וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קפה מרטיני: מקום חיובי, ראוי (ואפילו זול) באמצע תל אביב. הרעש והמזגן זה סיפור אחר

31.8.2023 / 6:00

ברוב המקומות החדשים נעים לשבת אבל האוכל טוב פחות. כאן זה היה הפוך

קפה מרטיני, תל אביב/יניב גרנות

דיזנגוף פינת גורדון היה בעבר אחד הלוקיישנים האחרונים לפתיחת מסעדה עכשווית שמייצרת באזז. התחייה המחודשת של הרחוב, עם כיכר דיזנגוף שהפכה לאחד מעורקיה הפעילים של העיר, וכל מה שמשתרע מצפון לה, הפכה את מיקומו של קפה מרטיני החדש למעורר תמיהה הרבה פחות.

לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי

את קפה מרטיני מוביל עידן פרץ (פופינה) בסיוע יונה ששון (טופולינו, לוקה ולינו). ברוח הימים האלו, בהם רמת הסיכון שמסעדנים נוטלים בכל הקשור לאופרציית המטבח נוטה להיות מינימלית, קפה מרטיני היא מסעדת פסטה. לא המון מנות יש בתפריט שלה, שדגשיהם פחמימה; או בעברית: פסטות וקצת פיצות ומה שלפניהן, בצירוף הבטחה לאלכוהול מושקע.

שלושה מרחבי ישיבה יש בקפה מרטיני ובהם חלל פנימי לא גדול, בר קטן ואגף חוץ גדול. חלק מהמקום פונה לדיזנגוף וחלקו השני לגורדון. כשהגענו, נדמה היה שהמזגן לא פועל או לא מצליח למזג או השד יודע מה. אפשר לומר זאת גם כך - ביציאה החוצה, בסוף הארוחה, הוקל לנו. שוו בנפשכם כמה לוהט ולא מאוורר היה בפנים. חוץ מזה, המקום היה מפוצץ ממש, הרעש היה נוראי וחוויית הבילוי סחבה אל הלא כל כך נעים.

קפה מרטיני, תל אביב. יהונתן בן חיים,
פוזיטיבי וראוי. קפה מרטיני/יהונתן בן חיים

תפריט היין דל ובטח שמאכזב יחסית להבטחה. מתפריט הקוקטיילים דגמנו את "שורט סטורי לונג" (45 שקלים), מבוסס ג'ין, ורמוט, טוניק, זיתים וזעתר טרי, וגילינו מידה של חובבנות בטיפול בו. התחלנו להזמין אוכל - ארנצ'יני פתיתים (48), כרישה (36) וסלט קיסר (46).

ייאמר מייד - יחסית לגודל המנות, תמחורן מזכיר מחירים של פעם. ומה באשר לאיכות? הארנצ'יני, עם פתיתים במקום אורז בשילוב פקורינו וקצ'יו א פפה, ברוטב ויניגרט עגבניות, היה חביב. לא שמאוד מרגישים את ההבדל שעושים הפתיתים; את עיקר הטעם מספקת הגבינה, אבל השורה התחתונה קורנת חביבות. הרבה פקורינו, ויניגרט עגבניות עוקצני נחמד וטיגון תקין.

מנת הכרישה, עם סטרצ'יאטלה טריה, שבבי פקורינו וצנוברים, הייתה פתיח לא רע, אף אם נדמה שאפשר וצריך היה לדייק יותר בחליטת הכרישה עצמה. סלט הקיסר התגלה כמנה הפחות טובה בארוחה, עם חסה פחות טרייה מהמתבקש, קרוטונים מעט לחים ורוטב לא ממש מוצלח. אפשר היה לגמרי בלי הסלט הזה.

המשכנו לפיצטה מרגטלה (52). הבצק עצמו היה מוצלח ממש והטופינג - עם גבינת סטרצ'יטלה, קונפי עגבניות שרי ובלסמי, סיפק את הסחורה אף הוא. זו אולי לא הפיצה הכי טובה לבוא במיוחד אליה, אבל היא ראויה בהחלט. סבב הפתיחה נעצר, אם כן, בתוצאה: 2.5-1.5 לטובים. הארנצ'יני והפיצטה היו אחלה. הכרישה באמצע והסלט בעייתי.

