שבועות של שכרון חושים: במחירים כאלה, קחו ארבעה בקבוקים

סוף השבוע הארוך של שבועות מזמין לתכנן נסיעה ולברוח מכאן. בדמיוני, הזמנתי כרטיסים לאן שהוא, אבל הלוגיסטיקה שמלווה את כל הסיפור עושה חשק לוותר על הכול ולארח בבית.

ברוח המצב הכללי והכלכלי, המלצות השתייה הפעם, לא רק שאינן חוצות את גבול ה-100 שקלים, אלא שבחלקן הן אפילו מאפשרות לרכוש כמה בקבוקים במחיר הזה. ארבעה יינות, שלוש מדינות וכוס אחת ריקה שמחברת את הכול.

מבחן היין שלי הוא קצת כמו דייט ראשון, אם יש קליק בחמש הדקות הראשונות, לא משנה מה יקרה אחר כך, בסוף תבינו שזה זה.

התחלתי עם היין הלבן של 'סיירה קאנטבריה' ששתיתי לראשונה בשבוע שעבר וכפי שנאמר בחתונמי "הקליק נקלק".

מדובר ביקב משפחתי מאזור ריוחה בספרד, מסורת של חמישה דורות בעשיית יין עם כרמים בני 150 שנה ועוד תארים מופלאים שכאלה, אבל כל זה לא משנה כשהיין פשוט מדויק, לא מתאמץ להרשים מרענן וטעים.

בלנד לבן של זנים מקומיים. הוא פרחוני, מינרלי, והמחיר שלו נע בסביבות 45 שקלים לבקבוק בחנויות היין למרות שהוא מרגיש כמו יין הרבה יותר יקר.

מסוג היינות שאני תמיד אומרת עליהם: נקנה עוד אחד ונשים במקרר שיהיה, כי בטוח נצטרך.

המשכתי לצ'ילה, עם Casa del Toqui Classic Sauvignon Blanc, חייבת לציין שיין צ'יליאני סקרן אותי, בעיקר כי הנטייה הטבעית של כולנו היא ללכת באופן אוטומטי על ספרד, צרפת ואיטליה, ואני אוהבת לנסות דברים חדשים.

הצ'יליאני וכך גם הסכימו כל הנוכחים הוא אחד היינות האידיאליים לשרב של שבועות, ולימים חמים בכלל. ניחוחות של מלון, מנדרינה, והדרים וטעם מרענן ונקי, שאפשר לשתות כמו מים.

אפרופו גבינות ויין בצהריים במרפסת, זה בדיוק מה שאתם מחפשים. גם כאן המחיר המפתיע שנע באזור ה-45 שקלים, מאפשר לקנות 2 ואפילו 3 בקבוקים לסטוק.

במבחן הטעם הייתי בטוחה שמדובר ביין הרבה יותר יקר.

אחרי ספרד וצ'ילה, רציתי להמשיך במסע אבל לא הייתה לי ברירה אלא לנחות בישראל כי בכל זאת חג, ומחויבויות שאי אפשר להתעלם מהן.

היין השלישי הוא לכאורה הכי מיינסטרים שיש אבל אני מודה שאפילו אותי הוא הפתיע. לא יודעת להסביר אבל משהו ב"גוורצטרמינר 2023" מהסדרה האזורית של יקבי כרמל פשוט עבד.

אין לו את מתיקות היתר המרגיזה שאני באופן אישי פחות אוהבת, הוא חצי יבש ויש בו קסם שמשתלב באמת מצוין עם האוכל של שבועות ובכלל עם איזה בראנץ' צוהריים קליל.

עוד בגזרת החצי יבש המפתיע הוא 'רוזה אסטייט' של יקב דלתון, בלנד מדויק של ארבעה זנים: שיראז, גרנאש מורבדר וברברה, ארומטי וטעים.

לשני היינות הללו מלבד שהם תוצרת כחול לבן יש בעיני שני יתרונות מובהקים. המחירים: 69.90 ו-68 שקלים בהתאמה, והעובדה שכולם ללא יוצא מן הכלל ייהנו מהם.