פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשר השתיקה: למה אין מתכונים טרפים בשפת הקודש?

      שעתוק המטבח הכשר: מרבית ספרי הבישול, במיוחד בשנים האחרונות, יוצאים לאור ככשרים בלבד. שיטוט זריז באתרי אוכל ובלוגים של בישול מגלה כי נדיר למצוא מתכונים עם חזיר ופירות ים. האם בישראל של 2016 מטבח לא כשר הוא עדיין בגדר טאבו?

      הפקת מתכונים לפת (אפיק גבאי)
      האם יש מקום למתכונים לא כשרים בשפה העברית? זרוע תמנון במרק לפת של השף יאיר יוספי (צילום: אפיק גבאי)

      המושג "כפר גלובלי", ביטול המרחקים הפיזיים הודות לתקשורת ההמונים, אמנם הוטבע כבר בשנת 1959, אך מה שיצק לתוכו תוכן הלכה למעשה היא רשת האינטרנט בסוף שנות ה-90, בעיקר בשל כמות המידע האין-סופית שבה. מאידך, נראה שבכל זאת ישנו משקל לא מבוטל לשימושים המקומיים באינטרנט. אחת התופעות המעניינות היא היעדרותם של מתכונים לא כשרים בשפת הקודש, בדומה לעובדה כי מרבית מספרי הבישול המתפרסמים בישראל הינם כשרים. הייתכן שגם האינטרנט, סביבה שאמורה להיות, או לפחות יכולה להיות, חופשיה משיקולים תרבותיים ודתיים, כבולה לתפיסת הרוב, או במילים אחרות לשיקולים כלכליים?

      "מספרי בישול אני ממש לא מצפה להיות כשרים", אומר אורן אסיף, בלוגר מוכר תחת השם גרגרן וחובב אוכל מושבע. "יש שם עלות הפקה שלא תחזיר את עצמה כנראה בארץ". אסיף כמובן מתייחס לעובדה כי 70% מהציבור בארץ מגדיר את עצמו כשומר כשרות. אבל מה בנוגע ל-30% הנותרים והאם הישועה יכולה לצמוח מתוך הבלוגים הרבים המוקדשים לבישול בארץ? "מבלוגים הייתי מצפה להכין לא רק מה שהכי הרבה אנשים יקראו, אלא לגוון במתכונים גם לעולם הלא-כשר, כל עוד הם אוהבים אוכל לא כשר בעצמם, כמובן. הם יכולים להרשות לעצמם להיות לא 'פוליטקלי קורקט'. יכול להיות שהם יופתעו מכמות החשיפה, בעיקר כי אין המון תחרות".

      אסיף צודק בעניין התחרות. באופן מפתיע, נדיר, במיוחד בהשוואה לכמות הבלוגים בנושא, למצוא מתכונים לא כשרים העושים שימוש בחומרי גלם כמו חזיר ופירות ים. מדוע? הרי אנחנו יודעים שיש ציבור גדול בארץ שאוכל אוכל לא כשר. עדי כהן, מנכ"ל קבוצת טיב טעם, מדווח כי חל גידול של 3% ברכישת בשר לבן בשנת 2015 לעומת 2014. במכירת פירות ים, אגב, הגידול הוא משמעותי יותר ועומד על 6%. לדבריו, גם בהרכב האוכלוסייה הצורכת אוכל לא כשר חל שינוי, "המגזר הרוסי עדיין מהווה עוגן ובסיס לקוחות ברשת, אך יחד עם זאת בשנים האחרונות אנחנו נותנים מענה לקהלים נוספים, עולים ותיקים וילידי הארץ". באתר האינטרנט של טיב טעם ניתן למצוא מתכונים לא כשרים, וכהן מספר כי התגובות אליהם דווקא אוהדות, אך הסיבה יכולה להיות נעוצה בעובדה שהם פונים לקהל שמחפש מתכונים באופן יזום ברשת, "אנו נותנים מענה לקהל חובב הקולינריה שאוכל לא כשר, אך אנו מקפידים לא לפגוע בקהל שצורך רק מזון כשר, ולכן בפרסום הכללי, הרשת, באזורים מסוימים, משתדלת לא לפרסם מוצרים לא כשרים דוגמת בשר לבן".

