משמש

כבר כמה שבועות שהשם משמש נישא בחשיבות בפי כל מי שמחזיק מעצמו איש לילה תל אביבי המצוי בהלכות הטרנד. דרך אגב, יש לא מעט כאלה. הדעות אודות סגולותיו של המקום חצויות אמנם, אבל כולם ידעו לספר שזהו אחיו הצעיר (כלומר - שייך לאותם הבעלים) ושכנו של השסק, ושמדובר במקום מושקע במיוחד, שעשוי להיות אחד מאטרקציות הקיץ התל אביבי. את השסק אנחנו מחבבים ולמרות שבלי ספק משמש הוא שם הרבה פחות מוצלח, שנשמע כמו מחזור מאולץ, קפצנו אליו כדי לראות על מה כל המהומה.
ביום רביעי בחצות מצאנו את עצמנו עומדים ברחוב לילינבלום 17 ומחכים בתור. בדרך כלל ההתנגדות להמתנה כזו נמצאת בין עקרונות הברזל שלנו, אבל במקרה של המשמש בלענו בשקט יחסי את הגזירה. ובאמת שזה לא היה כל כך נורא: אחרי שסיננו כמה קללות חרישיות תת שפמיות ועוד לפני שסיימנו עם התלבטות ה - נלך/נישאר, הגיעה המארחת והזמינה אותנו פנימה. הושבנו בחדר הכניסה. לא גדול, עם בר קטן ומזגן מקפיא. מטעה מעט, כי כשממשיכים אל תככי הבר, נחשף מקום מושקע, מוקפד ורב אפשרויות: החדר הבא הוא לאונג' מרווח למדי, אחריו החדר המרכזי שבו בר בצורת פרסה, ספה ארוכה ושני חדרים פנימיים וקטנים ובהמשך המסדרון, שמוליך גם אל השירותים, ממוקמת חצר נאה עם ספות לבנות וכסאות קש.

המשמש מוגדר כקוקטייל בר ועם מוסיקת ג'אז שמתנגנת בווליום נמוך, תאורה לא אפלולית במיוחד ותפריט אלכוהול שמורכב בעיקר מקוקטילים (כשלושים). האווירה במקום יאפית ומבוגרת יחסית, ולפרקים הזכירה לנו אפילו לובי נעים ונינוח של בית מלון (אף שרובו של הקהל, בינתיים לפחות, לא משתייך להגדרות כאלו). השרות היה טוב - מלצריות חרוצות בחולצות כהות חגו סביב במרץ. הן ידעו להסביר בפרוטרוט על מרכיבי הקוקטילים, חוזקם ואופיים, חייכו חיוכים מקסימים והחליפו מאפרות בממוצע של אחת לסיגריה, עם ההסבר החינני ש"ככה אנחנו יכולות לוודא שהכל אצלכם בסדר".
בשבת באנו שוב, מוקדם יחסית, והתיישבנו על הבר. שתינו פיצג'ראלד (ג'ין טנקרי משוקשק עם לימון וסוכר ומתובל באנגוסטורה ביטרס), אייבי פיזז (טנקרי ג'ין, נענע, לימון, סוכר וסודה) ומוחיטו (האוונה קלאב, רום, נענע, לימון, סוכר וסודה), שלושתם הוכנו במהירות וביעילות והיו טעימים ומדויקים בהרכבם. עקב אכילס של התפריט הוא כמובן המחסור הבולט בבירות. בבקבוק יש רק היינקן ומהחבית מרפיס בלבד. מי שבעניין של בר שמציע מגוון בירות ויכולת לשתות כמויות בסכומי כסף סבירים, כנראה שזה לא המקום בשבילו. נדמה שבעלי המשמש גם לא ממש כוונו לסוג כזה של אוכלוסיה.
המשמש, על יתרונותיו וחסרונותיו, הוא לא עוד בר במכת הברים הקיצית שפוקדת לטובה את עירנו. בכל זאת מדובר באחיו של השסק. כמוהו גם הוא מוקפד ומושקע עם המון מחשבה, למרות שמדובר כאמור במקום פחות סקסי וצעיר. עתה נותר להמתין ולראות כיצד יתפתח המקום. אם תהיה כאן הצלחה, נוכל רק לתהות מי יהיה הלהיט הקיצי המדובר הבא בקרב בלייני לילינבלום. אפרסק, אפרסמון, או שמא בכלל השזיף?

"משמש". לילינבלום 17. טל' 5168178-03.