לפעמים אני עומד נפעם מול תופעות מוזרות שקורות בארץ, במיוחד בכל הקשור לאלכוהול. כשאני הייתי צעיר, עוד במאה הקודמת, במועדונים (אז קראו להם דיסקוטקים) לא היה מבחר גדול מדי של אלכוהול: בירה, אאוטסיידר, וויסקי אחד או שניים, כמה ליקרים ישראלים וזהו. בשנים האחרונות, לעומת זאת, שולטים בסצינת המועדונים שני משקאות: רדבול ויגרמייסטר. אפילו שילוב של שניהם כבר הומצא. על הרדבול לא ארחיב- מי שרוצה "שיתנו לו כנפיים" שישתה, אני כבר בזבזתי עליו יותר מדי מילים.
היגרמייסטר, לעומת זאת, הוא תופעה לא מוסברת: איך ייתכן שמשקה מריר, חזק, יקר שאינו מתאים לחיך של בליין המסיבות הממוצע, תפס כאן כל כך חזק? כנראה שהשיווק של היבואנים עבד חזק מאוד, ואין בליין שלא מכיר וטעם את הייגרמייסטר, או בכינויו החביב "ייגר". הבעיה היא שלא כולם יודעים מה הוא בעצם המשקה הזה, מאין הוא בא וממה הוא מורכב, וזאת הזדמנות מצויינת לקשקש עליו קצת.
יגרמייסטר (Jägermeister) הוא ליקר גרמני שיכול להיחשב כדג'יסטיף, כלומר משקה ששותים אחרי ארוחה כבדה על מנת לעזור לגוף לעכל את האוכל. הוא עשוי מ- 56 סוגי עשבים, תבלינים ופירות יער (ביניהם אניס, ג'ינג'ר, קינמון, וערער) – חלק מהמרכיבים מזוקקים וחלקם מושרים באלכוהול כתמצית. רמת האלכוהול בו עומדת על 35% (בעבר היתה 38%), הוא מיושן שנה שלמה בחביות עץ אלון וצבעו כהה, כמעט שחור.
הסיפור מאחורי היגרמייסטר לוקח אותנו עד למאה ה- 7 לספירה. האגדה מספרת על בחור גרמני פשוט בשם הוברטוס (Hubertus)) שהשתתף בדו- קרב שהמנצח בו ישא לאישה נסיכה. הוברטוס אכן ניצח, התחתן עם הנסיכה והם חיו בעושר ואושר עד שהנסיכה חלתה במחלת מעיים ומתה. הוברטוס המסכן החליט להתבודד- עזב את הארמון, חילק את רכושו ועבר לבקתה שוממה בלב יער, שם מדי פעם היה יוצא בגפו למסעות ציד.
יום אחד, כאשר הסתובב ביער, נח הוברטוס בצילם של העצים ונרדם, כשהתעורר ראה מרחוק איל גדול ומרשים, הוברטוס קם מייד וכיוון את רובהו אל עבר האיל, אך כשהסתכל טוב יותר ראה מחזה מדהים- צלב גדול ומואר נישא בין קרניו. הוברטוס היה משוכנע כי ישו בכבודו ובעצמו התגלה בפניו, אמונה שגרמה לו, כמובן, לוותר על ציד האיל, להשתטח ארצה ולהתפלל במשך שעה ארוכה. כשסיפר הוברטוס את סיפורו הפכה החוויה למאורע דתי היסטורי, והוברטוס הצעיר הפך לקדוש נוצרי ולפטרון של כל הציידים.
הדימוי של האיל עם הצלב בין קרניו היא הסמל המסחרי של יגרמייסטר, וכשמשפחת מאסט (Mast) הקימה, בשנת 1878, את המזקקה למשקה החדש שהמציאה, החליטה לקרוא למשקה יגרמייסטר- "אלוף הציידים" (צייד= JAGER, אלוף= MEISTER) לזכרו של הוברטוס הקדוש.
המזקקה נמצאת ברחוב יגרמייסטר 7 בעיירה וולפנבוטל (בקבוק הזאב) שבצפון גרמניה, והמותג מוכר כ- 32 מיליון בקבוקים בשנה ונמצא במקום ה- 39 במכירות מבין כל מותגי האלכוהול בעולם. 50% מהמכירות מתבצעות בגרמניה ו- 50% בשאר העולם.
לישראל הייגרמייסטר הגיע בעקבות הטרנד בארה"ב- לשם הגיע המשקה לפני כעשור והפך ללהיט כמעט באופן מידי. ישנם ברים בניו יורק שמוזגים יגרמייסטר מברז מיוחד הדומה מאוד לברז בירה, דבר הנותן מושג על הכמות בה הוא נמזג.
