הטובות והאהובות מבין המסעדות הערביות בישראל ממוקמות, רובן ככולן, ביישובים ערבים או מעורבים כמו נצרת, עכו או ראמה (מגדלנה, מצומת מגדל, היא יוצאת הדופן היחידה מכלל זה). עלה גפן, המסעדה החדשה אותה מוביל השף עומאר עילוואן (מי שבישל בשעתו בחג' כחיל היפואית) אינה ממוקמת ביישוב ערבי. מתחם I WAY בקרית אתא בו היא יושבת הוא הלוקיישן הכי רחוק תודעתית מאותנטיקה גלילית-ערבית. מול מתחם "ביג" ובינות לחנויות מותגים ולחניון; אי אפשר לחשוב על ישראליאנה יותר שחוקה ופחות אקזוטית.
הרבה יותר מגניב לטפס לאל רידא, במעלה הרחוב בו שוכנת כנסיית הבשורה בנצרת; או לחתוך מכביש עכו-צפת לעזבה שבראמה. מצד שני, פתיחתה של מסעדת שף ערבית בלב אזור קניות בקריות היא מהלך משמעותי, שאין להמעיט בחשיבותו. לא בכדי נמנעים בכירי מסעדני המגזר מלפתוח שלוחה בערים הגדולות. הנחת היסוד היא שלא ברור אם הקהל היהודי בשל לזה. נוכחותה של עלה גפן בלוקיישן שהוא לב הבנאליה הישראלית מבשרת לפיכך טובות. זהו ביטוי לתהליך נורמליזציה שאולי (הלוואי..) מתרחש כאן בכל הנוגע למסעדות ערביות-גלילות.
עצרנו בעלה גפן, שזה אך נפתחה, בדרכנו צפונה. בחוץ - חנויות מהסוג הבלתי רומנטי בעליל וחניה ענקית. בפנים - עיצוב גלילי כפרי. שום דבר שרגילים אליו כשהולכים למסעדה מהז'אנר; וגם מיקום לא בדיוק סטנדרטי למסעדה המוגדרת 'מסעדת שף'. ובכל זאת, אנחנו בעד הקונספט. גם פס הקול הישראלי, הכמעט גלגל"צי, שכלל את אריק איינשטיין, שם טוב ולוי וחברים, היו חלק מהעניין. 180 מעלות ולמעלה מכך מאום כלת'ום פיירוז; וגם אמירה ברורה: כאן לא מחפשים אותנטיות. על הפרק, אם כבר, השקעה בממשק ידידותי למשתמש.
בתפריט אפשר למצוא את מערך השמחה הערבי-גליל המוכר והאהוב בצירוף סקציה שלמה, בלתי מסורתית בעליל, שאינה מתיימרת לייצג את המטבח הערבי. ברור היה שלא בשביל זה הגענו עד הלום והלכנו על מנות מסורתיות לגמרי: עלי גפן ממולאים (32 שקלים), לחמעאג'ון (48 שקלים) ופאטוש (36 שקלים).
למי שתוהה ערכת סלטים ב-30 שקל לראש (או על חשבון הבית) לא תמצאו בעלה גפן. השף עילוואן בחר לדלג מעל משוכת המזטים בגרוש, עמק הבכא ושורש הזילות של המסעדנות הערבית בישראל לדורותיה, וטוב שכך. אם נורמליזציה, אז על אמת. רוצים מנה ראשונה? בחרו לכם אחת ושלמו עליה בנפרד. יקר מידי? באמת? 60 גרם סלמון ב-65 שקל במנת טרטר בתל אביב זה זול יותר? אה, זה יקר בשביל אוכל ערבי. הבנו. טלו קורה מבין עיניכם ובארו את נגע הגזענות הסמויה החבויה בכם. מסעדות ערביות צריכות להגיש ראשונות המתומחרות בנפרד. הן לא צריכות להתבייש במה שיש להן וגם לא לחזר אחרינו עם ערימת סלטים מושקעת עליה הם גובים פרוטות.
