כשהחומוס משגשג בארצות הברית והופך למצרך מבוקש, זו בשורה נעימה אבל לא מפתיעה. לעומת זאת, העובדה שפולנים מרוקנים מסעדה ישראלית תוך שעות מפיתות ולהוטים לנגב חומוס - זה כבר סיפור משמעותית יותר מסקרן.
"Take away in Israeli style" היא מסעדה חדשה שנפתחה לפני כחודשיים בקרקוב. המסעדה, הנמצאת בחזית בית הכנסת "איזק" ברובע היהודי בעיר, מציעה מאכלים המזוהים עם ישראל כמו חומוס, פלאפל, שקשוקה, סביח ועוד. והפולנים? עומדים בתור כדי להנות מהמטעמים הישראלים.
את המסעדה פתח יחיאל אסתרזון, 30, שנמצא בשנתיים האחרונות בקרקוב ועסק עד היום בעיקר בעסקי השחיטה הכשרה. "לפני כמה חודשים שאלתי את הרב של חב"ד בקרקוב, אליעזר גור-ארי, שהוא גם חבר קרוב שלי, אם יש לו רעיון לפתוח משהו אחר וחדש בקרקוב. הוא המליץ בפני לפתוח מסעדת "פאסט פוד" ישראלית שתציע חומוס, פלאפל, שקשוקה ועוד. הוא הסכים לתת לנו את המקום שבחזית בית הכנסת ואחרי זמן קצר פתחנו את המסעדה".
המקום עצמו קטן יחסית ומציע מספר כיסאות ליד דלפק ארוך הצמוד לקיר, ועוד מספר שולחנות בחוץ. התפריט על הקיר כתוב בעברית ואנגלית במחירים נוחים במיוחד הנעים בין 8 עד 15 זלוטי (10 עד 20 שקלים), ומלבד המאכלים המוזכרים למעלה מציע גם פיצה, ועכשיו גם אטרקציה חדשה עבור הפולנים נקניקיות פרווה. הכל גלאט-כשר כמובן. בערב בו ביקרתי במסעדה החדשה, אפשר היה לראות מספר תושבים מקומיים עומדים מול התפריט ומתלבטים מה לנסות קודם. על פי אסתרזון וחבריו, הפלאפל זוכה ללא מתחרים בתואר המאכל המבוקש ביותר.
מגדלנה חולבה-קלימק, 32, ישבה ליד הדלפק הארוך ונהנתה ממנת ה"קומפלט" שכוללת חומוס, כדורי פלאפל וצלחת סלטים. "הפעם הראשונה שהתוודעתי לחומוס היתה בשנה שעברה. הייתי במסיבה לרגל השנה החדשה בבית חברים, ומישהו הביא חומוס. בהתחלה לא התרשמתי במיוחד כי החומוס לא נראה כמו מאכל מרשים, אבל אחרי שטעמתי אותו הרגשתי כמו בגן עדן. מאז אכלתי עוד כמה פעמים ושמתי לב שישנם טעמים שונים של חומוס, כמו כאלו עם יותר שום או פחות, או חומוס סמיך או גס יותר. את הפלאפל טעמתי בפעם הראשונה כשביקרתי בישראל השנה. גם הוא מאוד טעים עבורי, ואני חושבת שאתחיל לאכול גם אותו באופן יותר קבוע החל מעכשיו. אני אוהבת את הדרך שבה מכינים את החומוס והפלאפל, הם אולי מאכלים פשוטים אבל די בריאים".
מה לדעתך הוא סוד ההצלחה של המאכלים הישראלים כמו חומוס ופלאפל בקרב תושבי פולין?
