מבעבעים מהתרגשות: יום השמפניה הבינלאומי

יום השמפניה הבינלאומי שיחול ב-22 לאוקטובר הוא הזדמנות מצוינת לדבר על היין הזה. אכן, מרוב אירועים חגיגיים והשקות נוצצות אנחנו נוטים לשכוח ששמפניה זה יין, לכל דבר ועניין. חבל שמפאן, בצפון מזרח צרפת, הוא אזור המקור של השמפניה, ומותר להשתמש בו בשלושה זנים עיקריים: שרדונה, פינו נואר ופינו מונייה. תהליך הייצור שלו שנקרא 'שיטת שמפנייה' או 'השיטה המסורתית', מתחיל בבציר מוקדם יחסית של ענבים בעלי רמת סוכר נמוכה, ועשיית יין בסיס בעל חמיצות גבוהה. ברוב המקרים מערבבים אותו בשלב זה עם יינות משנות בציר שונות, כדי להגיע לפרופיל הטעמים הייחודי שמאפיין כל בית שמפניה.

אל יינות הבסיס מוסיפים תערובת של סוכר ושמרים, לפני שמכניסים אותם לבקבוקים, לתסיסה שנייה. השמרים מפרקים את הסוכר לאלכוהול ולפחמן דו חמצני, שלא יכול להיפלט מהבקבוק האטום, ומתמוסס ביין בצורת בועות. התסיסה השנייה נמשכת בין שישה חודשים לשלוש שנים ובמהלכה מונחים הבקבוקים במצב אופקי, במתקנים שמעבירים אותם תהליך של סיבוב והטיה, עד שצוואר הבקבוק פונה כלפי מטה. בסיומה של התסיסה השנייה, מקפיאים את צווארי הבקבוקים ושולפים את פקקי המתכת ומשקעי השמרים. בשלב זה מוסיפים ליין תערובת של שמפניה וסוכר שנקראת דוסאז', וקובעת למעשה את דרגת היובש הסופית שלו. ברוב המקרים יהיו היינות בדרגת 'ברוט', שמשמעותה היא תוספת דוסאז' ברמת סוכר שאינה עולה על 15 גרם לליטר יין.

אחד מבתי השמפניה הידועים בעולם הוא מואט ושנדו, שהוקם על ידי קלוד מואט בשנת 1743 בעיירה אפרניי, ביתם של לא מעט יצרני שמפניה ידועים. נכדו של קלוד, ז'אן רמי מואט, נחשב למי שהפך את המשקה לבינלאומי, בעיקר בזכות הקשרים שלו עם מדאם פומפדור, פילגשו של מלך צרפת לואי ה-16 ועם נפוליאון השלישי, שהעניק לז'אן רמי את אות המסדר הלאומי של לגיון הכבוד הצרפתי. אות שניתן כהוקרה לשירות צבאי או תרומה אזרחית יוצאת דופן. בשנת 1833 שונה שמו של בית השמפניה ממואט למואט ושנדו, בעקבות כניסתו של פייר גבריאל שנדו, חתנו של ז'אן רמי, כשותף בבית. מאוחר יותר, בשנות השבעים והשמונים, התמזג בית השמפניה עם בית הקוניאק הנסי ובית האופנה לואי ויטון, לכדי בית מוצרי היוקרה הגדול בעולם: LVMH,החולש כיום על 75 יצרנים יוקרתיים בניהם: לואי ויטון, כריסטיאן דיור, טיפאני ועוד, ועל בתי השמפניה: דום פריניון, קרוג, ריינאר, וו קליקו, מרסיה ועוד.

שלושת היינות הבסיסיים של מואט ושנדו, עד כמה שאפשר לקרוא לשמפניות יינות בסיסיים הם: אייס אימפריאל, ברוט אימפריאל ורוזה אימפריאל. הראשון מבין השלושה, הוא מוצר פורץ דרך שנועד בראש ובראשונה לשוק הצעיר ומומלץ לשתייה על קרח, ואפילו עם תוספות של פירות טריים. היין שמכיל כמות גבוהה יחסית של סוכר, כדי שיוכל לשמור על האופי שלו גם בתוספת קרח, והתיישן שמונה עשר חודשים ביקב, הוא אכן עשיר ומתקתק. קצת יותר מדי מתקתק לטעמי, אבל בכוס גדולה עם קרח ואפילו פלח לימון, הוא מספק חוויה נעימה, מרעננת ומאוד לא מסורתית. המחיר: כ-280 שקלים.