כל דבר קורה בזמנו

אהבה ממבט ראשון מהכניסה ועד החשבון. האמצע פחות

לכתבה המלאה
קפה מרטיני, תל אביב. יהונתן בן חיים,
לא בדיוק מיינסטרים. ניוקי סולת של קפה מרטיני/יהונתן בן חיים
קפה מרטיני, תל אביב. יהונתן בן חיים,
כוח ואמירה. טורטליני פקיילה של קפה מרטיני/יהונתן בן חיים
זו הייתה מנה שחיברה את אל ארץ המגף את טוניס והגליל גם יחד. היא הייתה שונה בתכלית מכל מה שאכלנו עד עכשיו

זה היה הרגע לעבור ללב הפועם, תרתי משמע, של התפריט בקפה מרטיני. המנות עליהן אמונה יונה ששון, אשת מקצוע ותיקה ומוערכת. בתפריט מכונות המנות מתוצרתה Mama Yona's corner. הלכנו על ניוקי סולת א-לה רומאנה (52) וטורטליני פקיילה (56).

הטורטליני היה סוג של יצירת מקור קטנה. במלית שלו הייתה לאבנה. הרוטב היה תבשיל פקיילה מבוסס מנגולד עז ועמוק טעמים, עם נטייה לחריף. זו הייתה מנה שחיברה את אל ארץ המגף את טוניס והגליל גם יחד. היא הייתה שונה בתכלית מכל מה שאכלנו עד עכשיו. אם המנות כולן בינתיים קרנו מיינסטרים חיובי אך מובהק, זו הייתה מנה נטולת נטיות כאלה לחלוטין. קהל סטנדרטי שאוהב ארנצ'יני ובוראטה לא בהכרח יתחבר אליה. היה בה כוח ואמירה; ולא, "כיפית" במובן הרחב היא לא הייתה, אבל טובה ממש - כן.

במנת הניוקי היו מדליוני סולת עם פקורינו ורוטב מעגבניות מגי שרופות וזעתר טרי.זה לא לקח לפרי סטייל של הפקיילה אבל שוב, לא היה בדיוק שילוב טעמי המיינסטרים הקלאסיים של המנות האחרות. הרוטב היה טוב, הניוקי עצמם "בסדר" וסך כל המנה לא רע כלל.

קפה מרטיני, תל אביב. יהונתן בן חיים,
ראויה בהחלט. פיצטה של קפה מרטיני/יהונתן בן חיים

אחרי סך מנות חיוביות בסך הכול, עם מאזן שעלה ל-4.5-1.5, קיווינו לקינוח ראוי. מה התבאסנו לקבל טירמיסו (42) סתמי לחלוטין, ששום דבר בו לא עבד נכון ואיכותו הייתה טובה פחות אפילו מסלט הקיסר הבעייתי.

הוא היה מתוק מדי, אף אחד מרכיביו לא טופל כהלכה והיה הכי רחוק מחלקיה האחרים של הארוחה, שהייתה בהם מן המוקפדות. לא אכלנו את הטירמיסו, לא חויבנו עליו וקצת התבאסנו לקנח ארוחה לא רעה בסך הכול בקינוח לא טוב בכלל.

חשבון, מדור ביקורת אוכל ומסעדות של אבי אפרתי, קפה מרטיני. ShutterStock
מתון בסטנדרטים מקומיים. החשבון בקפה מרטיני/ShutterStock

הרעש, כאמור, היה עצום, המיזוג קלוש וחוויית הישיבה במקום בכללה לא הרנינה. ברוב המקומות החדשים שאנחנו פוגשים נעים לשבת אבל האוכל טוב פחות. כאן זה היה הפוך. האוכלוסיה הורכבה מהרבה מאד תיירים, צעירים כמבוגרים. כל זה עמד בסוג של ניגוד לאוכל, שבחלקיו המיינסטרימיים הצליח לשמור על כיוונים חיוביים ובחלקיו המקוריים חשף אופי וייחוד.

צריך לומר מילה גם על התמחור, המתון בסטנדרטים מקומיים של הזמן הזה. אמנם לא היו בשרים, דגים ופירות ים בארוחה ורכיב החלבון היה בעיקר גבינתי. ובכל זאת, המנות שנזכרו ברשימה זו, לא כולל הקינוח (עליו, כאמור, לא חויבנו), הסתכמו ב-290 שקלים. זה ממקם את קפה מרטיני במרחבי ההוגנות ומאפיין אותו כמקום פוזיטיבי וראוי. זאת כמובן בתנאי שתיירים ורעש הם כוס התה שלכם.

seperator

קפה מרטיני, דיזנגוף 130, תל אביב, 077-9386465

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully