להיות ברמן

בניגוד לכתבות הקודמות שבמרכזן עמדו המשקה והכוס, בכתבה הבאה אתרכז בחומר האנושי מאחורי כל סצינת האלכוהול, בברמן, שבעצם אחראי על מרבית ההנאה שלכם כשאתם יוצאים לשתות.
אז מה עושה את אותו אדם שעומד מעבר לבר, מכין את המשקאות ומושך את כל תשומת הלב של היושבים לברמן טוב או גרוע?

יש המון סוגים של ברמנים, כולם מוזגים משקאות, כולם מכינים קוקטיילים, אבל לא כולם נותנים את אותו שירות. אז מה צריכים לעשות ברמנים שאפתניים שרוצים להיות טובים במה שהם עושים?

הדבר החשוב ביותר הוא אהבה לאלכוהול. אין דבר יותר גרוע מאשר לשבת בבר כאשר הברמן הוא סטודנט משועמם שעובד כברמן בשביל השלמת הכנסה, לא מבין דבר וחצי דבר באלכוהול ועוד יותר גרוע מזה - גם לא רוצה להבין, אחד כזה שהגישה שלו מסתכמת ב-"וודקה עולה 25 ¤ ו-וויסקי עולה 35 ¤" כששואלים אותו מה ההבדל בין שני המשקאות. אם אתם לא אוהבים את מה שאתם עושים- וזה לא נוגע רק לעבודה בבר אלא בכלל לחיים- אל תעשו את זה.

הסתגלות לסדר יום הפוך - עובדים בלילה וישנים ביום. זה נשמע כיף אבל זה ממש לא פשוט. הגוף צריך להסתגל לזה, החברים והמשפחה צריכים להתרגל והכי חשוב - אתם צריכים לזכור שאין יותר יציאות עם החבר'ה כי אתם עובדים. אורח החיים כולו משתנה בבת אחת וצריך לדעת להתמודד עם זה.

למידה מסיבית של נושא האלכוהול לסוגיו. ברמן טוב צריך, לפני הכל, לדעת היטב איך מייצרים אלכוהול, להתמצא בסוגים השונים של המשקאות ובטעמם, במותגים השונים, לדעת לשלוף סיפורים משעשעים ועוד ועוד.

אז איך עושים את זה?
ישנן שלוש דרכים ללמוד את כל זה:

1. לבד - כל אוטודידקט יכול לפתוח ספרים, לקרוא באינטרנט, לעיין במגזינים הרלוונטיים וללמוד בכוחות עצמו את כל מה שדרוש. מי שמתאים לו - שינסה. הבעיה העיקרית היא הזמן. הלמידה העצמאית גובה הרבה זמן ומאמץ, בייחוד כשמשהו לא ברור ואין את מי לשאול (ותמיד יש משהו לא ברור) ואז נשארים עם סימני שאלה וחור בהשכלה שלא קל לתת לו מענה.

2. לשאול אנשים שמבינים באלכוהול- שיטה די שכיחה שדורשת אופי נודניקי וחסר בושה לחלוטין. באים לבר, מזמינים משקה ומתחילים בתשאול מסיבי של הברמן בכל הנוגע לאלכוהול על סוגיו השונים, החל מתהליכי הייצור ועד למותגי וויסקי בדרום סקוטלנד. בכל מקרה לא חייבים לתחקר רק ברמנים, ישנם מספיק יודעי דבר שלא עובדים בבר ויש להם ידע בנושא וישמחו לחלוק אותו עמכם.
הבעיה היא שאף פעם אי אפשר לדעת אם האדם שאתם רואים בו מומחה יודע בכלל על מה הוא מדבר. לא כל ברמן הוא מבין גדול באלכוהול, וגם אם כן, ייתכן שהוא טועה.