      פסטה עם פירות ים (מערכת וואלה! NEWS , יעל לאור)
      גידול של 6% בצריכת פירות ים. פלטת מולים במטבח הבייתי (צילום: יעל לאור)

      בלוגים הם תכנים אישיים שמתפרסמים על גבי פלטפורמה ציבורית, מה שעלול לבלבל את הגולשים. טל סיוון-ציפורין, צלמת אוכל, מתכונאית ובעלת בלוג אוכל בשם שוקולד ומלח, מספרת על חוויה לא פשוטה מהימים האחרונים, "אצלי הייתה תגובה אחת ממש לא נעימה לטעמי לאחר פרסום מתכון של עוגיות עם בייקון". עיקר הביקורת נבעה מתוך התנגשות דתית: "בייקון, איבדתם זהות? למה אתם חוגגות פורים? מעיין (הטעויות במקור, מ.ש.)... אלו ערכים יש בחוסר ערכים כשכל מה שנשאר מהדת זה רק מסיבות חיצוניות וחגיגות... את לא מבינה כמה זה צורם!!!". סיוון-ציפורין מתקשה לא להתרגש, "בסופו של דבר זו הייתה תגובה של אדם בודד, אבל אני יכולה לספר שזה היה מבאס, כי אני תמיד בגישה של חיה ותן לחיות. קשה לי עם אנשים שלא, אבל זה צפוי לאור התהליכים שקורים כאן. מצער".

      על אלו תהליכים את מדברת?

      "חוסר סובלנות והתחזקות דתית כללית. לי זה מתחבר לתחושות מאוד לא פשוטות לגבי אופי החיים כאן. כמו למשל שהבן שלי חושש ללכת לבית ספר עם כריך שיש בו גבינה ונקניק. מה זה עניינו של מישהו?"

      שרימפס טריים (נמרוד סונדרס)
      שרימפס טריים בחופי ארצנו, אבל מה עושים איתם? (צילום: נמרוד סונדרס)

      "השאלה 'האם צריכים להיות מתכונים לא כשרים?' פותחת הרבה סוגיות גדולות יותר במדינה המורכבת להפליא שלנו, כמו תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים ועוד", סבור עז תלם, מתכונאי ובעל אתר הבישול מדריך המטבח. "בשורה התחתונה, לדעתי זה (העובדה שאין מתכונים לא כשרים, מ.ש.) לגיטימי מאוד, כי מתכונים צריכים לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר. אם מישהו אוכל לא כשר, הוא יכול להכין מתכונים כשרים, ואי אפשר להגיד ההיפך (ללא שינויים והתאמות שהבשלן הביתי לא תמיד יודע לבצע). אני לא יודע מי נחשף למתכונים שאני כותב, אבל השאיפה שלי שיהיו כמה שיותר נגישים, ולכן מבחינתי כשרות היא פרמטר שאני לא אדלג עליו".

      אבל מצד שני, בשלנים ישראלים מתלוננים שהם צריכים לפנות לבלוגים או אתרים בחו"ל בשביל מתכונים לא כשרים. אז נכון שאדם שאוכל לא כשר יכול לבשל כשר, אבל מצד שני הוא רוצה גם ללמוד איך מטפלים ומבשלים חומרי גלם לא כשרים, ואת זה קשה למצוא בעברית.

      "בוא נתחיל מזה שכולם מתלוננים, ומצב בו ניתן מענה לכל התלונות אינו אפשרי מכיוון שאחת סותרת את האחרת. אבל מה רע בלפנות לאתרים מחו"ל? הידע שם הרבה יותר מפורט ומדויק, ומגיע מגורמים שמשתמשים בחומרי הגלם כחלק מהמסורת המקומית. גם אני מבלה הרבה זמן באתרים מחו"ל בשביל ידע שלא קיים בעברית, ועצם העובדה שקיים מענה כלשהו – נהדרת בעיניי. חשוב לזכור שעד לפני פחות מעשור, כל הידע האינטרנטי בתחום האוכל היה דל משמעותית, והיום אתה יכול ללמוד איך לפרק לובסטר מ-18,000 סרטוני הדרכה ביו טיוב".

      אתה חושב שהביקורת על בלוגים ישראליים שמפרסמים מתכונים לא כשרים היא מוצדקת?

      "בכל מה שנוגע לבלוגים, איש הישר בעיניו יעשה. זאת בניגוד לאתר גדול שיש לו קהל מאוד גדול, ובסופו של יום, חייבת להיות לו מחויבות כלפי הקהל הזה. אגב, בגלל זה רואים יותר ויותר מתכונים טבעוניים, כי זה חלק מהקהל של הקוראים, משהו שלא היה רק לפני 5 שנים. בבלוג, הנאמנות שלך היא קודם כל כלפי עצמך – הממלכה של הכותב, אם תרצה. אז לבוא למישהו שמפרסם מתכונים לא כשרים ולהגיד לו 'נו, נו, נו' הוא בזבוז זמן ואנרגיה. יותר מזה, היופי בבלוג הוא היכולת לספק תוכן שנותן מענה לנישה ספציפית".

