וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עם "חיסונים", "פרוטקציה" והוראות הפעלה: ה-קבב של שוק הכרמל לא עוצר לרגע

2.11.2020 / 7:00

הקורונה סגרה, פתחה ושוב סגרה, אבל יש אוכל שאי אפשר לעצור, ויש בשר שחייב לעלות כמה שיותר מהר על הגריל

מיטש, מסעדה רומנית בשוק הכרמל בתל אביב/באדיבות מסעדת מיטש

לפני כשבועיים עידכנה אורית מושקוביץ את שעות הפעילות של "מיטש" בעמוד הפייסבוק שלה. זה היה צפוי, חשבתי לעצמי. מזללת הקבבים הפופולרית בשוק הכרמל נסגרה בסגר הראשון ונסגרה גם בסגר השני, ועומדת סגורה כבר שבועות ארוכים לצד אינספור דוכני אוכל אחרים במתחם שלא הבין מה הוא אמור לעשות מול הנחיות חסרות תכלית והיגיון. ובכל זאת, הפתעה: "פתוחים תמיד", נכתב, "הפכנו למסעדה הרומנית הווירטואלית הראשונה בישראל".

הווירטואליה הזאת, בפשטות, היא משלוחים, אבל לא ב"וולט" ו"תן ביס" ולא בדיוק כמו שהתרגלתם, אלא קצת אחרת, כמו כל דבר שמושקוביץ עושה כבר שנים, מאז שהתחילה בגיל 24 "קריירה זמנית" מאחורי ויטרינה במעדנייה. "המסעדה בשוק פעלה קצת יותר משנתיים, ובתחילת אוגוסט נאלצתי לסגור לצמיתות. האזור הזה מאוד-מאוד נפגע, אבל גם בלי הקורונה התחלתי לחשוב על כמה המיקום הזה מתאים ללקוחות", סיפרה לוואלה! NEWS, "התחלתי לעשות משלוחים הביתה, אבל זה לא באמת מספק עבודה. סגרו אותנו ופתחו אותנו וסגרו ופתחו וטייק-אווי בלבד ומשלוחים מותר ומשלוחים אסור. שיחקו איתנו, אז החלטתי שנכון לכרגע עדיף לסגור, לעבוד מול הלקוחות שלי ולשמור על קשר איתם".

הקשר הזה, המבוסס על תקשורת בלתי אמצעית של מסעדנית עם סועדיה, מוזן באופן יומיומי בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק רוחשות, שוקקות ומפוצצות באנרגיה. "המאגר שלי עצום, שנים שאני מטפחת אותו", תיארה מושקוביץ, "יצרתי קבוצה מכל מי שקנה. כל קליינט הופך אצלי לפציינט, והקשר הזה חשוב לי מאוד, זאת מערכת יחסים אחרת לגמרי".

מיטש, מסעדת קבבים בשוק הכרמל, תל אביב. גיל אבירם,
מעטפת שלמה, וגב טוב. "מיטש"/גיל אבירם

וכך, חברה מושקוביץ לקצב אורן ליפשיץ מ"פורט 19" וקצביות "סוד הבשר". השידוך הזה - שבמרכזו איכות, ניסיון ומתכונים סודיים - הוליד תפריט שצועק גריל, אבל עובד מצוין גם בבית נטול רשתות.

הקבב הרומני המפורסם של המקום כמובן מככב (מגש של 14 יחידות גדולות ועסיסיות, ובו כ-1.2 ק"ג בשר, יעלה 120 שקלים), וכך גם הפאטריצ'אן, "נקניקיה ערסית חריפה לגיבורים" או לא חריפה "שמתאימה לכולם" (1.3 ק"ג ב-150 שקלים). יש גם המבורגר מתבקש ומוצלח (6 יחידות של 230 גרם ב-150 שקלים) ו"פינת פרוטקציה" שמלווה את הכול בואכה ארוחת על-האש רומנית - "כבד קצוץ של הביוקר" ואיקרה אלוהית (250 גרם ב-36 שקלים) שמתפנקים בבצל מטוגן ובבצל חי קצוץ, בהתאמה, "סארמלה", הכרוב המיתולוגי של העדה, שממולא בבשר ואורז (10 יחידות שמנמנות ב-100 שקלים), סלט חצילים מסורתי וכרוב כבוש (חצי ק"ג ב-18 שקלים) ואפילו רגל קרושה (36 שקלים).