"בשנה שעברה החלו טיסות זולות פולין לישראל, כך שישראל הפכה ליעד פופולרי עבורנו. אנשים גילו את החומוס והפלאפל בישראל, ולאחר מכן רצו לאכול גם כאן את מה שהם טעמו בחופשה שלהם. הפולנים גם גילו כי יש לא רק "מטבח יהודי" מסורתי, אלא גם מטבח ישראל מודרני יותר, בעל מוטיבים מזרחיים. אני זוכרת שהייתי בהלם כשנכנסתי לא מזמן למסעדה פולנית מסורתית, ובתפריט המתאבנים הופיע פתאום "חומוס". זה מראה כמה אנחנו, הפולנים, התאהבנו בחומוס". השלב הבא בהתאהבות של מגדלנה בחומוס הוא ללמוד להכין אותו בבית. "אני רוצה ללמוד איך להכין את החומוס בעצמי, כדי שאוכל להנות ממנו בבית מתי שארצה".
על העובדה עד כמה הפכה המסעדה הישראלית החדשה ללהיט בקרב הפולנים, אפשר ללמוד גם מהסיפור הבא של אסתרזון. "אתמול היה כאן טירוף של ממש. מאות אנשים הגיעו למסעדה במהלך היום, עד שבשעת ערב מוקדמת נותרנו לפתע בלי פיתות, שאגב גם הן כשרות ונאפות במיוחד עבורנו במאפיה מיוחדת. חשבנו מה לעשות והחלטנו לסגור מוקדם. כעבור כמה דקות היינו בתוך בית הכנסת, כאשר שמענו לפתע צעקות מכיוון המטבח. ניגשנו לשם, וראינו שתי נשים מבוגרות שהתווכחו עם הטבח שלנו. הן טענו כי הלכו ברגל מעל לשעה, רק כדי להגיע ולטעום את המאכלים הישראלים, והתלוננו איך אנו מעזים לסגור את המסעדה לפני הזמן הרשמי. בסופו של דבר הכנסנו אותן למסעדה והן הזמינו פלאפל, פיצה, ויצאו מכאן מרוצות".
העובדים במסעדה אינם בעלי רקע קולינרי. מי לימד אותם להכין את הפלאפל, חומוס, סביח, שקשוקה ושאר המאכלים?
אסתרזון: "אני מגיע במקור מבני ברק. לפני שפתחנו את המקום נסעתי לבדוק בהרבה מאוד פלאפליות בארץ כדי למצוא את הטוב ביותר. למען האמת לא מצאנו משהו שממש הרשים אותנו. בסופו של דבר מישהו נתן לנו מרשם, ששיפרנו אותו בעצמנו, הוספנו לו כל מיני דברים, ובסופו של דבר הגענו לטעם שרצינו. את שאר המאכלים לימדנו אותם בעצמנו".
הרב גור-ארי אומר שהוא האמין מלכתחילה שהמסעדה החדשה תהפוך ללהיט בקרב הפולנים. "האמנתי שזה יצליח, ואני בטוח שעם הזמן זה יצליח אפילו יותר. אנחנו מתכוונים לפתוח את זה גם לקבוצות של תיירים בקרוב, בינתיים אנחנו משרתים בעיקר לקוחות יחידים. כשהגעתי לפולין לפני שמונה שנים לא היה שום מטבח כשר כאן. אנשים שהגיעו לפולין סחבו איתם מזוודות של אוכל כשר. היום כולם יודעים שיש כאן מסעדה עם אוכל כשר, ואפילו חנות של אוכל כשר בתוך בית הכנסת".
מסעדת ה "Take away in Israeli style" היא רק האחרונה בסדרה של מסעדות המציעות אוכל ישראלי בפולין. עד לפני מספר שנים הפולנים היו בטוחים כי אוכל ישראלי הוא בעיקר גפילטע פיש, אלא שאז נכנסו החומוס והפלאפל לחייהם והפולנים התמכרו.
