הצבא צועד על קיבתו

רצה הגורל שאפגש עם רס"ן יפית אדרי, ראש מדור תזונה בחיל הלוגיסטיקה, דווקא במהלך חופשה קצרה משירות המילואים האחרון שלי. התייצבתי מולה עם דף, עט ומצלמה כשאני עמוס בשלל לקחים ממבצע "צוק איתן", זיכרונות עגומים מחדרי אוכל צה"ליים, מנות קרב טפלות ובעיקר – שלל עדויות קולינריות עדכניות כאלה ואחרות מחיילים, נגדים וקצינים על הנעשה מאחורי הסירים.

אדרי היא האחראית הראשית על נושא התזונה בצה"ל, הכשרת הטבחים מהסדיר עד לקבע והבקרה על אופן הכנת המנות בחדרי האוכל. היא נשואה ואימא לארבעה מהיישוב בית חשמונאי. התגייסה כעתודאית בשנת 1996, ולפני מספר שנים, לאחר לידת בתה הרביעית, החליטה על מעבר לתזונה בריאה יותר. לפני שנתיים היא מונתה לתפקידה הנוכחי, כאישה הראשונה בתולדות צה"ל שממלאת תפקיד זה. אחד הקצינים המקורבים ליחידתה סיפר לי באופן מסורתי התפקיד אוייש על ידי גברים, נגדי מטבח בכירים לשעבר בעלי עבר מקצועי מרשים במטבח. "הרבה גבות הורמו כשהיא נכנסה לתפקיד, חסרת ניסיון לחלוטין בעבודה מול טבחים ונגדים. היום הרבה מבינים שהפן הניהולי והאימהי שהיא מכניסה לתפקיד הוא לא פחות חשוב מניסיון במטבח".

אחת הדרכים היעילות ביותר לבחון את מידת יעילותה של מערכת ההזנה הצה"לית היא להישיר מבט אל תוך לקחי מבצע "צוק איתן". בשטח הלחימה הלוחמים קיבלו לאורך כל המבצע מנות קרב תקניות ומבצעיות כנדרש וכמצופה, אך מעבר לגבול, בשטחי הכינוס, השתרר כאוס מוחלט בכל הנוגע לחלוקת המזון. גורמי צה"ל בכל הדרגות איבדו שליטה ובקרה על איכות וכמות האוכל שסופק לחיילים מבית על ידי תורמים כאלה ואחרים.

מדוע צה"ל מאבד את השליטה על האוכל המסופק לחיילים בתרומות, דווקא בשעות הקריטיות שבהן תזונה נכונה ובריאה יותר יכולה להביא לתוצאות טובות יותר בשדה הקרב?

"ההתמודדות עם המענה שניתן לחיילים בזמן הלחימה בעזה הייתה שנויה במחלוקת. מצד אחד, לחיילים לא חסר אוכל, והצבא נתן מענה לצרכים בהתאם לתפיסת הלחימה. חייל בשטח הלחימה קיבל מנות קרב כמצופה אך חיילים בשטחי הכינוס שהו במקום שבו לא ניתן להקים מטבח. שטח כינוס זה שטח בתול, מלא חול ואבק שלא ניתן לבשל בו ומבחינה תברואתית. יכולנו לפגוע בחיילים אם היינו מבשלים שם. מצד אחד, לא יכולנו להורות לאזרחים לא לתת מזון וחבילות לחיילים ומצד שני לא הייתה לנו יכולת לאכוף את ענייני הבריאות. רמ"ד תברואה ומזון הסתובבה בשטחי הכינוס ולא ידעה מה לעשות כשהיא רואה מול עיניה אספקה פתוחה שאחר כך מבושלת לחיילים ואף אחד לא יודע למה זה עלול להוביל. זה משהו שהצבא לא יכל להיכנס אליו, ואני חושבת שגם עדיף שלא נכנסנו אליו. העם רצה לחבק ולתת, והיה ראוי לתת לו את כל האפשרות לעשות את זה".

בסוף חודש יולי, צה"ל ניסה לחדד נהלים בדבר איסור קבלת תרומות מזון לחיילים בשטחי הכינוס, והורה למפקדי הכוחות שלא לקבל תרומות מאזרחים באופן ישיר - אלא דרך האגודה למען החייל וקרן לב"י. ניסה וכאמור - ולא הצליח.

