אומרים על שגיב בלום שהוא מגזימן. ככה קוראים לו החבר'ה, תמיד הוא הגזים. עם הבחורות, עם הצורך להעמיק אופקים ועם ערק שהיה גונב לאבא שלו בארוחות שישי בצפת. מספרים על שגיב שהיה נוהג לערבב בין הערק ההוא לקריסטל הירוק הזרחני שהיה אז על שולחנה של כל משפחה צפתית מהוגנת ושכך החלה קריירת המיקסולוגיה שלו. חבל רק שזה לא היה טעים ושאבא שלו קצת התעצבן על השימוש הלא ראוי במשקאות. כיום הוא מערבב משקאות קצת יותר איכותיים ואף אחד לא מתעצבן עליו. להיפך. שגיב מנהל את 'מושו בר'- בר קוקטיילים אסיאתי אפלולי, ליד כיכר רבין בתל אביב, והוא תמיד מחפש את האתגר הבא לערבב. זה הפליליסט שלו.
אל תפספס
דרינק לאי בודד: נגרוני
"מתוק, מריר, מרענן, אלכוהולי, מספיק אחד אבל אף פעם לא מזיק שניים. אם זה בחורף אז בקושי מערבב, ואם זה בקיץ אז אפשר להוסיף סודה, כי סודה כי זה החיים."
דרינק על בגד ים: מאי טאי
"מתוק וחמוץ, מפוצץ אלכוהול והטעם תמיד משתנה בגלל המשחק עם סוגי הרום השונים. העונתיות של הליים גם משחקת פה פאקטור עונתי ונהדר, ותכלס לכולנו בא להיות עכשיו בתאילנד."
דרינק עם כוכבים: גולדסטאר
"לשבת עם רובין וויליאמס על גולדסטאר. בלי דאווין אבל גם רובין וויליאמס כזה והוא מודל ענק לחיקוי מבחינתי. פשטות כמו גולדסטאר."
דרינק כשאף אחד לא רואה
"בייבי גינס. זה גינס, רק בקטן. וחמוד. מת עליו."
הדרינק הכי טוב ששתית בתל אביב
"לאסט וורד ב-223, שהכין לי נדב אריאל. הייתי יושב לשתות אצלו הרבה כשהוא עוד עבד שם, ולמדתי ממנו המון, כל פעם ביקשתי שיפתיע אותי והדרינק הזה נתן לי כאפה נהדרת, פיצוץ של טעמים, דרינק קשוח אחרי יום קשה שבועט אותי למיטה ומשכיב אותי לישון". יאללה, הלכתי.