      פרושטו גדי, אווז ובקר עם פסטו חרדל בר, מסעדת רוטנברג (נמרוד סונדרס)
      האם אנחנו יכולים להתפשר על חומרי גלם כשרים? "פרושוטו" כשר במסעדת רוטנברג (צילום: נמרוד סונדרס)

      כדברי תלם, לאתרים גדולים שאינם בלוגים, יש מחויבות כלפי הקהל, אבל האם המחויבות הזו נוגעת גם לציבור שאינו שומר כשרות? FoodPage הוא אחד מאתרי האוכל הגדולים והמצליחים בארץ המרכז בתוכו עשרות אלפי מתכוני גולשים. חלקם, באופן טבעי, אינם כשרים. מקימת ועורכת האתר, רחלי קרוט, מספרת שזו הייתה החלטה מודעת לאפשר לפרסם גם מתכונים לא כשרים מאחר ומדובר באתר שמתאים לכל שכבות ורבדי האוכלוסייה. "מצד שני", היא מסייגת, "אנחנו לא מקדמים בפייסבוק ולא בעמוד הראשי שלנו מתכונים לא כשרים כחלק מהחלטה שלי לא לשים בפרונט מתכונים שיכולים לפגוע ברגשות של אנשים. אפשר להגיע אליהם אם רוצים, אבל הם לא בקדמת הבמה. זה קצת ללכת על חבל דק שמנסה מצד אחד לא לפגוע ברגשות של אנשים, ומצד שני לתת מענה לכולם. כן נשקלת אפשרות להפוך אותו לכשר".

      אם כך, גם מתכונים עם בשר יכולים לפגוע ברגשות הציבור, לא?

      "אני חושבת שענייני דת רגישים יותר וגם כוללים שכבות רבות יותר באוכלוסייה, וזה מבלי להוריד מעניין הטבעונות שאנחנו שמים עליו דגש גדול מאוד באתר ומנסים לתת מענה נרחב עבור מי שבחר באורח חיים כזה". קרוט, בדומה למרואיינים נוספים, מציינת כי על פי נתוני החיפושים באתר שלה, רוב האנשים לא מחפשים מתכונים עם חזיר או פירות ים, ולכן גם אין סיבה מוצדקת לשים עליהם דגש. בתשובה לשאלה האם המחשבה להפוך את האתר לכשר נובעת מהרצון להגיע ליותר גולשים, ואולי גם מפרסמים, היא משיבה בשלילה, "המחשבה נובעת מההבנה שבמאזניים יש ביקוש מועט ופגיעה רבה. בסוף, אני לא באה לחנך את קהל הגולשים, אלא לתת לו מענה רחב כמה שניתן".

      את חושבת שהעובדה שקשה למצוא מתכונים לא כשרים בעברית ברשת, פוגעת בהתפתחות הקולינרית בארץ? נוצר למעשה שעתוק של המטבח הכשר.

      "לחלוטין לא. ההתפתחות הקולינרית לא קשורה לחזיר ופירות ים. התפתחות קולינרית היא התחברות לחומרי גלם מקומיים והבנה מה מתאים לתרבות שלנו, לאקלים, לאנשים. היא קשורה לתהליכי עבודה ולאיכות המצרכים. היא קשורה להקפדה על טריות ועל תשוקה מהבטן. לא רלוונטי בעיני אם יהיה שרימפס במנה או לא. לעומת זאת, אם ידעו כאן לטפל כמו שצריך בחומרי גלם ולתת להם את הבמה, הקולינריה כאן רק תרוויח".

      בייקון (ShutterStock)
      האם חזיר עדיין נחשב טאבו בישראל 2016? בייקון (צילום: ShutterStock)

      עופר ורדי הוא הבעלים של חברת הוצאה לאור של ספרי בישול בשם לאנץ' בוקס. ורדי מסכים כי רובם המכריע של ספרי הבישול שיצאו בשנים האחרונות הינם כשרים, אבל הוא סבור שבסופו של דבר צריך לספק מוצר שכמה שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנו. בתור מישהו המתמחה בתחום, הוא מוסיף כי היו ניסיונות בעבר להוציא ספרי בישול לא כשרים, אבל הם נכשלו. הוא מביא כדוגמה את "הספר הלבן" של ד"ר אלי לנדאו שעסק כולו בבשר חזיר. הספר, אשר יצא בשנת 2010 בהוצאה עצמית כי אף הוצאה לאור לא הסכימה להוציא אותו, עורר פרובוקציה רבה עם יציאתו וגם לא הצליח מסחרית.

      ורדי נמנע מהשימוש בצמד המילים "שיקולים כלכליים", ומקפיד להסביר שהרצון הוא כי הספרים שהוא מוציא לאור יהיו בכמה שיותר בתים, ובהתחשב בעובדה ש-70% מהציבור בארץ שומר כשרות, התקבלה ההחלטה שספרי הבישול שיוצאים תחת לאנץ' בוקס יהיו כשרים; אפילו ספר מתכונים המוקדש כולו למטבח הרוסי הידוע בשימוש בבשר שאינו כשר.

      שמירת כשרות, כמו כל היבט אחר של מסורת ודת, היא הגדרה רחבה. רבים מהציבור אוכלים ומבשלים כשר במטבח הביתי, אבל בחוץ, במסעדות – המצב אחרת לגמרי. ואכן, המסעדות הבולטות והמצליחות בארץ אינן כשרות. מסעדת "סוהו" בראשון לציון למשל, מי שנחשבת לאחת המסעדות הרווחיות ביותר בארץ, מציעה תפריט לא כשר. אמנם מסעדות, בעיקר מחוץ לתל אביב, נמנעות מלהגיש בשר חזיר שעדיין נתפש כטאבו, אבל ערבוב של בשר וחלב ופירות ים הן מנות נפוצות בתפריטים. מכאן, כי יש קהל יעד לאוכל לא כשר, אבל מצד שני – לספרי בישול הנכנסים לתוך הספירה הפרטית – אין קהל יעד. "אנשים לא מחפשים את זה", טוען ורדי.

      אולי זה עניין של ביצה ותרנגולת? אנשים לא מחפשים את זה כי הם יודעים שאין?

      "יכול להיות, אבל אף הוצאת ספרים לא מוכנה להיות התרנגולת".

      ספר הבישול של אורנה ואלה (יח"צ , צילום: אחוזת בית)
      יצא בשנת 2006 כלא כשר והתקבל בחום. הספר של אורנה ואלה (צילום באדיבות חברת אחוזת בית)

      ובכן, לא בדיוק. הוצאת הספרים אחוזת בית אשר הוציאה את אחד מספרי הבישול האהובים בארץ – ספר הבישול של אורנה ואלה – החליטה להוציא אותו כלא כשר, דבר אשר לא פגם בהצלחתו. שרי גוטמן המו"לית מספרת על התהליך, "במדינת ישראל אי אפשר להוציא ספר בישול בלי לעלות את סוגיית הכשרות. במקרה הזה, העלינו אותה ומיד פסלנו אותה. אני, כיוזמת ועורכת הספר, האמנתי ומאמינה שהספר צריך להיות ישר עם עצמו, כי אם הוא לא יהיה – הקוראים ירגישו את זה ויסתייגו ממנו. אורנה ואלה זו מסעדה שממוקמת בשינקין, החוויה שלה היא תל אביבית חילונית, וכזה צריך להיות הספר שלה. כל זיוף היה מורגש".

      איפה לדעתך הצלחת במקום שבו ספרים לא כשרים אחרים נכשלו?

      "בדיוק בזכות מה שאמרתי: כנות מקצועית. הספר "אורנה ואלה" מדבר על המקום עצמו, יש בו צילומים של המקום עצמו, של העובדים ושל הרחוב שבו המסעדה ממוקמת. יש בו סיפורים קטנים לפני כל מתכון שאיך הן הגיעו לכל מתכון או איך טיפחו אותו אצלן. גם דייקנו במתכונים והשקענו הרבה מאוד בעיצוב. וכנראה שהקוראים מרגישים שספר היה בדיוק מה שהוא הבטיח, בלי זיופים ובלי קיצורי דרך".

      האם את חושבת שחל שינוי בשנים האחרונות בארץ, והיום היית אולי מוציאה אותו ככשר?

      "בהחלט לא. השינויים שעוברים על מדינת ישראל לא מביאים אותי להשתנות, אלא להיפך; לעמוד על שלי. האוכל שמוצג ומפורט בספר אורנה ואלה צריך להיות בדיוק כמו האוכל במסעדה. כלומר, טעים להפליא ולא כשר".

