ריח הגויאבות המבשילות בחצרות בתים רבים מוכר לכל מי שנולד בארץ. הפרי שהתרכך נושר על הקרקע, ומריחו קשה להתעלם, יש המכורים לו ויש המתרחקים. עם השנים ניטעו מטעים מסחריים של גויאבות לבנות ואדומות ציפה, כאלו שהן עשירות בגרעינים ואחרות שהן כמעט נטולות גרעינים. איך שלא יהיה, לכולן אותו ריח אופייני והתרככות מהירה, כך שאת הפרי הבשל יש לאכול במהירות. אפשר להכין מהפרי לפתנים ונקטרים מעולים וגם מוס כפי שתראו במתכון הבא.
מוס גויאבה
חומרים ל-6 מנות:
750 גרם גויאבות בשלות
150 גרם סוכר
4 חלמונים
14 גרם ג'לטין
3 כפות ברנדי או קלבדוס
1 מיכל שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
1. שוטפים היטב את הפירות וחותכים לחתיכות קטנות. טוחנים היטב במעבד מזון או בבלנדר ומסננים. דרושים 500 גרם מחית גויאבות להכנת המוס. מבשלים את המחית כחמש דקות עם 100 גרם מהסוכר, על אש נמוכה תוך בחישה, מסירים מהאש.
2. טורפים את החלמונים עם הסוכר הנותר, ותוך הקצפה מוסיפים את מחית הגויאבות החמה בכמה פעמים.
3. ממיסים את הג'לטין ב- 3 כפות מים חמים, מוסיפים 3 כפות מים קרים, מערבבים היטב ומוסיפים לתערובת הגויאבות. מערבבים ומצננים. כשהתערובת בטמפרטורת החדר, מוסיפים את הברנדי או הקלבדוס.
4. מקציפים את השמנת המתוקה רק עד קבלת קצפת רכה, מוסיפים את המוס בזרם איטי, תוך הקצפה.
5. מעבירים לתבניות אישיות או לקערה ומקפיאים. אפשר לרפד את הכלים ב- 12 בישקוטים לפני הוספת המוס. לאחר שהמוס קפוא, שומרים עד ההגשה במקרר.
6. לפני ההגשה אפשר לפזר על המוס מעט אבקת סוכר ולשרוף בעזרת מבער (ברנר) או בגריל חם מאד, לקבלת קרמל.
אל תפספס
טיפים
* הגויאבה עשירה בויטמין C יותר מפירות הדר.
* לפני בישול הגויאבה, כדאי לקלף את הפירות, כך הריח פחות חזק.
* מבשלים את הגויאבות על אש נמוכה כדי לשמור על הצורה. מתחילים מסירופ סוכר קר ומביאים לרתיחה על אש נמוכה. לאחר הרתיחה מסירים מהאש. מגישים כלפתן.
* אם רוצים להוסיף את הגויאבות לסלט פירות, פורסים את הפירות לפני הבישול, מבשלים בסירופ, מוציאים בעזרת כף מחוררת ומייבשים מעט.