3. בתי ספר לברמנים - אמנם אני לא אובייקטיבי בעניין הזה, אבל לפי עניות דעתי זוהי הדרך המהירה והטובה ביותר לרכוש את הידע המקצועי בצורה היעילה ביותר. רוב בתי הספר עומדים בסטנדרט מסוים כבר כמה שנים, מעסיקים מדריכים מקצועיים, בעלי ידע רב באלכוהול ובעלי ניסיון של שנים כברמנים. תוך חודש-חודשיים אפשר ללמוד את כל מה שצריך לדעת כדי להיות ברמן מתחיל אך מקצועי.
בכל מקרה לא כל בתי הספר הם באותה רמה מבחינה מקצועית, אך רוב הסיכויים שתצאו משם עם ידע רב יותר מאשר אם תלמדו את החומר לבד.

איך בוחרים באיזה קורס ברמנים ללמוד?
כדאי לבדוק את הדברים הבאים לפני ההרשמה:

- ותק של בית הספר - נותן מדד של איכות, מכיוון שבית ספר ברמה נמוכה לא יכול לשרוד הרבה שנים, יחד עם זאת גם בית ספר חדש (יחסית) יכול להיות מקצועי ואנין.

- תנאי הלימוד - רצוי ללמוד במקום שהלימוד נעשה על בר, כאשר כל הבקבוקים ניצבים מול העיניים שלכם (display בעגה המקצועית), ויש מלאי גדול של בקבוקים לדוגמא המאפשר היכרות עם כמה שיותר סוגי בקבוקים. כמובן שיש לקחת בחשבון תנאים פיזיים בסיסיים כמו מיקום, מיזוג, נוחות וכדומה.

- רמת המדריכים – מומלץ לברר היטב מי הם המדריכים, מה הניסיון שלהם, איך הם מעבירים שיעור (מדברים ברור, רגועים, בעלי חוש הומור). רצוי אף לבוא ולראות כיצד מתנהל שיעור "בשידור חי" כדי להתרשם.

- כמות השתייה שטועמים במהלך הקורס - זוהי אחת מההטעיות הגדולות בתחום, לא כל מקום שמציע את המגוון הכי רחב של משקאות וקוקטיילים לטעימה הוא הטוב יותר. אל תיפלו בפח הזה. זוהי שיטה שמושכת חבר'ה צעירים שרוצים, בין השאר, לדפוק ת'ראש בשיעורים ומשלמים על כך הרבה כסף. רוצים לשתות הרבה? תשקיעו את הכסף שלכם בבילויים בבר ותיהנו פי אלף.

- מחיר - כמובן המדד העיקרי לבחירה. הקורס הכי זול הוא לאו דווקא הכי הגרוע וההיפך. המחיר אינו מדד ודאי לקביעת איכותו של הקורס. בעניין זה כל אחד יחליט לפי מצב העו"ש שלו.

- כמות האנשים בכל שיעור - עדיף להירשם לקורס שבכל שיעור נוכחים לא יותר מ- 20 איש, אחרת השיעור הופך להיות המוני מדי וקשה לעמוד על פרטים כמו גם לקבל יחס אישי ראוי.

- התעודה שמקבלים בסיום הקורס - ישנם בתי ספר שמבטיחים תעודות מסוגים שונים ולמעשה נותנים תעודות אחרות לחלוטין. זוהי רמאות לשמה ולכן, לפני הרשמה לכל בית ספר בו בחרתם תריצו בדיקה על סוגי התעודות ומה הן מציעות הלכה למעשה.

זהו, סיימנו את קורס הברמנים בהצלחה - עכשיו מתחילים לחפש עבודה בבר אמיתי. מצאתם מקום עבודה? עכשיו מתחיל השלב הקריטי, בו אתם מעצבים את דמותכם כברמנים לכל דבר.

ישנם המון סוגים של ברמנים. אני לא יכול לתת דוגמא לכל אחד מהם, אבל אתן דוגמאות עיקריות ודעה אישית על כל אחד מהסוגים אותם אציג ומיהו לדעתי ברמן טוב ומי לא (זהירות יש כאן הרבה הכללות).

