מכה עולמית: האם הסלמונלה בשוקולד מגיעה מהקקאו?

סערת הסלמולה בשוקולד, טרייה יחסית בישראל, עם ההתפרצות האחרונה והדרמטית במפעל שטראוס, אבל בשלושת החודשים האחרונים, התגלו יותר מ-150 מקרים של הרעלת סלמונלה ברחבי אירופה, שקושרו למוצרי השוקולד של קינדר, רובם בקרב ילדים מתחת לגיל 10. מומחי בריאות שייכו את ההתפרצות לחלב מקולקל במפעל בלגיה, ומוצרים רבים ירדו מהמדפים, גם כאן בארץ.

כבר בתחילת חודש אפריל דווח באתרים מחו"ל כי הרשות האירופית לבטיחות המזון והמרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן, החלו לחקור התפרצות סלמונלה מרובת מדינות הקשורה למוצרי שוקולד.

כצרכנים, הרבה פעמים אנחנו חושבים, שהרעלת מזון מחיידק הסלמונלה עשויה להגיע, כפי שיודעת לדקלם כל אישה בהריון, מבשר לא מבושל, או דגים, גבינות עם עובש, שאריות אוכל, או סלטים סגורים. דאגה משוקולד, לא הייתה עד כה מנת חלקנו. אלא שהתפרצות חיידק הסלמונה בשוקולד, היא אמנם אינה נפוצה, אך קרתה לא מעט פעמים לאורך ההיסטוריה, באירופה ובצפון אמריקה, כפי שסוקר האתר theconversation.

השוקולד מתחיל את חייו כמוצר חקלאי למעשה - הקקאו. חלק גדול מהקקאו בעולם מגיע מחוות קטנות במערב אפריקה. פולי הקקאו נקצרים, עוברים התססה וייבוש בחוות אלו. בתהליך הזה יש לפולים הרבה הזדמנויות להזדהם בסלמונלה, אם זה מבעלי חיים או מהסביבה.

"לפי עדויות, מה שקורה כרגע עם השוקולד בעולם, מגיע מהתעשייה של מגדלי הקקאו, הדרך שבה הם מטפלים בחומר הגלם, בכל הרמות" אומרת לנו אומינה קדמי, בוגרת המכון לתזונה משולבת, העוסקת בתזונת סופרפוד, ומרחיבה "כל החברות הגדולות מייבאות את הקקאו מחוף השנהב באפריקה. תנאי הקקאו באפריקה, מתדרדרים כבר במשך שנים רבות, בשל אופן הגידול והטיפול בעצי הקקאו. עצי הקקאו מרוססים בחומרים מאוד רעילים, בנוסף לבעיות מוסריות חמורות אחרות של העסקת ילדים בתנאי עבדות, אין רגולציה על איכות הקקאו והזנים המהונדסים שלו".

כשהפולים מגיעים למפעל שוקולד, הם נקלים. וזה אמור להרוג כל סלמונלה עליהם. אבל אם הסלמונלה קיימת על הפולים הגולמיים היא עשויה להיות מקור לזיהום. לכן חשוב שהפולים הגולמיים יופרדו היטב מהפולים שעברו קלייה, כדי למנוע זיהום צולב.

בנוסף להפרדה הזו, יש לתחזק היטב מפעלי שוקולד ולהתקין מנגנוני בקרת סיכונים. התפרצות במפעל שוקולד בבריטניה ב-2006, למשל, הייתה קשורה בסופו של דבר לדליפות מים מצינורות אל תוך השוקולד.

אבל גם כאשר השוקולד מיוצר על פי כללי הזהירות, ובטכניקות מתאימות לבטיחות מזון, יש לו תכונות מובנות שהופכות אותו לבעל פוטנציאל גדול להפצת חיידקים.

הסלמונלה אמנם לא תגדל בשוקולד (כי אין בו מספיק מים), אבל לעומת זאת, היא שורדת בשוקולד טוב מאוד. שוקולד עשוי אפילו להגן על הסלמונלה במהלך מעברה במעיים.

משמעות הדבר היא כי מספר רב של מוצרי שוקולד המזוהמים בסלמונלה עשויים להישאר מסוכנים במשך זמן רב ואף להיות מופצים, עם אותו זיהום, על פני אזור גיאוגרפי גדול. זה מסביר מדוע התפרצויות הקשורות לשוקולד יכולות להשפיע על מספר רב של אנשים במספר מדינות.

נקודה חשובה נוספת היא שצרכני השוקולד הגדולים ביותר הם ילדים. ילדים גם רגישים יותר לזיהומים חמורים, ולכן בהתפרצות שכזאת, המספרים עשויים להיות לא פרופורציונלים.

רוב יצרני הממתקים פועלים תחת הנחיות מחמירות כדי להבטיח איכות ובטיחות של המוצרים שלהם. תהליכי ייצור טובים והנחיות בטיחות מזון מבוססות היטב כדי להבטיח שהשוקולד בטוח.

היצרנים יעדיפו לחסל פתוגנים (מיקרואורגניזמים הגורמים למחלות) כמו סלמונלה בשוקולד, או לפחות לזהות אותה במהלך הייצור.

עם זאת, הריקול בסיפור של קינדר וזה הנוכחי בשטראוס, מוכיחים שמערכת בקרת הנזקים פועלת, אך זה קורה בשלב מאוחר מדי בתהליך. מבחינתנו הצרכנים, כאשר יוצאת הודעת ריקול, יש לקחת את העצה ברצינות ולהמנע מצריכת המוצרים.

"אני מאמינה שבעקבות מקרי הסלמונלה" מוסיפה אומינה "יש לנו חלון לפתוח את המודעות של יותר אנשים על תעשיית הקקאו, מאיפה הם קונים את השוקולד שלהם ומה עומד מאחורי זה, ולהתחיל לבחור נכון, קקאו אורגני בסחר הוגן. בגדול, עדיף לא מאפריקה, שם הזנים מהונדסים יותר, אלא לרכוש קקאו שגדל במרכז ודרום אמריקה".