ואחרי כל זה, איך היה האוכל? המממ...לא רע כזה, אפילו בסדר. בפאטוש היו המון ירקות, המון נענע יבשה וגם, הנה דוגמה לחוסר ההיצמדות לאותנטיות: מוצרלה. כן, מוצרלה. טהרנים יבקרו את הבחירה הזו. זה בטח לא פאטוש בלאדי. מצד שני, זה לא היה רע כלל. עלי הגפן, לעומת זאת, היו סבירים ותו לא. אחרי שאוכלים פעם אחת את עלי הגפן של מסעדת מגדלנה, קצת קשה להתפעל מאחרים. ובכל זאת, לא רע. הלחמעאג'ון הגיעה בפרזנטציה מודרנית. במקום בצק עגול דמוי פיתה, מאפה צר וארוך, כבגט, עם בשר טחון, בצל ועגבניות, מקושט בטחינה ורוטב פלפלים. בסדר.
היינו בפורמאט משפחתי ושמחנו לגלות שלהבדיל מאחיותיה למגזר, בעלה גפן יש מנות ילדים. גם בנקודה זו יהיה בוודאי לטהרנים מה לאמר בגנות ההשתכנזות. בעיני יש בכך משהו נבון וטוב. זה חלק מהקונספט של עלה גפן, היושבת במקום בו תבקרנה, מן הסתם, משפחות. בלוקיישן כזה מתבקש לתקשר עם הקהל ולא להתעלם מצרכיו. במנת קבאב הילדים היו 4 קציצות נאות בגודלן עם תוספת לבחירה ושתיה. בהחלט מכובד וגם חביב באיכויותיו.
עיקריות: מ'חמאר עוף (68 שקלים) ושושברק (78 שקלים). המ'חמאר הגיע על מצע פיתה ערבית לא גדולה והיו בו נתחי עוף בטאבון עם הרבה סומאק, בצל מאודה ופיצוחים. מנה חביבה, לא מרגשת, שניכר שקצת עיגלו בה פינות על מנת להיות תקשורתיים. אם מתעלמים מסוגיית הנאמנות למקור - אני, כאמור, מייצג את בית הלל המקל ולא את בית שמאי הקפדני בנדון; ממש בסדר בעיני לא להיצמד למקור, בתנאי שמדובר באוכל טעים - היה חביב. בעיני הטף זו הייתה פיצה טעימה עם עוף.
מנת השושברק כיסנים ממולאים בתבשיל בשר קצוץ 'ראגו' בלשון התפריט, ברוטב יוגורט חם ונענע יבשה, הייתה סבירה, לא יותר. הבצק לא הבריק, המלית הייתה אגרסיבית מידי ועודף נענע יבשה ביוגורט הפך ללא ענוג דיו. זה לא היה רע אבל לא מצוין.
חלקנו קטאייף לקינוח (32 שקלים) - כיסנים ממולאים באגוזים ושקדים, עם קצפת וסורבה תות. במפתיע, המנה הצליחה להמנע ממתיקות יתר וכמו מנות אחרות כאן, הוגשה בפרזנטציה מערבית מודרנית. חביב.
האם עלה גפן מבריקה? אם קראתם את הפסקאות שממעל עיניכם הרואות שלא באמת. הבכורה של מלכות המגזר אינה עומדת בסכנה. יש בה אוכל סימפטי, לעיתים קצת מתנדנד ברמתו אבל נחמד; לא רע בסך הכול. נקודות זכות משמעותיות מאד לטעמי נרשמות על הקונספט אוכל ערבי-גלילי מושקע שמיובא ללוקיישן שכולו מיינסטרים וגם מספק חוויית בילוי שכולה כזו. אז אולי לא דחוף לנסוע לעלה גפן במיוחד מרחוק אבל כשנמצאים בסביבה, היא מהווה אופציה ראויה. צריך לקוות שבהדרגה ייפתחו כאן עוד מסעדות מהסוג הזה; כאלו שמנגישות את המטבח הערבי-גלילי, ולמרות עיגולי פינות פה ושם, שומרות על סטנדרט ראוי.
עלה גפן, מתחם I WAY צומת קרית אתא, 04-6293746. לא כשר
לכל הביקורות של אבי אפרתי