אם במסעדה של אסתרזון והרב גור-ארי העיצוב הפנימי צנוע יחסית, מי שנכנס למסעדת "חמסה", גם היא ברובע היהודי בקרקוב, בטוח שנכנס למסעדה במרכז תל אביב. חמסה גדולה תלויה בכניסה למסעדה, קירות מכוסים בתמונות של ישראל וסיסמאות בעברית, מוזיקה ישראלית מתנגנת ברקע, מבחר יינות ישראלים על הבר, המאכלים "הסטנדרטים" כמו חומוס, פלאפל, שקשוקה, מסבחה, סלט חצילים בטחינה ("באבא גנוש") ולמי שעוד נותר מקום לקינוח הוא מוזמן להנות מבקלאווה, כנאפה ובחודשי הקיץ אפילו מגלידת טחינה.
"חמסה" נפתחה בדצמבר 2012 על ידי שלושה חברים, פולנים-קתולים עם עניין רב ביהדות, שביקשו להביא את המטבח הישראלי למקומיים. מרצ'ין גילובסקי, אחד הבעלים, עבד בעבר במסעדה שהגישה אוכל יהודי והחליט שהגיע הזמן להביא גם את החומוס והפלאפל לקרקוב. "מאחר ועבדתי במסעדה יהודית, התחלתי להתעניין באוכל ישראלי ויחד עם שני חברים החלטנו לפתוח מקום משלנו. רצינו שהפולנים ידעו שאוכל ישראלי זה לא רק גפילטע פיש, ומוזיקה ישראלית זה לא רק כליזמר. ידידה טובה שלי שהתגוררה בישראל כמה שנים עזרה לנו ללמוד איך להכין חומוס, שהוא המנה הפופולרית ביותר. כמעט כולם מזמינים חומוס - עם טחינה, עם בשר, או פשוט חומוס נקי" מספר גילובסקי.
שמה של "חמסה", שהיתה למעשה המסעדה הראשונה שהציעה "אוכל ישראלי מודרני", עבר מפה לאוזן ותוך זמן קצר היא הפכה לאחת המסעדות המבוקשות בקרקוב. כמעט בכל ערב ניתן לראות קבוצות תיירים מכל העולם המגיעות למסעדה על מנת להנות מה"אווירה הישראלית" והמוזיקה המזרחית המתנגנת ברקע. גם רבים מהתושבים המקומיים שפקדו את המקום החל מהימים הראשונים של המסעדה חוזרים שוב ושוב על מנת להנות ממגוון המאכלים הלא שגרתיים. "חמסה, עבורי, היא סמל של שלום בין העמים, וזה מה שרצינו להביא לפולין. רצינו להגיש אוכל שיחבר בין עמים ודתות. בהתחלה חששנו שהפולנים לא יבואו לכאן, בגלל סוג האוכל החדש שהצענו, אבל בסופו של דבר הם הגיעו דווקא בגלל הסקרנות לטעום את המאכלים הישראלים ומאז הם התאהבו במקום. גם באוכל וגם באווירה הישראלית" מספר גילובסקי.
טרנד האוכל הישראלי לא מסתכם רק בקרקוב. בני הזוג מיכאל ומלכה הרמון המתגוררים בוורשה פתחו בשנים האחרונות את מסעדת "תל אביב" בבירה הפולנית המציעה גם היא את אותם מאכלים ישראלים, ובנוסף גם קייטרינג כשר. רשת "ארומה" גילתה גם היא את ה"פוטנציאל הישראלי" של פולין ופותחת עוד ועוד סניפים של הרשת בכל רחבי המדינה. אבל מי שהפכו את המסעדה והאוכל הישראלי לפרוייקט חייהם הם בני הזוג איזבלה וקמיל קוזלובסקי, פולנים קתולים שמלבד אהבה אחד לשניה, חולקים גם אהבה גדולה לישראל.
