הבטיחו יוון - קיבלנו אוכל של מעדנייה בסופרמרקט מהאייטיז

כמי שרוחשים חיבה מסוימת לגרקו, הקונספט של גרקו אוזרי נראה לנו מפתה למדי. ובכן, הקונספט דווקא אחלה, ובערך כאן זה נגמר

07/04/2022
שוק האוכל של גרקו אוזרי(צילום: אנטולי מיכאלו)

מסעדות גרקו, בבעלות המסעדן הוותיק צביקי עשת, הפכו למותג מצליח מאד בשנים האחרונות. מה שהחל כגרקו אזורי חן בצפון תל אביב התפשט להרצליה, המשיך לכפר סבא ולאחר מכן גם לגרקו ביץ' - מסעדת ענק בחוף גורדון בתל אביב. למרות שאין במסעדות גרקו אוכל יווני יוצא דופן, ההצלחה שלהן מוצדקת בעיניי. האוכל שם טוב מספיק ותמחורו סביר דיו כדי שהחבילה כולה, על תקן יוונית גנרית, תהיה ראויה מסוגה.

עשת, מסעדן כשרוני ומנוסה אך גם תזזיתי משהו, שלעולם אינו נוהג לשקוט על שמריו, קידם במקביל לגרקו פרויקטים נוספים כמו הפיצריה והגלידריה ליד גרקו באזורי חן, והגלידריה ליד המסעדה בהרצליה. אחד המיזמים הזכורים שלו הוא הפיאסקו של מתחם אמריקה בבית ציוני אמריקה, במקום בו פועלת כעת מסעדת האחים. מפעל זכור נוסף הוא גרינברג, מסעדת בראסרי שפעלה בצמוד לגרקו אזורי חן בעבר, ושבתקופות הראויות שלה היה בה טוב. אלא שלפני כשנה, לאחר פתיחת המסעדות בתום הסגר הארוך, פרצה לחיינו גרינברג סאן - מיזם תמוה לחלוטין, שהפך את גרינברג הנחמדה למסעדה-מזללה אסיאתית איומה למדי. עשת, יזם בנשמתו שיודע להריח דברים נכונים ולהוציאם לפועל בכישרון רב, הזכיר במקרה של גרינברג סאן יותר ילד שמוכרח להחליף צעצוע. אם מיזם אמריקה שלו היה כישלון מפואר, שכידוע, עדיף תמיד על חלומות במגירה; גרינברג סאן נראה כמו גחמה קצת הזויה, שנעלמה כלעומת שבאה, בקול דממה דקה.

במסגרת הפרץ ההיפראקטיבי המתמשך התבשרנו בראשית מרץ על פתיחתה של אוזרי, המיזם החדש מבית גרקו. אוזרי (מלשון אוזו) ממוקמת בחלל בו פעלה בשעתו גרינברג ולאחריה גרינברג סאן, ובצמוד לגרקו הראשונה. המיזם מתואר כשוק אוכל, מסעדה, בייקרי, בית קפה עם מאפים ולחמים, עמדות אוכל רחוב, כלים ומעדנייה. בעוד בכל מסעדות גרקו התפריט אחיד למדי, באוזרי יש לא מעט מנות שאין באף אחת מהמסעדות האחרות. כמי שרוחשים חיבה מסוימת לגרקו, הקונספט נראה מפתה למדי.

גרקו אוזרי. גל קלדרון,
גרקו אוזרי. המציאות התגלתה כשונה למדי מהפנטזיה(צילום: גל קלדרון)

הגענו לאוזרי בערב אמצ"ש עם לא מעט ציפייה מהאווירה במקום. עשת ידוע כמי שמפליא לארוז את המקומות שלו באופן אטרקטיבי. המציאות התגלתה כשונה למדי מהפנטזיה. גילינו מעדנייה גדולה למדי, עם היצע מגוון, יווני כולו, אבל בפרמטרים של האטרקטיביות המוכרת ממקומות אחרים של מפעלות עשת היא לא לגמרי עמדה. האוכל מאחורי הויטרינות לא באמת עשה לנו עיניים ובאווירה היה משהו אפרורי, להבדיל מחי ושמח. הישיבה מתרחשת בחלל החיצוני בלבד, בשני טורי שולחנות ארוכים. רוב המנות הן בפרופורציית ראשונות, מאפים וסלטים, לכל היותר מנות ביניים. יש מעט מנות עיקריות באמת. היצע האלכוהול צנוע יחסית, עם אי אלו אופציות יינות יווניים, אוזו וצ'יפורו.

