אי שם מעבר לגשר: מה שותים בגבעתיים?

זה לא סוד שבשנים האחרונות גבעתיים, שהכריעה את תושבי תל אביב הצעירים ואלה שעומדים בפני הקמת משפחה, היא השלוחה התל אביבית החדשה. יש לי כמה חברים, תל אביביים אדוקים, שבחרו את הבחירה וחצו את הגשר אל עבר העיר שהיא בסך הכול שתי דקות נסיעה מהרכבת. לא יודעת אם באמת יותר זול שם, אבל ייתכן והייאוש נעשה קצת יותר נח.

סצנת הבילוי בכלל והברים בפרט בעיר גבעתיים לא זרה למקומיים, אבל תמיד נתקלת בהרמת גבה מצד החברים התל אביביים, שלא מבינים "למה צריך לנסוע עד לשם". אז הנה אני, תל אביבית מדופלמת, גרה בצפון הישן של העיר ופוקדת תדיר את הבר השכונתי וברים שאינם שכונתיים, מעדיפה מידי פעם לקפוץ לדרינק עם חברי הטוב ביותר דווקא "אצלו", בפרט כשמדובר בחמישי בערב. היום שבו אי אפשר כבר להיות ספונטניים בתל אביב, אם לא הזמנת מקום מראש.

במוצאי חג השבועות. נסעתי לבקר את אחותי שגרה ברמת גן והתקשרתי לחבר הגבעתיימי שלי ותהיתי אם הוא פנוי לדרינק ו-"מה פתוח אצלכם אם בכלל?" שאלתי. "בואי יא סנובית תל אביבית", הוא ענה ונתן לי כמה אופציות "עם הפי אוור, ובלי הזמנת מקום לשעתיים בלבד כמו אצלכם שם מעבר לגשר". אני חושבת שזה היה הרגע שבו נפל לי האסימון. סצנת בילוי מדליקה נמצאת ממש רבע שעה מהבית שלי. אז מה אם היא בעיר אחרת?

כשתיכנסו לטיפהמרה, בר שזכה כבר בתחרות נחשבת בדובאי בתואר בר הקוקטיילים הטוב ביותר במזרח התיכון, תרגישו שאתם באיזה בר אמריקאי סטייל מה שהיה פעם מ.א.ש המיתולוגי בדיזינגוף. באיזה שהוא שלב אפילו מגיע הרגע שבו מישהו מדליק סיגריה בפנים, אבל האווירה כל כך מדליקה שזה לא משנה. תפריט הקוקטיילים העשיר (בימי ראשון בערב יש להם הפי אוור ממש משתלם) הוא השוס מבחינתי. זה לא מקום לשתות בו יין אבל בהחלט להתענג על קוקטיילים של ברמנים שיודעים את העבודה. יש להם אוכל ברים טעים -הכבד קצוץ שוס! והם אפילו היו ממש חמודים כששפכתי בטעות את ה weeds ונתנו לי אחד חדש. למתלבטות ממליצה גם על ג'ינג'ר מרגריטה.

כמה מטרים משם נפתח מחדש ה"בוגארט". גילוי נאות, הגענו לשם באחד מימי חמישי כשעדיין היה תפריט הרצה (גן עדן לטבעונים), אז לא אכלנו כלום, כי לחבר התחשק משהו מעבר לסנדוויץ', אבל יש שם ברז גינס - שזה מספיק מבחינתי תמיד. ותכלס, מלבד בוטנים ליד הגינס לא באמת צריך יותר מידי.

בשבוע שעבר אמר לי הבחור, בואי - יש מקום מדליק בעיר אבל לא באזור שאת כבר מכירה. האמת, שלרגע לא חשבתי שהוא מדבר על מתחם כורזין, אותו אני מכירה בעיקר מבית המשקאות של נפתלי החמוד באדם, ומהבורקס שאנחנו קונים לפעמים בשישי בבוקר לפני ארוחת ערב משפחתית. בשעות הלילה, ההמולה הכורזינית נעלמת כלא הייתה והופכת לאזור בילוי מפתיע. זה נשמע מוזר אבל החניה בשפע שיש במתחם פותרת הרבה בעיות למי שמתחשק לו לבלות וגם להגיע עם רכב, לכן מהבחינה הזו הסכמתי לצאת ממש מאזור הנוחות שלי ולנסוע עד לשם.