נתחיל ברעים:

- הברמן המתנשא - בדרך כלל יעבוד בבר הכי "אין" ועדכני. התור בכניסה לבר מזכיר את התור ללחם בברית המועצות, והברמן מרגיש שהוא עושה טובה לאנשים כשהוא זורק לעברם מבט. את האמת? לפעמים זה ככה, ואותי זה משגע - איך ייתכן שאנשים מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל יחס כזה מזלזל ומתנשא מצד הברמן? ברמנים כאלה מוציאים שם רע לכל עמיתיהם למקצוע וחבל. זה תלוי בכם אתם לא חייבים לספוג יחס מזלזל מהאדם שמוזג לכם משקה.

- הברמן החתיך אבל הכלומניק - יעבוד במועדון הכי נוצץ בעיר, מודע לכך שכשמסתכלים עליו הלשון יוצאת החוצה ומתנהג בהתאם, אבל אם תשאלו אותו באיזו מדינה מייצרים "הייניקן" הוא יסתכל עליכם במבט עגל ויענה תשובה בנוסח "עזבו אתכם משאלות - אחלה בירה שבעולם".

- הברמן רודף הבצע - הסוג הגרוע והנאלח ביותר. אחד כזה יעשה את אחד מהדברים הבאים שכשתשלמו את החשבון ותחכו לעודף: ישלשל את העודף ישר לכוס הטיפים, יחזיר את העודף ויניח את כוס הטיפים לידכם (רמז דק), יחזיר עודף ויתחיל להציק במבטים או באופן מילולי: "מה עם טיפ? לא שכחתם?", יחזיר לכם 44 ¤ עודף במטבעות של 5 ו- 1 כדי שיהיה כבד בכיס ותתפתו להשאיר יותר. כל המקרים הללו מעידים על חוסר מקצועיות משווע ועל אופי שאינו הולם איש שנותן שירות. הלאה הגרידיות.

ואלה הן תכונותיו של הברמן הטוב והמקצועי:

- בעל הופעה מסודרת ונעימה. לא צריך לשים עניבה, אבל גילוח, שיער מסודר וחולצה נקייה הם בגדר א"ב.

- לא משתכר תוך כדי עבודה - אין בעיה עם דרינק פה ושם, אבל לא להגיע למצב של שיכרות מוחלטת באמצע משמרת - זה מתכון בטוח לפיטורים.

- נעים הליכות - לא צועק על לקוחות, לא מקלל, לא מתנהג באלימות, מסביר פנים ומשרה אווירה טובה על היושבים. אל תשכחו – אתם נותנים שירות.

- בעל ידע נרחב בכל הקשור לסוגי אלכוהול ומותגים, גם כאלה שנמצאים בבר וגם כאלה שלא.

- מאזין ללקוחות (אלא אם יש לחץ בעבודה והזמן דוחק), עונה לשאלות ודואג לכך שלא יהיה מצב שלקוח ממתין יותר מדי זמן על הבר ללא יחס וללא משקה ביד.

- לא גונב! זה נשמע ברור מאליו, אך קרו מקרים שברמנים גנבו את בעל הבית או את הלקוחות. זה כולל זיוף משקאות, גניבת מזומנים, מזיגת משקאות לא לפי מידה (בהחלטת הבוס, כמובן), צ'ופרים מוגזמים ללקוחות בלי אישור וכל מיני דברים כאלה.

- איש מכירות - הברמן מוכרח להיות איש מכירות ואיש שיווק ממדרגה ראשונה אחרת יהפוך לבובה בידי הלקוחות. צריך לדעת איך לגרום ללקוח לשתות את מה שאתה רוצה שישתה. זה אמנם לא קל אבל אפשרי, וכשמצליחים זה כיף גדול ונותן הרבה סיפוק.

- לא להתעצבן כשלא משאירים טיפ גבוה. לבדוק בקור רוח למה זה קרה, האם זו אשמתכם, האם השירות לא היה מספיק טוב או שהלקוח פשוט התקמצן. גם זה קורה הרבה.

** כדי לסבר את האוזן: הכותב עובד כמדריך בבית הספר לברמנים "ברטנדר".