במהלך השנים 2001-2002, בעקבות מיתון במשק על רקע אינתיפאדה השנייה ומשבר ההיי טק, דיווחו קציני בכירים בצה"ל על חיילים בודדים שנמנעים מלצאת לחופשות כי אין להם אוכל בבית. הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון הורה לערוך בדיקה מעמיקה. גם מכתב ה"חיילים הרעבים" שלחמו ב"צוק איתן" שפורסם לקראת חג ראש השנה האחרון זעזע את צמרת ההנהגה הצה"לית מקצה לקצה. בזה אחר נשלחו קצינים בכירים להתראיין לתקשורת ולאחר בדק בית קצר הצהירו מעל כל במה אפשרית כי "אין חיילים רעבים בצה"ל".

אז נכון לשעה זו, ככל הידוע לך, האם ישנם חיילים רעבים בבסיסי צה"ל ?
"אין חיילים רעבים בצה"ל – זה פשוט לא קיים. יכולים להיות מקרים שבהם חייל ייכנס לחדר אוכל עם געגועים לשניצל והצ'יפס של אימא ולא ימצא מה לאכול. כאן הנקודה שבה אמור להתערב מפקד המטבח ולתת לחייל את המנות שהוא כן יאכל ולא ירעב. חיילים בודדים בצה"ל לדוגמא לא אמורים בכלל לקנות אוכל כאשר הם יוצאים לחופשה בבית. יש ספקים של צה"ל שאמורים להגיע לבתים ולספק את האוכל לחיילים דרך קצינים האחראים על תנאי השירות".

אדרי מוסיפה כי השפעת קיצוץ תקציב הביטחון השנה לא מורגשת בתחום התזונה בצבא, וגם לא בתחום הכשרת הטבחים ונגדי המטבח. "בשנתיים האחרונות יש גידול בתקציב שלנו לשיפור איכות המזון. הוספנו לכלל החיילים יום אכילת בשר גולמי נוסף, לא מעובד. כדוגמא קטנה - הורדנו את הנקניקייה המעובדת, ובמקום זה אנחנו מגישים עוף טרי. מדובר בפער תקציבי אדיר ברמה הצה"לית".

הפערים באיכות המנות בין מטבחי צה"ל השונים ברורים לכל. עדות ברורה לכך שמעתי מג', קצין קרבי במיל' שבמסגרת עבודתו כאזרח מבקר לעיתים במטבחי צה"ל השונים. הוא מספר לי דברים שכל חייל ותיק כבר יודע מזמן, "יחידות מיוחדות וקטנות אוכלות טוב יותר מיחידות גדולות", הוא מספר, "וחדרי אוכל שמעניקים שירות לקצינים בכירים מכינים בהכרח אוכל טוב יותר מחדרי אוכל של בסיסים פריפריאליים דלים בקצינים".

מדוע ישנם הבדלים כל כך משמעותיים בין איכות המנות המוגשות במטבחי צה"ל השונים?

"השוני בין אופן המענה שמקבל חייל ביחידה אחת מול יחידה אחרת הוא בגלל גודל הסל התקציבי של אותה יחידה. סל תקציבי של מנהל מטבח יחידה נקבע בהתאם לכמה ערכים תזונתיים הוא אמור לספק. חייל ביחידה עורפית מקבל בהכרח ערכים תזונתיים וכמות אוכל שונה מחייל לוחם. חייל ביחידה פתוחה הולך הביתה בסוף היום ולבטח שורף פחות קלוריות מחייל ביחידה קרבית. ביחידה מרובת לוחמות, לדוגמא, נותנים יותר דגש על סידן, כי בנות, מה לעשות, צורכות יותר סידן מבנים".

"לוחם ביחידת שלדג לא מקבל אוכל יותר מחייל בגדוד בגבעתי", מדגישה אדרי. "אם נדווח על בעיה והבדלים מהותיים ברמת האוכל בין המטבחים, נגיע ליחידה ונבדוק את יומן התפריטים של מפקד המטבח. הנחת העבודה היא שבשתי היחידות צריך לתת את אותו המענה מבחינת הזנה. יכול להיות שמפקד מטבח אחד ישקיע יותר ממנהל מטבח אחר, כי בסוף מי שמבשל נותן את הטון על הצלחת".

מערך ההזנה בצה"ל מנסה להתייחס לעובדיו, נגדי המטבח, בדיוק כמו שכל חברה ראויה במשק מתייחסת לעובדיה. טבח שמתרשל בעבודתו, אולי בניגוד גמור לנעשה במסעדות השף המובילות, אינו מפוטר באופן מיידי.