איזבלה, ש"תמיד הרגשה קרובה ליהדות" כדבריה, החליטה לפתוח בשנת 2005 את מסעדת "מנדרגורה" במרכז העיר העתיקה של לובלין. אם המסעדות "הישראליות" בקרקוב מתרכזות בעיקר באוכל ישראלי, ב"מנדרגורה" לא חסכו בני הזוג שום מאמץ על מנת להפגין את אהבתם לישראל. אם תנסו לבדוק מהו צבע הקירות במסעדה, זו לא משימה פשוטה. הקירות מכוסים כמעט חלוטין בתמונות של נופי ישראל, רבנים, חיילי צה"ל, ספרים בעברית ולצידם ספרי תורה, חנוכיות וסמלים יהודיים נוספים. ההוראה הראשונה שמקבלים המלצרים המתחילים לעבוד במקום, היא לקבל כל אורח בברכת "שלום" בעברית.
מלבד החומוס, הפלאפל והשקשוקה המסורתיים, מציע התפריט ב"מנדרגורה" גם צ'ולנט, ומאכלי חגים מסורתיים כמו מצה בריי בפסח, אוזני המן בפורים, ועוד. "מאז הילדות שלי הרגשתי קרובה ליהדות. אין לי הסבר לזה" מספרת קוזלובסקי. "אחרי הלימודים באוניברסיטה נסעתי למספר שנים לניו יורק על מנת לעבוד ולחסוך כסף, והיה לי ברור שבכסף הזה אפתח מסעדה שתגיש אוכל ישראלי ויהודי. גם את השם "מנדרגורה" לקחנו מתוך "שיר השירים". היום אנחנו כבר נחשבים כמוסד תרבותי יהודי בלובלין, גם מקומיים וגם תיירים מכל העולם ובמיוחד מישראל, פוקדים את המסעדה ופשוט מאוהבים באווירה ובאוכל הישראלי והיהודי. החומוס, הצ'ולנט, הפלאפל, כולם הפכו ללהיט בקרב המקומיים". ואכן, במהלך השיחה אפשר היה לראות אורחים נכנסים למסעדה, ולפני שמתיישבים ליד השולחנות עורכים סיבוב קצר על מנת להתרשם מהעיצוב והפריטים שלא שגרתיים שמציגה "מנדרגורה".
בעלה של איזבלה, קמיל, הוא כבר "חצי ישראלי". לא פחות מ 15 שנים מחייו הוא בילה בישראל. "בשנת 1993 הגעתי לישראל על מנת לעבוד בבורסה ברמת גן, ופשוט התאהבתי במדינה. בסופו של דבר נשארתי בישראל 15 שנה, ורק בשנת 2008 פגשתי את איזבלה שהגיעה לביקור בארץ, התאהבנו וחזרתי עבורה לפולין" הוא מספר בעברית שוטפת. גם איזבלה מתבלת את השיחה בינינו במילים בעברית, שלמדה תוך כדי השיחות הרבות שהיא מקיימת עם חברים ישראלים רבים איתם היא שומרת על קשר רצוף. חלקם, אגב, דואגים לשלוח לה מדי פעם מהארץ מצרכים שלא תמיד קל להשיג בפולין, כמו נענע, תבלינים ישראלים, טחינה ועוד.
הזהות "היהודית" של מנדרגורה מתבטאת גם בכך שבני הזוג קוזלובסקי דואגים לציין כל חג יהודי בארוחה מסורתית במסעדה. ארוחת ראש השנה חגיגית, ליל סדר, הדלקת נרות בחנוכה, ארוחת גבינות בשבועות, והיום היחיד בשנה בו המסעדה סגורה הוא, נכון, יום כיפור.
מי לימד את הטבחית שלכם להכין את כל המאכלים הישראלים?
"לקחנו אותה לישראל והצמדנו אותה במשך שבועיים לשף ישראלי שלימד אותה איך להכין את כל המאכלים הישראלים. גם אוכל מזרחי, גם מאכלי חגים, וגם קנינו עשרות ספרי בישול של אוכל ישראלי ויהודי, כך שנתנו לה את כל האפשרויות ללמוד. בסופו של דבר, מתברר שזה הצליח" מחייך קמיל.