"כשהבנו שהמצב לא הולך להשתפר, אמרתי 'אוקיי, סוגרים', נחים שנייה ונערכים מחדש. באתי לאורן עם המוצר שלי, והוא סיפק לי בשר באיכות משוגעת ומעטפת שלמה שהרגיעה אותי. יש לי גב טוב", תיארה מושקוביץ.

הבשר האיכותי והתפריט העשיר מגיעים (משלוחים "במחיר סמלי") רחוק מאוד דרומה (בימי שלישי) ורחוק מאוד צפונה (ברביעי), ואפילו מזרחה (חמישי), כולל לערים שנזנחות תדירות בכל הקשור למשלוחים, או מנקודת איסוף בלב תל אביב. מאחורי ההגה - מושקוביץ כמובן. "אני והבת שלי נוסעות כל השבוע. הלקוחות שלי מפוזרים בכל הארץ ואני מנסה להגיע עד אליהם. בשיא הסגר לקחתי גם את האחיינית לעזור, והגענו עד נהריה והקריות. חבל שהכול היה סגור בדרך ולא היה מקום לעצור אפילו לשירותים".

בול. בום. וואוו

הם כבר ריסקו את הפינה המקוללת של ת"א. מה זה בשבילם סנדוויץ' בשר מושלם?

לכתבה המלאה
אורית מושקוביץ, מיטש, מסעדת קבבים בשוק הכרמל, תל אביב. אפיק גבאי,
ה'פישרית' ניצחה. מושקוביץ/אפיק גבאי

השקיות הכבדות של המשלוח נושאות עמן לא רק אוכל מצוין, אלא גם הוראות הכנה קצרות ומנטרלות תקלות, וערימה של אופטימיות המזנקת עליך מהדפים. מושקוביץ, כך נדמה, לקחה את כל הלימונים שישראל הרעיפה בנדיבות מרושעת על מסעדניה, ועשתה מהם שפריץ רומני חי, בועט ומבעבע.

"המטרה המקורית של 'מיטש' הייתה להוציא את הקבב הרומני מהמסעדה לרחוב, לאפשר ללקוחות להיות גאים באוכל שהם גדלו עליו. אנשים באו הרי 'לבדוק אותי'. מומחים וידענים ומבינים לקחו ביס מה'פישרית' והתחילו לבכות, תוך כדי שהם מספרים לי על אמא שלהם וסבתא שלהם", נזכרת מושקוביץ, "לקח לי זמן להבין מה עשיתי שם, בסוף שברתי אותם".

כעת, המטרות מכוילות מחדש. "החזון הגדול שלי הוא להקים 'נקודות מיטש' ברחבי הארץ, מקומות קטנים שאפשר להגיע אליהם, לאכול משהו וגם לקחת הביתה. אני קוראת לזה 'פריזר בוטיק'". מושקוביץ מגדירה את עצמה כ"בן אדם של חזון", מישהי שמשרטטת במוחה את התחנה הסופית, רואה תמונה כמעט מוחשית, ורק צריכה להגיע אליה. "אני כבר שם, נשאר לי לעשות הצעדים שבדרך. מה שקרה בשוק אולי קצת עיכב אותי, אבל עיכובים לא עוצרים. זה עניין של זמן עד שזה יקרה, אבל זה יקרה".

"מיטש", משלוחים דרך הפייסבוק או ב-054-7503052

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully