כשאומרים סביח במחוזותנו מתכוונים בדרך כלל לדוכן רחוב עממי המוכר פיתות עמוסות בחומוס, ביצה קשה וחצילים. מי שמנת הסביח באמת חשובה לו, ודאי צורך אותה באופן די קבוע אצל עובד, אליל הסביח בגבעתיים, אבל סביח זה לא רק 'סלט-ביצה-יותר-חציל', אלא גם מסעדה בפאתי נוה צדק המתמחה במאכלים עיראקיים אותנטים וחוגגת בימים אלה ארבע שנים של תבשילים ביתיים.
מסתבר שגם "הסביח", התחיל כסוג של דוכן בנחלת בנימין. המוסד עלה לגדולה ברגע שהתחיל למכור קובה ובשלב מסויים עבר דירה למסעדה הנוכחית ברחוב אחד העם. הבעלים, אסי עזיזי, נזכר שיש לו אמא עיראקית והחליט לבסס את העסק על כישורי הבישול שלה. היא ולא אחרת, מגיעה כל בוקר וטורחת על הפלטות והסירים בהתאם לתפריט המגוון המשתנה כל יום.
במסגרת חגיגות יום ההולדת נוספו לתפריט מספר מנות מיוחדות ותפריט טעימות זוגי המציע בחירה של ארבע מהמנות היומיות ב- 89 שקל.
אז באנו בזוג. גם בגלל תפריט הטעימות, גם בגלל שמאכלים עיראקיים הם פנטזיה קטנה של אחד משנינו וגם בגלל (ואת זה גילינו רק אחרי שנכנסנו) שהשולחנות הם שולחנות נגרים, שעברו הסבה לשולחנות אוכל, ונגרות היא תחביב ראשי אצל אותו אחד מבין שנינו, שמפנטז בלילות על חמות עיראקית.
תפריט מתחלף
התפריט הוא השוס של המסעדה, מדובר בתפריט שבועי המחולק לפי ימות השבוע, בכל יום מתבשלים מאכלים שונים. כך למשל ביום ראשון תוכלו לנסות מרק שעועית, יום שני הוא יום העדות בו מתבשלים זה לצד זה קוסוקוס מפרום טריפוליטאי, מרק חרירה מרוקאי ועוד. מי שבעניין של כיצ'רי (אורז עם עדשים אדומות וחביתה) כדאי שיגיע ביום חמישי ומי שבראש שלו חריימה יוכל למצוא את מבוקשו דוקא ביום שישי. אנחנו הגענו ביום שלישי, החלטנו ללכת על תפריט הטעימות ובחרנו במרק קובה אדומה (מעטפת סולת ממולאת בשר טחון מבושלת עם סלק נחמד למי שחובב סלק באוכל שלו), ממולאים (פלפל, קישוא וכרוב עם אורז ובשר טעימים וממלאים), פלאו בג'יג' (תבשיל עוף עם אורז אדום כי אי אפשר בלי מנה אחת עם שם עיראקי מפוצץ) וקציצות וחצילים מטוגנים (מוגשות עם אורז וטעימות מאוד). הזמנו גם מנת כבש מהמיוחדים של היום שהיה מלוח מדי (היתכן שאימו של בעל המסעדה מאוהבת?) ולגמנו בשמחה סורבה עם וודקה בטעם פסיפלורה שחולק לכל יושבי המסעדה. מסתבר שיש גם גזוז של פעם ב- 9 אגורות. לא ידענו, חבל.
בנוסף הוגשה לשולחן גם צלחת אורז נוספת, אך היא נותרה מיותמת כי האורז נכח כמעט בכל מנה וכבר יותר משבענו.
לחיי האותנטיות
כששולחן הנגרים שלנו התרוקן מהמנות העיקריות התחלנו לחשוב בכיוון של קינוח. המילים זנגולה מרמובה ומלפוף קרצו לנו מהתפריט בזרותם האותנטית ומבטיחת המתיקות, אבל הסכמנו לשמוע על קינוחים נוספים שאינם מופיעים בתפריט.
לפני כן ביקשנו מהמלצרית אספרסו אבל היא ציחקקה לעברנו בחינניות ואמרה "אין לנו. אנחנו אותנטיים עד הסוף, יש קפה שחור". בכל מקרה זה לא הפריע לה להמליץ על סופלה שוקולד, מן האותנטיים שבקינוחי העדה העיראקית בארץ ובתפוצות. נו שיהיה, למה להתווכח על סמנטיקה, הסופלה היה חמים, טעים ושוקולדי בדיוק במידה הנכונה, אז למה להתלונן?
בימים בהם הטרנדים העכשויים סובבים סביב טאפאס-בר, סושי-בר ודאנס-בר - נעים לרדת לפעמים מהעץ הקולינרי וליהנות מאוכל עיראקי, ביתי, עדתי וכור היתוכי.
מה שבטוח זה שגם אם ינחתו פה טילים עירקיים וגם אם לא - דוד סאדאם לבטח אוכל לא רע בכלל.
"הסביח", רחוב אחד העם 3, טל': 03-5168680, פתוח: א'-ה': ם09:00-01:00, ו': 09:00-17:00
במסגרת המנות המיוחדות נוספה גם מנת ילדים (שניצלונים ופירה) ויש גם משלוחים.