התחלנו להזמין: פילה הרינג מעושן (48 שקלים) ומולים (48 שקלים) מקטגוריית המנות הקרות ועימם תבשיל חומוס יווני (42 שקלים) מאגף הירקות החמים. הגיע האוכל. מינוני פילה ההרינג - בבצל ירוק, שמן זית וחומץ - היו נדיבים יחסית. אלא שטעמו לא בדיוק שימח את החיך. הדג האדמדם היה אלים במיוחד בעישונו, תוספיו לא מרשימים והסה"כ הזכיר מנת מעדנייה מסופרמרקט, אי שם בשנות השמונים. המולים, בתבשיל קר של פלפלים קלויים, יין לבן, בצל, פטרוזיליה, סלרי וכורכום, עוררו את אותה תחושה של ברוטאליות לא מסוגננת ונטולת אנינות. אייטיז למתקדמים, למעט העובדה שאינני משוכנע שאז ייבאו לישראל מולים.

תבשיל החומוס, עם שמן זית וגבינת פטה, היה מרתיע פחות. אמנם גם בו לא ניכרה איזו מצוינות או סתם חתירה אל האיכותי אבל הוא לפחות היה "בסדר", עם איזה עומק טעמים, גרגירים שרוככו לרמה סבירה וגבינה טובה. להבדיל משתי המנות הקודמות, שהיו איומות למדי כמלוות לאלכוהול, זו דווקא עבדה לא רע כסופגת.

בשבוע שעבר

מי היה מאמין שדווקא כאן נמצא את אחת הפסטות הטובות בישראל?

לכתבה המלאה
נקניקיות עגל עם ביצת עין. סביבת טעמים אלימה וברוטאלית(צילום: אנטולי מיכאלו)

המשכנו לארני ברימזי (66 שקלים) ותבשיל נקניקיות עגל (56 שקלים). במנת הארני ברימזי היה תבשיל טלה עם יין לבן, פלפלים וגבינת קפלוטירי. בתבשיל הנקניקיות - פלפלים, חצילים, ביצת עין וגבינת קפלוטירי. תבשיל הטלה היה סביר בקושי, עם מעט מאוד בשר. בתבשיל הנקניקיות היה,שוב, מעט מאוד בשר שנחתך לפרוסות דקות ושכן בסביבת טעמים אלימה וברוטאלית.

כל המנות עד כה לא שיקפו הכנת א-לה קארט וגם לא א-לה מינוט. בעצם, כולן היו מוכנות כתבשיל מעדנייה, שאפשר באותה מידה לקחת הביתה בקופסאות. לכל היותר, ייתכן שלתבשיל הנקניקיות חתכו את הנקניקייה והכינו את ביצת העין על המקום. במילים אחרות, מדור השבוע מוקדש לביקורת מעדניות. צר לי, אבל כל מה שאכלנו עד כה משקף מעדניה גרועה למדי, מחונטרשת משהו, שעובדת על בישול לא מושקע של מאסות ואין בה כל עדות להשקעת אמת בקולינריה ולהקפדה בפרטים. סגרנו עניין עם עוגת גבינה (44) שהייתה מתוקה מדי וסתמית לחלוטין אף היא.


להבדיל מגרינברג סאן, אוזרי איננה גחמה מיותרת של בעליה. הרעיון ליצור מסעדה-מעדניה-קפה-בר, שבבוקר שותים בו קפה עם מאפה, בצהריים אוכל מבושל ובערב מנשנשים לצד אלכוהול, הוא ראוי לגמרי ביסודו. טבעי שיצמח מתוך קבוצת גרקו. לקונספט יש אפילו תקדים יווני. למשל, במלון הבוטיק Ergon House באתונה יש מסעדה-מעדניה מהסוג הזה בדיוק, רק עם אוכל שלא בהכרח מיישר קו עם המסורת היוונית. הבעיה באוזרי איננה הקונספט. זה בסדר שרוב המנות יגיעו מאגף המעדנייה ורק מיעוטן יוכנו במקום. צריך רק שהביצוע, כלומר רמת המעדנייה, יעמוד בסטנדרט מינימלי כלשהו. עם אוכל שמזכיר כמעט לכל הדרך ארוחה מקופסאות מעדניית סופרמרקט ישן שחוממו במיקרו, אוזרי לבית גרקו היא כישלון גדול נכון לעכשיו.

גרקו אוזרי, אורי צבי גרינברג 25, תל אביב, טלפון: 03-6136132

חשבון:

פילה הרינג - 48
מולים בכורכום - 48
תבשיל חומוס - 42
ארני ברימזי - 66
נקניקיות עגל - 56
עוגות גבינה - 44
2 בירה מיתוס - 64

סך הכול: 368

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully