת שום דבר חוץ מאוכל. זה גם תחום שרובנו מתעניינים בו. כולם אוהבים לאכול וכולם מתרגשים מזה".

אז איך את חושבת שזה יעבוד במטבח העתידי?
"מה שאני מדמיינת זה שכמו שיש לאנשים היום בבית מכונת קפה, תהיה להם מדפסת תלת ממדית שגם תהיה יפה ומעוצבת ותשתלב היטב במטבח. במקום קפסולות של קפה למשל, את תקני אונליין או בחנות חומרי גלם בקפסולות. ואז את תורידי את המתכונים של השפים האהובים עלייך למדפסת וזה הכול".

יש כבר משהו כזה?
"אנשים בהחלט מנסים. האתגר הגדול כיום הוא לא זה הטכנולוגי אלא אתגר עסקי. של איך עושים את זה בדיוק בתחום המזון".

ומה באמת הטעם של אוכל מודפס?
"זאת שאלה מעניינת", אומר ליפסון, "כי כשהתחלנו לעבוד עם מדפסות תלת ממד לאוכל שמנו בה רכיבים מאוד בסיסיים מדעיים ואכילים כמו גלוטן או אגר. שיחקנו איתם ויצרנו דברים מטורפים. מרקמים וטעמים חדשים, הכול דרך התוכנה. אבל גילינו במהרה שאנשים לא רוצים לאכול את זה כי זה חדשני מדי. אז למרות שהדפסנו דברים מעניינים כמו קובייה חומה בטעם בננה, אנשים לא רצו את זה.

החלטנו לזנוח את החדשנות והלכנו למרקמים וטעמים מוכרים וייצור אוכל מודפס מחומרי גלם קונבנציונליים כמו קמח, ביצים, שוקולד וחמאת בוטנים. ואז, הטעמים הם לחלוטין של אוכל רגיל אבל מה שמיוחד פה זה הצורות המדהימות והמרקמים שאפשר להגיע אליהם כמו פריכות שאת לא מכירה או טיגון מיוחד, למשל מעין טורטייה מודפסת שיצר עבורנו שף צרפתי בבית הספר לבישול בניו יורק, שמטוגנת רק מבפנים. מצאנו איזון בין חדשנות לבין אוכל שאנשים מזהים וזאת דרך להתגבר על החששות של אנשים מטכנולוגיה חדשה".

ממעבר לכך שהספר מכיל פרק שלם על עולם הקולינריה, האדם שאחראי על הוצאתו בישראל הוא לא פחות מרפי סירקיס, בעלה של כוהנת האוכל הנוסטלגית רות סירקיס. במהלך הראיון, יושב עמנו גם סירקיס ומאזין בתשומת לבלבני הזוג קורמן ליפסון. על אף שהוצאתו מתרכזת בדרך כלל בספרי בישול, בחר סירקיס להתעקש על הספר התלת מימדי של בני הזוג.

"אני אוהב את תחום הטכנולוגיה", מספר סירקיס, "ורציתי מאוד להביא את הספר לישראל כי אני חושב שהוא נחוץ. המציאות היום, היא שכל אחד יכול להדפיס בתלת מימד. עלות המדפסות יורדת, קבצים שאפשר להוריד ברשת הופכים לזמינים יותר והטכנולוגיה מדביקה את קצב הדמיון של האנשים". קורמן על דבריו של סירקיס, "וגם לנו היה לנו חשוב להביא את הספר לישראל כי מדובר באחת האומות המובילות בתחום הדפסת התלת מימד וגם כי יש כאן אוכל מדהים. אז עם השילוב של הידע הטכנולוגי והאהבה העצומה לאוכל. דברים מאוד מעניינים יקרו פה בתחום הזה".

ומה עם רות, היא נתנה טיפים לפרק הקולינרי המתורגם?
"לא ממש", צוחק ליפסון, "אבל אולי את ספר הבישול התלת מימדי הראשון נכתוב אתה".