אחוז הייצוג הנשי בתור הזהב הנוכחי של הקולינריה הישראלית, בדומה לעולם ההיי טק - דל עד כדי חסר משמעות. בשני המקרים, היזמת המולטידיציפלינרית מרב אורן פועלת לשינוי פני הדברים. מיזם 'מסעדות פתוחות' יתרחב בחודשים הקרובים מתל אביב לירושלים ואחר כך גם לאמסטרדם ולונדון. יותר מכך, מרב מבקשת להיות גם ה'אמא של כל הפודיז בעולם' דרך הקמת אתר חיפוש גלובלי לאירועים קולינריים חווייתיים.
חשיפה: החוב הגדול של עולם הפודי'ז למחלת הסרטן
בתחילת 2012, אחרי מספר הצלחות עסקיות שביססו את מעמדה הכלכלי, מרב חלתה בסרטן השד ונרפאה ממנו לאחר שנה קשה. כימותרפיה, התקרחות וטיפול בשלושה ילדים התערבבו בפסק הזמן שנאלצה לקחת מהחיים. אבל דווקא שם, בקצה כל טיפול כימותרפי - היא גילתה את עולם הגורמה. "סעודת פיצוי וחזרה לנורמליות", היא מכנה את זה היום.
מהצד זה נראה שהיום חזרת למצב של עשייה יומיומית. ובכל זאת, מה נשאר לך מכל הסרטן הזה, חוץ מהחוויה השלילית הברורה?
"כמו בכל הקלישאות: קודם כל שינוי סדרי העדיפויות בחיים וההבנה שאני יכולה לבקש עזרה. החשיפה לאהבה והתמיכה שקיבלתי מבעלי, ממשפחתי הקרובה והחברים. השותפים העסקיים שלי שדאגו להמשיך את הדברים גם כשלא הייתי שם לעבוד. העניין הקולינרי היה תשובה לסקרנות שלי. רציתי לראות מה עובר על המנה הרבה לפני שהיא מגיעה לצלחת. אולי ההבדל ביני למישהו אחר הוא שהמרחק אצלי בין עניין או מחשבה למיזם הוא קצר מאוד. חצי שנה אחרי שנרפאתי, כבר התקיים אירוע 'מסעדות' הראשון".
שליש מזמן העבודה של מרב מוקדש כאמור לנושאי אוכל, השאר - לשני עסקים אחרים בבעלותה. WMN, מתחם ליזמות נשית בתחום ההיי טק וחברת Agora שעוסקת בפרויקטים במרחב הציבורי שמשלבים תוכן ותשתיות. סדר יומה עמוס לעייפה, אבל מורכב ביסודו מעסקי הגשמת חלומות.
מיזם מסעדות פתוחות קם לפני שלוש שנים במהדורה רזה וניסיונית ותכליתו סיפוק יצר הסקרנות של קהילת הפודיז אל הנעשה מאחורי הקלעים של המסעדות והקרביים של השפים המובילים בישראל. במהדורתו האחרונה השנה בתל אביב נחטפו 2,500 כרטיסים לאירוע. בירושלים, האירוע יהפוך לפסטיבל קולינריה אורבני המשלב את הרבגוניות של העיר עם תחומים כמו אמנות, עיצוב וחדשנות ויוצעו 10,000 כרטיסים למכירה.
כוח נשי חדש ומתפרץ לתור הזהב של הקולינריה הישראלית
איך נוצר עניין וחיבור מאירוע תל אביב יחסית די נישתי לעיריות אמסטרדם ולונדון?
"אמסטרדם התגלתה דומה באופן מפתיע לתל אביב ברמת הפתיחות והתמיכה העירונית במיזם. ממיפוי מסעדות רלוונטיות ועד הכפפתן של גופי השיווק והמימון המתאימים. עוצמת ההשפעה האינטרנטית של עיריית אמסטרדם בתחום תוכן הבילוי והפנאי (דרך אתר I AMSTERDAM) היא אדירה ונותנת המון משמעות. זה אתר תוכן פנאי-בילוי הכי נצפה בעיר של 2.3 מיליון תושבים. ככלל, הבלוגרים הזרים שמגיעים לאירועים שלנו במימון משרד התיירות יוצרים באזז בינלאומי ולמעשה הפניות בנושא הגיעו מהם (אמסטרדם, לונדון) ולא מיוזמה שלי".
חזון יצירת אתר מנוע חיפוש עבור כל האירועים החוויתים הקולינריים מתבסס על כיבושן של ערי אירופה והעולם בחסות מיזם המסעדות. מרב רוצה להיות האמא של כל הפודיז בעולם. הערך המוסף הוא לא רק ביכולת גיוס המשקיעים או המתכנתים אלא גם ביכולת ההשקה של הרעיון. אירוע מסעודת פתוחות פותח ועתיד לפתוח עוד דלתות בבירות הקולינריות של העולם וכך תיווצר מסה קריטית של תוכן, שתקל על חודשי החשיפה הראשונים לאתר לכשיעלה לאוויר. "אני רוצה להיות ה-BOOKING.COM של אירועי האוכל בעולם", היא מצהירה.
האם בירת האוכל של ישראל היא גם בירת המדינה?
תל אביב היא בירת האוכל הייצוגית של ישראל בעיני העולם, למרות שירושלים טעימה לא פחות. בעיני רבים, ולא רק בגלל הצלחתה הבינלאומית של קבוצת מחניודה, המטבח הירושלמי הוא המגדיר למטבח ישראלי - אם ישנו אחד כזה. "רציתי להיות בירושלים כבר אחרי האירוע הראשון בתל אביב", אומרת מרב. "היא מעצמה קולינרית והפעם זה לא רק מסעדנות אלא גם הצגה של נישות ויצרנים מקומיים, מעין מפגש 'האקתון' (אירוע יזמות שנמשך מספר שעות המפגיש בין מתכנתים, מפתחים, מנהלי פרויקטים וכו' העוסק בחדשנות ופיתוח אפליקציות ומשחקי מחשב, ב.ו), לאפליקציות בתחום האוכל. הכל מתוך מטרה למצב את מסעדות פתוחות כאירוע המרכזי המקומי (ובהמשך גם בינלאומי) של חדשנות בתחום הקולינריה".
אילו מסעדות מקבלות כרטיס כניסה למיזם ומהם תנאי הקבלה?
"אנחנו בוחרים את לקט המסעדות - מסעדות שף מובילות כאשר קהל היעד הוא הפודיז, ברובו מקומי. אחוז קטן מיובא לכל אירוע על ידי משרד התיירות, כ-20 עיתונאים או בלוגרים מובילים. החוויה של הבלוגרים מחו"ל היא חלק מהבאזז הבינלאומי החיובי של המיזם.
אחרי סדרת אירועים ומפגשים רלוונטיים - האם גילית מה באמת מענין פודיז' מלבד הקרבה לשפים ותיעוד המנות לפני בזמן ואחרי אכילתן?
זה גם המגע הבלתי אמצעי עם השפים, אבל קודם כל עצם העובדה שמדובר באירוע מסקרן וזה משתקף בזמן רכישת הכרטיסים. 24 שעות לפני שנפתחת רכישת הכרטיסים עולה תכניה של האירוע, ואז 24 שעות של מכירת כרטיסים והכל נגמר. אין כרטיסים ויש הרבה פודיז' מאוכזבים. הייחוד הוא ביצירת חוויה חד פעמית ל-12 אנשים עם מבט אינטימי אל מאחורי הקלעים של מסעדה. יצירת אירוע נחשק. חלק מהשפים מבשלים ומדברים על אוכל, חלק בעיקר מדברים על תפיסת המסעדנות האישית וזה מקנה מענה עמוק לסקרנות של הקהל".
מכירת חיסול: רהיטי בית, מסיבות, סטארט אפים לנשים ואירועים קולינריים בינלאומיים
את הצלחתה העסקית הראשונה רשמה מרב בגיל 8 בתקופת השליחות של משפחתה בארה"ב, "מכירת גראז' מול הבית עד הפריט האחרון - לפי מה שאימי מספרת". אחרי שנתיים חזרה לארץ והשלימה את לימודי התיכון בגיל 16.5. אחרי השירות הצבאי עשתה את הונה הראשון בארגון מסיבות באזור המרכז, מעולם לא השלימה את התואר בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. בגיל 28 מכרה את חברת הקד"מ שלה BTL ל'מקאן' וחשבה שהיא פורשת מתחום האירועים. משם דרך תחנות ניהול באגודה למען החייל וסטרט אפים שונים עד הקמתן של Agora, ניהול החווה החקלאית של עיריית תל-אביב וWMN - מיזמים שהיא מנהלת במקביל למיזמי 'מסעדות פתוחות'.
מה מרוויחה מסעדה או שף מאירוע יחסית דל משתתפים מסוג זה?
"המפגש הבלתי אמצעי של פודיז עם שף ומסעדה הוא כר פורה לשגרירים חדשים למסעדה, הרבה יותר מסועדים רגילים. הסיפור שיש להם לספר אחרי המפגש עמוק יותר, חברי ואינטלקטואלי יותר. היה לי עורך דין באירוע שעשינו במסעדת 'זכאים' שלקח את הקייטרינג של המסעדה לחתונה שלו וזו לדעתי דוגמא לכוחה של אינטימיות ויצירת דיאלוג עמוק של הערכה עם צוות המטבח".
אתגר ניהול מסעדה בישראל הוא בגדר משימת התאבדות בהרבה מקרים . כמי שזכתה לראות חלק מהדברים במבט על - האם ישנן נקודות כשל מרכזיות שאת מזהה בענף?
"בעולם של קבוצות ניהול דומיננטיות לצד מיעוט של מסעדות מיתולוגיות בעלות כושר ניהול מוכח- המציאות העגומה בענף במקרה שלי, מחקה חצי ממסעדות השף שהשתתפו באירוע הראשון של מסעדות פתוחות בתל אביב. שף הוא לא מנהל מסעדה, מדובר בשני תפקידים שונים. למרבה הצער רוב המסעדות לא מסוגלות לממן שף איכותי וגם מנכ"ל ראוי לא פחות. יסוד הרגש הרומנטי מוביל לא פעם יזמים-מסעדנים חולמים להתרסקות מהירה על סלע המציאות הכלכלית, החל משלב בחירת הלוקיישן, דרך הניהול השוטף וחלוקת המשאבים הדלים ממילא לצרכי השרדות עסקית. על רווחים גדולים כמעט אין עם מי או על מה לדבר. זו אינה מחלתם של המסעדנים - אלא של העסקים הקטנים כולם. רובם מבוססי מצב רוח ברמת הקונה, מושפעים מאלמנטים בירוקרטיים הרסניים, רגולציה ובקצה - הסלט, היין, הבשר - עם ביקורת מוצדקת של הסועדים על רמות התמחור, שהן ברוב המקרים תוצר כל הכשלים המערכתיים האחרים".