את קטגורית הברוט, קטגורית השמפניה הנמכרת ביותר בעולם, מייצג 'ברוט אימפריאל'. שנעשה משלושים עד ארבעים אחוז פינו נואר, שלושים עד ארבעים אחוז פינו מונייה ועשרים עד שלושים אחוזי שרדונה. היין, שהתיישן שלוש שנים לפחות הוא אצילי ומעודן, עם ריחות נעימים של בריוש, חמאה, פירות לבנים בשלים, הדרים ושקדים ירוקים, וטעמים מורכבים שלקראת הסיומת עשויים להזכיר גם פירות אדומים טריים. המחיר: כ- 290 שקלים.

האחרון ברשימה הוא 'ברוט אימפריאל רוזה' שבו חלקם של הזנים האדומים, גדל מעט על חשבון השרדונה. יין מקסים עם צבע אדמדמם בואכה נחושת וריחות מפתים של תות, פטל, ועשבי תיבול. המגע שלו עם החיך מעודן, הטעמים הרמוניים והסיומת ארוכה ונעימה. יין שיכול להתמודד בקלות עם מנות של דגים ובשר, פירות אדומים, גבינות ועוד. (המחיר: כ- 290 שקלים).

לרגל יום השמפניה הבין-לאומי שנחגג ב-22 באוקטובר, יקיים מואט ושנדו Webinar ראשון מסוגו בישראל, שיאפשר לכם לדעת קצת יותר על שמפניה בכלל, ועל הבית בפרט. הוובינר יתקיים באופן מקוון ב-21 באוקטובר בין השעות 20:00-21:00, והשתתפות הינה ללא עלות וללא הגבלה. הקישור לפעילות בדף האינסטגרם של היבואנית, חברת IBBLS.

המעבר של צריכת המשקאות מהמסעדות והברים אל הבתים והפיקניקים, דוחף את יצרני המשקאות להמציא לנו עוד ועוד פטנטים, וקוקטיילים מוכנים לשתייה הוא אחד הבולטים בהם. לאחרונה הצטרפו לתפריט הקוקטיילים המוכנים, גם המארזים של חברת 'נורדיק ביי נייצ'ר' הדנית, בשתי גרסאות על בסיס ג'ין. האחת בתוספת מנגו והשנייה בתוספת פטל שחור, בעוצמה של 11.5 אחוזי אלכוהול ובנפח של ליטר חצי שמספיק ל-12 כוסות.

אחרי שמקררים אותה היטב גרסת המנגו, שמכילה גם מעט לימון, היא, די במפתיע, מאוזנת, מרעננת ונעימה, כמעט כמו קוקטייל שהוכן במקום. פתרון מושלם למי שאין מספיק כוח, חשק או ידע לשקשק ולערבב. המחיר: 139.9 שקלים. להשיג ברשת בנא משקאות.

מותג הוויסקי, ג'וני ווקר, ממשיך ללכת קדימה. למקום בו נמצאים הלקוחות הפוטנציאליים שלו, שוויסקי לא תמיד נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. הפתרון של ג'וני ווקר הוא להוציא את הוויסקי לרחוב ולהשתמש בו כבסיס ל"הייבול". מה זה "הייבול"? משמעות השם הכי כוס גבוהה או משקאות שמוגשים בכוס גבוהה עם קרח ותוספות. מצד אחד, לא ממש קוקטייל, מצד שני, קצת יותר מעניין מוויסקי עם קרח.

כדי לקדם את הנושא יפעיל המותג את JOHNNIE'S HIGHBALL TRUCK - בר נייד שייצא לסיבוב בברים ובחנויות אלכוהול ברחבי הארץ ויציע מגוון וריאציות "הייבול" על בסיס ג'וני ווקר. עדכונים ופרטים על המסלול, בעמודי המדיה החברתית של ג'וני ווקר ישראל.