      ישראל אהרוני (רפי דלויה)
      מצא את דרך הזהב? השף ישראל אהרוני (צילום: רפי דלויה)

      בין שתי הגישות הללו, נראה שאולי השף ישראל אהרוני מצא את דרך הזהב, "אני באופן כללי בעד הרחבת הטווח ואפשרויות הבחירה. בכל דבר, לא רק במתכונים, וכל אחד יבחר לפי אמונתו ורצונו. אני מתפלא שגם באינטרנט אין הרבה מתכונים לא כשרים. זה לא מובן לי. בספרי בישול אני יכול להבין. אני הוצאתי בעבר את ספרי הבישול שלי בשתי גרסאות: כשרה ולא כשרה. אני כתבתי את הגרסה הלא כשרה כמו שצריכה להיות, וההוצאה לאור עשתה את הגרסה הכשרה עם התאמות".

      איך היו התגובות?

      "סך הכל, מאוד מאוד טובות. הייתה תקופה אפילו שהבשר הלא כשר הלך יותר טוב. אבל צריך לזכור שמדובר על תקופה שבה היו מוכרים מאות אלפי עותקים מכל ספר, ולכן הייתה אפשרות ללכת על גם וגם. הסיבה שעושים היום ספרי בישול כשרים היא סיבה אחת בלבד והיא מסחרית. היום ספר מצליח הוא כזה המוכר עשרת אלפים עותקים, ולכן אין טעם לעשות הפרדה. פעם הנתונים היו אחרים, הסיטואציה הייתה אחרת".

      האם ספרי הבישול כשרים בגלל כישלונות עבר או בגלל תהליכים שהחברה בארץ עוברת, שהרי בעבר היו ניסיונות להוציא כאלה?

      "באמת לא יכול לדעת, אבל אני יכול רק לשער, ואני לא אוהב לשער. סביר להניח שבמידה מסוימת".

      תוכנית האוכל שלך עם גידי היא מבין הפלטפורמות הציבוריות הבודדות היום שמציגות בצורה כזאת אוכל לא כשר. היה ספק אם להציג את האוכל הזה?

      "לא. פה מדובר בסדרה דוקומנטרית. אנחנו מתעדים מציאות קיימת, ואני לא אתחיל למיין את המציאות. אם אנחנו סדרה דוקומנטרית, אז אנחנו דוקומנטריים עד הסוף. הנושא הזה אפילו לא עלה בגלל אופי התוכנית".

      תגובות לא נעימות לא מרגשות או מרתיעות את אהרוני, "טוקבקים מגעילים יש בכל מקום, גם במתכונים שלא קשורים לכשרות. כמו של טבעונים למשל". שי לי ליפא, מחברת ספרי בישול ומגישת תוכנית האוכל סופר שי לי בערוץ 10, מסכימה איתו, "פעם העליתי תמונה ברשתות החברתיות של הבת שלי אוכלת שרימפס, ואיזה תגובות קיבלתי. אללה יסטור. כאילו רצחתי מישהו. זה תמיד מצליח להדהים אותי. לא פגעתי באף אחד, אז למה לא נותנים לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה? לא מתאים לכם, אל תסתכלו. תעלו אתם מה שאתה רוצים. אני אכתוב מה שאני רוצה".

      שי לי ליפא (מערכת וואלה! NEWS , שי לי ליפא)
      "אי אפשר לרצות את כולם". שי לי ליפא (צילום: דניאל לילה)

      מאידך, ליפא, עם רקורד של 8 ספרי בישול כשרים, מודה בכנות כי לא הייתה מוציאה ספר בישול לא כשר, "הסיבה היא שהשוק פה מאוד מצומצם גם ככה. אנחנו לא ארצות הברית או אנגליה שספרים נמכרים במאות אלפי עותקים. רב מכר בישראל הוא כזה שמכר כמה אלפים בודדים. להוציא ספר לא כשר מקטין עוד יותר את קהל היעד. מצד שני, never say never". סיכוי נמוך אם כך שנראה ממנה ספר בישול לא כשר, אבל היא כן חושבת שיש מקום לכל המתכונים, גם הטבעוניים, הלא כשרים והבשריים. "אם למדתי משהו", היא מוסיפה, "הוא שאי אפשר לרצות את כולם. תמיד לאנשים יש מה להגיד בין אם זה מתכון מושחת או דיאטטי, מתכון טבעוני או בשרי ומתכון כשר או לא כשר. בסדר, שיגידו".

      האם התגובות בנושא הכשרות הן העוצמתיות ביותר?

      "לא", קובעת בהחלטיות. "הטבעונים לוקחים את כולם ביג טיים".