את 'זיגל בר' לא הכרתי לפני כן. זיגל המיתולוגי התל אביבי היה בר שביליתי בו כשהייתי בת 18 והגעתי לתל אביב מחולון כדי להתמנגל עם הבראנז'ה. מסתבר שעשורים מאוחר יותר קם הזיגל בגרסה האחרת - בגרסה צעירה ובועטת שהפכה אותו למוסד לא פחות פופולארי למבלים צעירים. הזיגל בר הגבעתיימי הוא מקום לשתות בו - דווקא מבחינתי גם פחות לחובבי היין (אם כי הלכנו גם על שבלי בסוף) אלא יותר למי שרוצה להתפרע עם קוקטיילים לצד קולינריה משובחת עד מאד. האמת? הופתעתי, לא ציפיתי ממקום כה צעיר שיהיה כ"כ קולינרי ועוד במתחם כורזין.

חמישי בערב, המקום מלא אבל הגענו מספיק מוקדם כדי לתפוס שולחן צידי שהיה במקרה פנוי. הקהל צעיר בעיקר, מגוון, ואווירה מדליקה של אזור תעשייה פלורנטינאי עם קולינריה של רוטשילד. כמה בירורים ומתברר שמדובר בבר ממש מוכר בקרב תושבי העיר. מי שאחראים על הקמתו לא היו בחיים כשהזיגל התל אביבי היה קיים, אבל אין ספק שרוח חיי הלילה נחתה עליהם בצורה נפלאה. ג'ונה נאור ועומרי ברם הם בסך הכל בני 28 שצירפו את השף הסופר צעיר אופיר חדד, בן 24 בסך הכל, לשדרג את תפריט האוכל שלהם עם מנות שף. לרגע הייתי צריכה לשפשף את עיני שמדובר בסך הכל בבחור בן 24 שמוציא ממטבחו אסדו מוכן בצורה מושלמת, ומנה מפתיעה שכמעט פספסתי רק היא לא באה לי טוב באוזן: סטייק כרוב (מומלץ, ביותר).

לצד המנות יש גם קוקטיילים. בגדול, אני אישה של יין, ואם אני נהנית מקוקטייל - סימן שעושים אותו ממש טוב. הלכתי על הבד אפל, ובאופן כללי אני טיפוס חמצמץ ולימוני (בטעם, לא באופי) וזה ענה לי על הדרישות. אז חברים, אין ספק שאני חוזרת אליכם - כל הדרך מתל אביב. ממליצה רק לחדד קצת את תפריט היינות - בעיקר לזקנים כמונו שלא רוצים להגזים עם הסוכר.

אפרופו קוקטיילים ומשקאות שאינם יין. אז הנה אחד המפורסמים בעולם: פלומה. סיפרתי פה פעם שהתחלתי לא מזמן לחטוא מידי פעם עם צ'ייסר פטרון בפרלמנט שישי בשולחן של שוקי. מתברר שמותג הטקילה פטרון (מציין ממש כרגע את חגיגות משקה הפלומה - שהוא קוקטייל קיץ שהושק בשנות החמישים במקסיקו (סודה מיץ אשכוליות טרי וטקילה). בשבועיים הראשונים של אוגוסט יגישו כל מיני מסעדות וברים ברחבי הארץ את הקוקטייל המדובר בגרסה הקלאסית וגם עם טוויסט יצירתי.

איפה הוא יוגש? טיפהמרה בגבעתיים (אפרופו) בחיפה בג'קו סטריט וזוטא, וגם בלה אוטרה, אימפריאל, אריא, סושיאל קלאב, וקוקו במבינו התל אביביים.