המיתוס: גריל פחמים טוב יותר מגריל גז
רבים אוהבים את הטקס שמלווה צליית בשר על המנגל, מהבערת הגחלים וההמתנה עד לרגע בו הן מוכנות לצלות את הבשר ועד לביס הראשון המענג. אבל חשוב לזכור שהגריל נועד לשרת אותך ולא להפך, ככה שאם אתם מזמינים אליכם חברים ביום העצמאות, מארחים בבית את המשפחה או פשוט נהנים מהטעם של בשר צלוי, דווקא גריל גז מאפשר להכין מגוון עצום של מנות הצלויות במינימום טרחה ועבודה - במיוחד גריל גז טוב, שבנוי היטב, ודורש ניקיון מינימלי.
המיתוס: חייבים לשמן את הרשת לפני הצלייה
הדבר הראשון שהמנגליסט הישראלי עושה בבואו להתחיל את הצלייה הוא לטבול חצי בצל בשמן ולמרוח בעזרתו את רשת הצלייה. אבל פעולה זו מיותרת - וחושפת את הבשר שלכם לאדים של שמן שרוף. חשוב לנקות היטב את רשת הצלייה לפני תחילת העבודה עם מברשת מתאימה, אבל את השמן תשמרו לבשר: כשהנתחים, השיפודים והקבבים שלכם משומנים היטב והרשת נקייה ולוהטת מה שתשימו עליה לא ידבק. כמו כן, חשוב לתת לבשר מספר דקות על הגריל לפני שמתחילים לגעת ולהתעסק איתו.
המיתוס: כמה שיותר BTU יותר טוב
אחד המונחים השגורים בתחום גרילי הגז הוא BTU (British Thermal Units), וקל לחשוב שכמה שיותר BTU מבטיח תוצאות טובות יותר בצלייה ובכלל. אז זהו שלא. המשמעות האמיתית של יחידת המידה הזו היא כמה אנרגיה (גז) הגריל שורף במהלך העבודה - והמטרה היא לא לבחור גריל עם BTU הכי גבוה, אלא גריל שינצל את ה-BTU האלו בצורה הכי טובה (כמו רכב שחוסך בדלק).
אז במעבר ל-BTU, חשוב לשים לב לגוף המכשיר כשבוחרים גריל גז: שיהיה עמיד, מחומרים שמחזיקים לאורך זמן בחוץ ,כגון יציקת אלומיניום ועם מבערים באיכות הכי גבוהה (שהם הרי לב הגריל), שמאפשרים פיזור חום אחיד ומלא של כל שטח הצלייה.
המיתוס: הגריל צריך להיות תמיד פתוח
כאשר עובדים עם מנגל פחמים לא מומלץ לכסות אותו לחלוטין, תמיד לאפשר זרימה של אוויר (הגחלים חייבים להיות חשופות לחמצן ורוח באופן שוטף, במיוחד בזמן ההדלקה), אבל כאשר עובדים עם גריל גז פתוח, כל החום בורח. גרילי גז בנויים לשמר את החום, ודווקא במכסה סגור הצלייה של הבשר תהיה טובה יותר לעומת צלייה במכסה פתוח, לכן חשוב שגוף הגריל יהיה מיציקות עם סגירת מכסה טובה. ככל שהמכסה כבד יותר, כך הבידוד והבישול יהיו איכותיים יותר.
המיתוס: עצמת הלהבה צריכה להיות הכי גבוהה תמיד
לא חייבים לנסוע כל הזמן על פול גז: נכון, זה מפתה לשים את כל הבשרים והמאכלים הצלויים מעל החום הכי גבוה של המנגל, אבל דווקא בגלל שהגרילים יודעים לספק עוצמות חום שאין במטבח הביתי, כדאי להשתמש בהם בחכמה. מאכלים צלויים רבים, כמו למשל דגים או עוף, מתאימים לצלייה בחום בינוני/נמוך, ולא בחום הכי גבוה, שהופך אותם לחרוכים מבחוץ ולא עשויים מבפנים, כך גם נתחי בשר שמתאימים לבישול ממושך יותר, כמו אסאדו, כדאי לצלות בטמפרטורות נמוכות יותר, גם בסטייקים, בדר"כ כלל נותנים מכת חום ראשונית ואז מנמיכים את הלהבות, לעיתים כדאי גם להשתמש בשיטת ה-INDIRECT COOKING שהיא צלייה עקיפה בכבוי המבער מתחת לבשר.
המיתוס: על האש מכינים סטייקים רק מאנטריקוט, סינטה ופילה
כל קצב יגיד לכם שביום העצמאות הביקוש לנתחים היוקרתיים: אנטריקוט, סינטה ופילה, מרקיע שחקים. אבל יש עולם רחב ומגוון מאוד של נתחי בשר שמתאימים להכנה בתור סטייקים שלא נופלים מאותה שלישייה מפורסמת. נתחים כמו שייטל ופיקניה- הם כשרים וטעימים (נתחים אחוריים מלאי טעם שביישון נכון מספקים מרקם בשרני מצוין), נתח קצבים (שריר מאזור הסרעפת, עסיסי מאוד ומלא בטעם), ואסיו (נתח מאזור הפלדה, הבטן התחתונה, שיכול להיות שומני ועסיסי יותר מאנטריקוטים מסוימים), ואפילו מנתחים כמו כף ואווזית ניתן להכין סטייקים דקים לצלייה מהירה.ומהחלק השומני של הצלעות אפשר להכין שיפודים מצויינים. שווה לחפש אותם אצל הקצבים בשביל ליצור חוויית מנגל מוצלחת יותר (ואפילו פחות יקרה). בתיאבון!