חברה שלי שגדלה באיטליה, סיפרה לי שבכל שנה משנכנס פברואר, בתי הספר מקושטים בלבבות לקראת ולנטיינ'ס דיי כמעט לאורך כל החודש.
למה? אין לזה סיבה רשמית. אני מניחה שככה זה כשאת גדלה באומה הכי רומנטית שיש בעולם, לכאורה. אומרים שאיטלקים דומים לישראלים, ואם זה באמת כך, אני לא רואה סיבה להמשיך את הציניות שיש כאן סביב חגי אהבה, אלא לאמץ את המנהג האיטלקי הזה. בסוף, זה כל מה שהעולם צריך עכשיו, לא?
מה שהעולם פחות צריך, זה להיכנע לתרבות הצריכה הבזבזנית שרק מנצלת את הימים הללו כדי לגבות מחירים הזויים עבור משקאות מופרכים, להציע חבילות דובונים שמיוצרים בסין, או מיני קלישאות שנשים אמורות לאהוב.
בעיני, יין וכל מה שסביבו, הוא נהדרת להראות אהבה לא רק בחגים אלא בכלל. יש עוד שבוע וקצת ל"יום הגדול", מה שאומר שיהיה לכם מספיק זמן להתארגן עם ההמלצות לסופ"ש הבא או בכלל לימים שתרצו לאהוב בהם ולא קשורים ללוח השנה.
לאן הולכים?
למי שלא גר במרכז אין בעיה להניע את הרכב ולנסוע לאן שצריך, אבל רוב אנשי גוש דן (כמוני) שרוצים לבקר ביקבים באופן ספונטני ו"בקטנה", רואים לפעמים את פעולת הכניסה לרכב והישיבה בו יותר משעה רק כדי להגיע ליעד פסטורלי כלשהו, כתיק.
עם יד על הלב, לפעמים זה בדיוק אותו פרק הזמן שמבזבזים ברכב, בנסיעה מתל אביב לרמת גן. ובכל זאת, לעצלני המרכז שרוצים לחגוג בשישי או שבת ביקב "בקטנה", אני ממליצה על הספוט הכי רומנטי במרכז: יקב נווה ירק.
מעבר לכך שהם עושים קריניאן, גרנאש וסירה נהדרים, מדובר ביקב קרוב, טעים, פתוח בסופ"ש ונמצא, כמו שאומרים: חמש דקות מכפר סבא.
אל תפספס
מה שותים?
רוזה הוא ברירת המחדש של החג הזה, ומכיוון שאני מניחה שידובר עליו עוד רבות בכל כיוון אפשרי, אני רוצה להניח על השולחן את העובדה שזה ממש לא משנה מה תשתו, העיקר שיהיה לכם טעים.
הנטייה האישית שלי היא ללכת לכיוון האדומים. ורוד, זה צבע חביב אך חסר קצת פיגמנט, ואדום זה חם וזה רומנטי.
יינות אדומים קלילים ומעניינים שיתאימו גם למי ש"אדום עושה לו כאב ראש" הם הברברה והדולצ'טו החדשים מסדרת אסנס של יקב טפרברג שיוצאים ממש עכשיו לחנויות. לאווירה איטלקית של ממש הייתי מצרפת את הקיאנטי של יקב פיצ'יני שיש לי בבית בכמויות. כי הוא קלאסי, טעים לכולם ועולה רק 69 שקלים.
ואם ל בא לכם אדום, קבלו יין לבן שאפשר לשתות כמו מים ולקנות שלושה בקבוקים שלו ב-110 שקלים. המות הוא 'ג'נלה ברנקה', מאזור וינו ורדה בפורטוגל. יין צעיר, כייפי, מרענן ומינרלי. שגולת הכותרת בו מעבר למחיר הסופר שווה שלו, הוא אחוז האלכוהול הנמוך: 9.5% בלבד.
במה צופים?
כשהציעו לי לצפות בסרט "אהבה ויין" גלגלתי עיניים, כי לא היה לי כוח לעוד קומדיה רומנטית רצופת קלישאות, אבל אני שמחה שבסופו של דבר השתכנעתי ולא התבצרתי בעמדתי.
למה? כי בניגוד לתרגום חסר המעוף לשמו הבינלאומי של הסרט: THE TASTING, משנת 2022, מדובר סרט צרפתי מושלם מהז'אנר האסקייפיסטי שמתרחש בחנות יין בפרובנס.
סיפור אהבה פשוט שמסתבך כמו שהצרפתים אוהבים לסבך סיפורי אהבה פשוטים, אבל הוא יעשה לכם חשק להירשם לסדנת טעימות, לקורס מקצועי או סתם להתאהב.