השראה נשית

יש הטוענים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה. קלליה די קונסיליו, מנהלת לשכת המסחר והתעשייה של איטליה- ישראל ובשלנית בנשמתה, לוקחת את האמירה למחוזותיה וקוראת עליה תיגר "מאחורי כל שף מצליח יש מקור השראה נשי. כל גבר למד והתאהב באוכל דרך אמא, סבתא או דודה שלו. הכל מתחיל ונגמר בנשים". לרגל יום האישה הבינלאומי, פנינו לשלוש נשים מעוררות השראה, בתפקידים קולינאריים לא שגרתיים, שיספרו לנו קצת על השילוב המנצח בין אוכל ונשיות.

הראשונה והצעירה שבחבורה היא שי שבח, רק בת 33 אבל עם רזומה מרשים בעולם הקולינריה, כמובילת פעילות הצעירים של הסלואו פוד בארץ ומנהלת מדיה חברתית של עסקים בתחום המזון. לפני שנה ייסדה יחד עם אמה אירית ואחותה הגדולה רני, את חוות קיימא בארותיים - חווה חקלאית לגידול ירקות בשיתוף הקהילה, שמוכרת את התוצרת ישירות לצרכנים קבועים. כל הזכויות על גן הירק שיצרו, שמורות למשולש הנשי העוצמתי שעמל על כל ערוגה וערוגה, ללא ידע מוקדם בחקלאות. "לא היינו מחוברות לעבודת אדמה לפני, אבל התהליך קרה בטבעיות. כמובן שהתייעצנו וקראנו על הנושא, אבל גם סמכנו על אינסטינקטים ותחושות בטן. כשיצקנו כאן מלט בתחילת הדרך, באופן אינטואיטיבי מרחתי את המלט כמו שאני מצפה עוגה", היא מתוודה בחיוך.

בתחום שמזוהה כל כך עם דמות הפלאח הגברי, כמעט בלתי אפשרי לדמיין שלוש נשים עדינות עוסקות ביגיע כפיים, אבל שבח מתעקשת שהן לא מוותרות לרגע על הנשיות שלהן. "אני לגמרי מגיעה לשדה עם בלונד מסודר ובסוף כל יום שלושתנו פושטות את בגדי העבודה ועולות על בגדי מעצבים". כמו נשותיו, השדה אף הוא מטופח וניכרת בו היטב תביעת החותם הנשית, החל בערוגות המוקפדות וכלה בכיסויי הקרקע המונחים ביניהן בחורף, כדי שלא ידרכו בבוץ. גם הבחירה של שי בשתי הנשים החשובות בחייה כשותפות למיזם ולחזון, אינה מקרית, "יש לנו קשר מאוד חזק ואנחנו נותנות מקום אחת לשנייה באופן שאינו מובן מאליו, זו דינמיקה שייחודית רק לנו".

את הטסטוסטרון שבאוויר מספקים בני הנוער שעובדים בחווה, המהווה בין השאר גם מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור נערים שנפלטו ממערכת החינוך הפורמלית. 90 אחוז מהם בנים, מתוך תפיסה רווחת שמסגרת חקלאית מתאימה פחות לבנות. "אבל גם התפיסה הזו הולכת ומשתנה לאט לאט ואני מקווה ומאמינה שיש לנו חלק בזה", ממהרת שבח להוסיף. העבודה עם הנערים והארוחות המשותפות שמתבשלות כאן בצוותא במהלך היום, הן חלק בלתי נפרד מהקסם של החווה. "יש נערים שיש להם בעיה עם סמכות נשית ואנחנו מראות להם שאפשר גם אחרת. מצד שני יש פה גם אנרגיה אימהית ומשפחתית וזה יוצר אצלם תחושה חזקה של שייכות".

השאיפה של שבח היא להמשיך ולצמוח, יחד עם הירקות שמסביב. בקרוב מתכננות היא ושותפותיה, לשלב בחווה גם את כישורי הבישול שלהן ולהגיש ארוחות בוקר על טהרת התוצרת הטרייה מהשדה.

הוותיקה מבין השלוש, היא רות בן חיים, הייננית הראשונה בארץ וחלוצה בתחומה. בן חיים, היום בת 70, נולדה ברומניה למשפחת חבתנים וייננים וכך מרגע היוולדה "ינקה" את המשקה ואת סודות הפקתו. עם הידע הזה היא הגיעה לארץ ואחרי שנים של עשייה בתחום, הקימה ב- 1997 יחד עם בעלה אלי, את "יקב בן חיים", יקב בוטיק משפחתי שמייצר יין בשיטת העולם הישן, תוך הקפדה על סוגי חביות ויישון על פי המסורת המשפחתית. כמי שגדלה על ברכי עולם היין, היא הובילה את העסק שנים רבות תחת שרביטה המקצועי, כשהיא גם חתומה על הבקבוקים. "במקום שאני גדלתי בו, חלוקת התפקידים בין נשים וגברים בעסק הייתה ברורה - הגברים עמלו על הכנת חביות העץ והנשים ייצרו את היין ומכרו אותו, "לא זר לי להיות אישה בתחום, נולדתי לתוכו וזה תמיד הרגיש טבעי".

בן חיים שנולדה לשושלת של נשים חזקות ועצמאיות, שואבת עד היום את ההשראה מסבתה המנוחה חיה, שניהלה את היקב המשפחתי ברומניה. "היא הייתה ידענית גדולה בתחום והכוח המניע של העסק. מעבר לזה גם הייתה בשלנית מרשימה שבישלה והאכילה את כל המשפחה והפועלים בבית המלאכה", מספרת רות בנוסטלגיה. "כמעט כל מה שאני יודעת למדתי ממנה". ניכר שהענב לא נפל רחוק מהעץ וגם רות, כמו סבתה, היא הרוח החיה והמושכת בחוטים של יקב הבוטיק המשפחתי. את השרביט היא העבירה בשנים האחרונות לבנה איתי, אבל מספרת שאם היו לה בנות הייתה מעודדת אותן להיות ממשיכות דרכה.

במובנים רבים, רות היא לא רק חלוצה אלא אחת מן הנשים המעטות הפועלות בתחום שהוא נחלתם הכמעט בלעדית של גברים. כמי שהגשימה ועודנה מגשימה את עצמה במקצוע שבחרה, הייתה שמחה לראות יותר נשים משתלבות בו והופכות ליינניות. "אבל הזרוע עוד נטויה ונשים נכנסות לזה יותר ויותר. ייצור יין זה כמו אמנות. יש פה הרבה עניין של רגש, נשמה ואינטואיציה, ואלו תכונות שנשים מאוד חזקות בהן".

אחרונה חביבה היא קלליה די קונסיליו, מנכ"לית לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה ובשלנית בנשמתה. כחלק מאהבתה לאוכל היא מקפידה לשמר במסגרת תפקידה, את התחום הקולינארי כאלמנט דומיננטי בשיתופי הפעולה בין שתי המדינות. רבים מן הפרויקטים בהם היא מעורבת, כמו "האירוח האיטלקי", מתמקדים בקידום ושימור מסורת הבישול האיטלקית האותנטית במסעדות בארץ, כמו גם ייבוא ושילוב של מוצרי גלם איטלקיים בשוק הישראלי.

גם בחייה האישיים כבשלנית חובבת, מקפידה די קונסיליו על הסטנדרטים של המטבח האיטלקי. "לא ימצאו אותי בסופר ולא קונה דברים באריזות, אני משתמשת רק בחומרי גלם טריים". את רזי הבישול האיטלקי היא ספגה עוד בילדותה, בבית סבתה שגידלה אותה ברומא. "היא הייתה יורדת לשוק ומבשלת לפי התוצרת העונתית, עם הרבה כבוד לחומרי גלם, אוכל פשוט, לא מתאמץ ונפלא". את היסודות הללו היא מנסה להשריש בארץ כשהיא באה במגע עם מסעדנים ושפים מקומיים. כחלק מניסיון רב שנים, היא מחזיקה בדעה מנומקת בכל הקשור להבדלים בין נשים וגברים במטבח. "נשים הרבה יותר רגישות ומאלתרות, בזמן שגברים יותר טכניים. אישה יכולה לעשות שוב ושוב את אותה מנה ובכל פעם היא תצא אחרת, כי הבישול מגיע ממקום יותר זורם ואינטואיטיבי לדעתי."

לרגל יום האישה הבינלאומי תביא די קונסילו לידי ביטוי את האג'נדה הנשית שלה דרך אוכל. במסגרת שבוע ערבי בישול נשי איטלקי במסעדת "בליני", היא תיתן את הפרשנות האישית שלה למיטב המנות האיטלקיות המסורתיות.