"לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר.
אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר
את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.
ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור"
(דני סנדרסון/להקת גזוז)
תמיד כשאני שומע את השיר הזה מתחשק לי לארוז את הפקלאות, לטוס לקריביים ולפרגן לעצמי שייט בספינת האהבה, זאת מהסדרה. הייתי משתזף, נח והכי חשוב יושב על הבר של אייזיק, מזמין את אחד מהקוקטיילים הטרופיים שלו וצולל לתוך עולם מושלם של מים כחולים. שנייה אחר כך אני מתעורר מהחלום בסוזוקי סוויפט נטולת מזגן, ספינת הזיעה הפרטית שלי.
מה שמנחם אותי בקיץ הוא המבחר העצום של המשקאות והקוקטיילים הקיציים שמציע כל בר ממוצע. מה לעשות, כשחם לא תמיד בא לשתות וויסקי, בירות גורמות לכרס שלי לתפוח, כל הבריזרים למיניהם די נמאסו ולכן אופציית הקוקטיילים היא די מרעננת. האלכוהול שבהם לא מורגש ואחרי כמה דרינקים עולה לי חיוך דבילי על הפנים והחיים נראים פתאום יפים, ממש כמעט כמו על ספינת האהבה.
הישראלים אוהבים קרח כתוש. תהרגו אותי אם אני מבין למה אבל זו האופנה החדשה בברים הטרנדיים ברחבי הארץ - קחו כל משקה או קוקטייל, תוסיפו קרח כתוש ובארץ זה יימכר ביג טיים. לכן אולי הדרינק האולטימטיבי של הקיץ הוא קפירינייה (Caipirinha)- "בת הכפר הקטנה" בפורטוגזית ובבחינת הקוקטייל הלאומי של ברזיל. בארץ המקור שותים אותו בכמויות אדירות בעיקר בחודש פברואר בקרנבל בריו דה ז'נרו, אז אפשר לראות עשרות דוכנים בהם מכינים קפירינייה ומוכרים בכוסות פלסטיק עבור דולר וחצי בלבד. בארץ כמעט אין מקום שגובה פחות מ- 30 ₪ לקוקטייל, אך למרות המחיר המופקע מדובר במשקה שווה בתנאי שמכינים אותו כהלכה.
אמנם הקפירינייה מכילה רק שלושה מרכיבים בתוספת קרח כתוש, אך הכנתה דורשת מיומנות. ישנן אין ספור גירסאות להכנת הקוקטייל הזה, אך המתכון הבא הוא המקורי:
קפירינייה
מרכיבים:
1 מנה (60 cc) קשאסה (cachaça- רום ברזילאי)
1 ליים/ לימון בינוני
2 כפיות סוכר (רצוי סוכר חום)
5-6 קוביות קרח
אופן ההכנה:
1. חותכים את הליים/ לימון לקוביות קטנות (עם הקליפה) ומכניסים לכוס אולד פאשן.
2. מפזרים את הסוכר על הליים/ לימון ומועכים בעזרת עלי (כותש מעץ) או כל כלי אחר את הלימון כדי שהמיץ ייצא ויתערבב עם הסוכר.
3. מוסיפים את הקשאסה ומערבבים היטב. את הקרח גורסים/ כותשים/ שוברים ומוסיפים למשקה עד סוף הכוס. מערבבים שוב עד שהקרח מתערבב עם הקשאסה והלימונים, ומגישים.
את הקפירינייה שותים, במקור, עד הסוף - כולל אכילת הלימונים - אבל זו לא חובה. מי שלא אוהב קרח כתוש יכול להוסיף קוביות קרח רגילות.
יש להקפיד לא להוסיף יותר מדי סוכר כדי שהמשקה לא ייצא מתוק מדי, ומצד שני לא לשים יותר מדי קשאסה כדי שהמשקה לא יהיה מר מדי.
כשהשמועה על קוקטייל הקפירינייה הגיעה לרוסיה היתה בעיה – חל איסור על ייבוא הקשאסה למדינה, ועל- כן הרוסים המציאו קוקטייל משופר, במקום קשאסה הם הוסיפו, כמה מפתיע, וודקה. הקוקטייל הפך ידוע ומפורסם בכל העולם ושמו "קייפירושקה" (Caipiruchka), טעמו מעט פחות מתוק מהקפירינייה, אך עדיין, לכל אוהבי הוודקה ולאלה שלא קנו עדיין קשאסה, הוא יהווה תחליף מצוין למקור.
מוחיטו
קוקטייל מרענן נוסף שמתאים בדיוק לקיץ החם הוא המוחיטו (Mojito). המוחיטו הוא אחד משני קוקטיילי הדגל של קובה, ובדרום אמריקה, כמו בכל שאר העולם, הוא מתחרה חזק בקפירינייה. הקובנים, בגלל מרכיביו, נוהגים להציג את המוחיטו כמטאפורה של קובה: "מים, צמחייה, סוכר (חום), רום וקירור מלאכותי".
הקוקטייל התפרסם בעיקר הודות לארנסט המינגווי, שנהג לשתות אותו בברים "פלורידיטה" ו"בודגיטה דל מדיו" בשנות שהותו בהוואנה.
מרכיבים:
1 מנה (60 cc) רום בהיר איכותי
10 עלי נענע
2 כפיות סוכר (רצוי סוכר חום)
20 cc מיץ לימון טרי
5-6 קוביות קרח
סודה
אופן ההכנה:
(ההכנה דומה להכנת קפירינייה)
1. מכניסים את עלי הנענע לכוס הייבול, מוסיפים את הסוכר ומועכים עד שהנענע מתערבבת עם הסוכר.
2. מוסיפים את הרום הבהיר ומיץ הלימון ומערבבים היטב. את הקרח גורסים/ כותשים/ שוברים ומוסיפים למשקה עד 2/3 הכוס.
3. מוסיפים סודה עד הסוף ומערבבים בזהירות עד שהקרח מתערבב עם הנענע והאלכוהול, מקשטים עם פלח לימון על שפת הכוס ומגישים.
גם כאן, בדומה לקפירינייה, נהוג לשתות את המשקה עד הסוף כולל עלי הנענע. שוב, מי שלא אוהב קרח כתוש יכול להוסיף קוביות קרח רגילות. ניתן להוסיף פלחי לימון/ ליים למשקה אך זו אופציה חדשנית יחסית.