אולי זה השקט שהוא משדר כלפי חוץ, אולי זו הרצינות התהומית בה הוא מתייחס לאוכל, אבל מה שבטוח הוא שהשף יובל בן נריה (טאיזו, יא-פאן, מיאזאקי) הצליח בעבודה קשה ועם המון יצירתיות להפוך לאחד השפים הכי מוערכים בארץ.
גם אם נדמה במבט ראשון שהגשת מנה כמו דג שלם מטוגן ב'עמידה' מעל הצלחת היא לא יותר מגימיק, אצל בן נריה אתם יכולים להיות בטוחים שנעשתה הרבה עבודת תחקיר ומחשבה ושום דבר כאן הוא לא במקרה.
המנה המדוברת המוגשת במסעדת טאיזו וזכתה מיום הגשתה לפופולאריות הולכת וגדלה היא לברק שלם מטוגן. אין ספק שמנת הדג הזהובה והפריכה עושה הרבה רושם כשהיא מוגשת על אחד השולחנות וישר עושה חשק לשאר יושבי המסעדה להזמין כזו בדיוק גם לשולחנם. אבל מאחורי המנה בימיה הראשונים של המסעדה, היה קיים הרבה חשש.
את ההשראה למנה קיבל בן נריה בווייטנאם- הדג המטוגן שאכל שם הוגש כשהוא מונח בין שני מקלות במבוק על מנת שאף חלק לא יונח על הצלחת והאדים החמים שייפלטו ממנו יהפכו אותו לרך ורטוב במקום לפריך וקריספי, כפי שהוא צריך להיות.
"זו מנה שיש מאחוריה הרבה טקסיות גם בהכנתה וגם באכילתה", מסביר בן נריה, תוך שהוא בוצע באצבעותיו נתח עסיסי מהדג השחום, מניח אותו בעלה חסה טרי עם אטריות אורז, צ'ילי ועלי בזיליקום שונים שמגדלים במיוחד עבור המנה הזו, מגלגל וטובל באחד משלושת הרטבים המוגשים לצידה. "אתה צריך להרכיב לעצמך ביסים וכל ביס יכול להיות קצת שונה". החשש שהקהל הישראלי לא יבין איך אוכלים את המנה הזו, התחלף מהר מאוד בהבנה שדווקא הטקסיות הייחודית שבאכילתה, היא שהפכה אותה למנה הכי מבוקשת במסעדה וזו שהכי מזוהה איתה.