טורטיה ספרדית אמיתית, בדיוק כמו של "השועלות"

לא יודע אם צפיתם ב"כנופיות גליסיה" בנטפליקס, אבל בשולי העלילה ניצבו הטורטיות המופלאות של האם ובתה, המכונות "השועלות".

באחת הסצנות אף נראה חיתוך תפוחי האדמה לפרוסות רוחב דקיקות כתפוצ'יפס. ובכן, גאה לבשר לאומה שיישמתי את התובנה ועכשיו יש לי "טורטיה דה פטאטס" מושלמת.

הספרדים אוהבים אותן בטמפרטורת החדר, לפעמים על פרוסת לחם עם קצת מלח ושמן זית בלבד. אני אוסיף גם פרוסת עגבניה, עלה של חסה ואיולי חרפרף לפני שאסגור בלחם גם מלמעלה - לסנדוויצ'ים של הילדה לצבא (כי דבר אחד לא השתנה בצה"ל מתקופתי לתקופתה - לאכול מזון צה"לי ביום ראשון, זו באמת אלטרנטיבה רק למי שאחרת ימות מרעב, וגם אז הייתי חושב פעמים).

המתכון, כטיבם של יצירות פאר ותשוקה כאלו, איננו מדיד ולא דורש קשיחות, אלא "לפי העין".

על 5 תפוחי אדמה בינוניים וחתוכים לפרוסות דקות אני מוסיף 8 ביצים, בערך רבע כוס קמח תופח, כפית סוכר ומלח לפי הטעם.

מערבבים את הביצים, הקמח והתבלינים עד לקבלת בלילה חלקה (נוזלית יותר משל פנקייק), ואז מכניסים את תפוחי האדמה, לשים מעט בידיים כדי שהפרוסות הדקות לא יידבקו (אבל לא חזק מדי, כדי לא לשבור אותן).

משם, מחממים שמן במחבת (קוטר 28-30 ס"מ) כך שיכסה את התחתית. יוצקים את התערובת, משטחים קצת בידיים, מכסים (אפשר ממש לסגור, לא חייבים לאטום), נותנים לזה 2 דקות על להבה גבוהה, מעבירים ללהבה הקטנה ביותר, וכאן מגיע סוד ההצלחה - בישול איטי, למשך כ-25-30 דקות (עד שמלמעלה יבש אך לא שחום).

הופכים בעזרת צלחת רחבה (מעל לכיור, כי שמן יטפטף...), נותנים לזה להשחים עוד 2 דקות על להבה גבוהה, שוב מעבירים לנמוכה ביותר לעוד כעשר דקות, והופכים על צלחת שעליה נייר סופג. נותנים לזה להתקרר ופורסים למשולשים.

יש כאלה שאוהבים לתבלן בעזרת פפריקה מעושנת. אני בדעה שכאשר חומרי הגלם - כלומר הביצים ותפוחי האדמה - טובים, אפשר להסתפק רק בנגיעה של מלח, ולא צריך יותר כלום.

ידיד המחלקה, שף ליאון אלקלעי, טוען שאפשר לחסוך את חיתוך תפוחי האדמה ושזה עובד נהדר גם עם תפוצ'יפס (אבל אז בזהירות עם המלח).