"על מנת לומר לטבח תודה רבה ושלום עוברים תהליך מורכב", מספרת אדרי. "בסך הכל מדובר בבן אדם ומבחינתי – משפחה. במקרה של תלונת חיילים, אנחנו נגיע לאותו טבח "סורר" תוך 48 שעות לביקורת פתע. אם לפי הממצאים נראה שהמצב לא טוב, נביא את הנגד לבירור, וננסה לקבוע עבורו תכנית עבודה לשיפור הביצועים. אחרי 3 חודשים נגיע לביקורת נוספת. אם המצב לא ישתפר, הנגד יובא לשיחת בירור אצל קצין לוגיסטיקה ראשי. במקביל צריך לזכור שלכל פיקוד יש קצין מזון אחראי שחייב לתת פיתרון. בכל מקרה, לעולם לא נביא את החיילים למצב שהם מקבלים אוכל לא טוב".

טרנדים בריאותיים צצים כפטריות אחר הגשם ומשנים את אופן האכילה של בתים רבים בישראל. טבעונות, צמחונות, הימנעות מגלוטן הן רק נדבך קטן במערכה שאיתה צה"ל מתמודד. מאות חיילים, טבעונים ואחרים, הגישו קבילות בנושא לאחר שלא קיבלו את המענה הקולינרי הראוי ממטבח היחידה שלהם ונראה כי עם הזמן, התופעה רק תלך ותגבר.

אדרי מספרת כי הפתרון של צה"ל לטרנדים משתנה וגמיש. לדוגמא, "יש חוק שמחייב לגייס את חולי הצליאק הרגישים לחלבון גלוטן הקיים בחיטה ודגנים אחרים. אז במהלך החודש הראשון הם יקבלו מנות סגורות, כמו חיילים שהם גלאט כשר. מנות שמחוממות במיוחד עבורם בתנורים ומקררים שמותאמים רק עבורם".

"יש המון זרמים בנושא התזונה. יש חיילים טבעונים שאוכלים ביצים ויש כאלה שלא. חיילים טבעונים מקבלים היום מצה"ל כסף לקניית מזון מותאם ואנחנו מחפשים ספקים חדשים שיתנו לנו מגוון מנות עבור החיילים הטבעונים".

צה"ל הוא אחד מיצרני המזון הגדולים בארץ, וגם אחד מתורמי המזון הגדולים. בתחילת החודש דיווח אחד הקצינים הבכירים בחיל הלוגיסטיקה בפני וועדת חוץ וביטחון של הכנסת כי כמות פחת המזון השנתית בצה"ל עומדת על 15 אחוז לערך. במילים אחרות, עשרות טונות של אוכל מבושל שנזרק לפח מדי שנה. 50 טונות ליתר דיוק, על פי אחד הגורמים בחיל הלוגיסטיקה. בשנה האחרונה, בהנהגתה ובפיקוחה של אדרי, הוחלט על שיתוף פעולה ארוך טווח עם ארגון "לקט ישראל" במטרה לייעל את תהליך הובלת עודפי המזון הצהל"יים לכ180 עמותות לנזקקים הנמצאות תחת חסות הארגון. אדרי מדגישה כי את עודפי האוכל ניתן לקבל אך ורק ממגשי החימום.

"אסור להוציא מזון מפס ההגשה ובוודאי לא מהצלחת של החייל". בנוסף היא מציינת כי "הפחת השנתי גדל בעקביות מפני שחיילים מוזגים לעצמם יותר אוכל לצלחת וגם כתוצאה ממצבים שבהם כוחות מוקפצים לגזרה כלשהי ולא אכלו את הארוחה שתוכננה עבורם בחדר האוכל".

עתיד ההזנה בצה"ל, על פי רס"ן אדרי - ורוד מתמיד. במיוחד בתחום ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הטבחים ונגדי המטבח. "אנחנו מלווים מועמדים לשירות צה"לי שלומדים את מקצוע הבישול בבתי ספר ברחבי הארץ המוכרים על ידי משרד הכלכלה וזו אותה הכשרה שמקבל כל טבח ושף מתלמד באזרחות. על פי החזון שלי, בעוד שנה-שנתיים כל הטבחים בצה"ל יהיו בעלי סוג אחד ושתיים. סוג אחד דורש שנת לימודים אחת בבית ספר לבישול- מכיתה י עד כיתה יא. בכיתה יג ניתן לקבל סוג 2. נגדי מטבח מקבלים לאורך הקריירה סדרת הכשרות מוכרות על ידי משרד הכלכלה בתדמור ושבועות השתלמות בבתי מלון ומסעדות בארץ. יש אינטראקציה מול העולם האזרחי. יש נגדים שפים בצה"ל שנשלחים לתחרויות בישול עולמיות. ובשנתיים האחרונות יש גם פורומים צהליים פנימיים שבהם נגדים חולקים מתכונים עם נגדים וטבחים אחרים".