בגרמניה, לעומת זאת, אם תשבו על בר ותזמינו יגרמייסטר יש סיכוי שיסתכלו עליכם קצת מוזר, למה ככה? מכיוון שבגרמניה היגרמייסטר נחשב למשקה שאבד עליו הכלח, כזה שרק זקנים שותים ממנו. עוד עובדה מעניינת היא שבגרמניה היגרמייסטר לא נשמר במקרר/פריזר, אלא מוגש בטמפרטורת החדר בכוס אולד פאשן עם קרח - צורת הגשה שונה לחלוטין מזו הישראלית והאמריקאית.
חלק ממכם בוודאי שואלים בשלב זה: "למה הוא לא מזכיר את היגרמייסטר דבש" ובכן, תתפלאו לדעת שאין דבר כזה יגרמייסטר דבש - הכוונה היא למשקה שנקרא "בארנייגר".
יגרמייסטר דבש? אין דבר כזה
בארנייגר (Bärenjager) הוא ליקר דבש גרמני שיוצר לראשונה במזרח פרוסיה בשלהי המאה ה- 15. הוא מיוצר מחומרים טבעיים בלבד: דבש טהור עם כ- 15 עשבים שונים (וסודיים) המושרים בוודקה במשך כחצי שנה. לאחר ההשרייה מסננים ומבקבקים. עם 35% אלכוהול בנפח זהו ליקר חזק יחסית, מתוק מאוד (ממש עם טעם של דבש), בעל מרקם קרמי וגוון ענבר. נהוג לשמור את הבארנייגר בקירור ושותים אותו, לרוב, בשוט קפוא, כדי שיחליק מהר בגרון מבלי להשאיר את חלל הפה דביק ומוצף בטעם מתוק מדי.
הבקבוק עטוף בעטיפה דמוית קש והפקק מעוצב כמו חלת דבש. על התווית תמצאו ציור של צייד המתחבא מאחורי שיח, בשעה שדוב הבא לאכול מחלת דבש עומד ליפול למלכודת שזה טמן לו.
אם כך מדובר בשתי חברות שונות: "מסט-יגרמייסטר" ליגרמייסטר ו"שווארצה אונט שליכטה" לבארנייגר. שתיהן מייצרות שני ליקרים שונים, אז מדוע אנחנו מתייחסים אליהם כאל אחים? התשובה היא ששני השמות מכילים את המילה "Jager". אם נעביר את זה לעולם המשקאות המוכר לנו יותר, זה כמו לחשוב ש"קריסטל קולה" ו"קוקה קולה" באים מאותה חברה כי בשניהם יש את המילה "קולה".
אז עכשיו, אחרי ששברנו עוד מיתוס, נדבר על צורות ההגשה:
את היגרמייסטר והבארנייגר נהוג לשמור בקירור ולהגיש בשוט קפוא. צורת הגשה אחרת היא בכוס פוני/ קורדיאל, בכוס אולד- פאשן עם קרח או בקוקטיילים.
את היגרמייסטר ניתן להגיש כצ'ייסר ליד בירה או בקוקטייל.
מכיוון שהיגרמייסטר תפס כל כך חזק, הומצאו קוקטיילים שונים ומשונים המכילים אותו, והבארנייגר- הוא כל כך מתוק שכמעט בלתי אפשרי לשתות אותו נקי וחייבים לערבב אותו עם משהו שיוריד מהמתיקות המוגזמת שלו. אני לא אומר לכם שכל הקוקטיילים טעימים, אבל אציג בפניכם רשימה קצרה של המוצלחים מביניהם:
KILLER BEE
מרכיבים:
30 cc יגרמייסטר
30 cc בארנייגר
אופן ההכנה:
מוזגים בארנייגר עד לקו החצי של כוס שוט (60 cc), ומציפים לאט ובעדינות את היגרמייסטר על גביו. מה שיתקבל הוא קוקטייל שוטר (Shooter) בשכבות הנלגם בשלוק אחד.
המתיקות של הבארנייגר והמרירות של היגרמייסטר יוצרים שילוב טעים ומעניין.
תפוח בדבש
(המצאה שלי, אני מודה):
מרכיבים:
30 cc בארנייגר
30 cc שנאפס תפוח
אופן ההכנה:
מוזגים בארנייגר עד לקו החצי של כוס שוט (60 cc), ומציפים לאט ובעדינות את השנאפס על גביו. כמו ה"בי קילר" גם "התפוח בדבש" הוא קוקטייל שכבות אותו לוגמים בשלוק, וטעם התפוח בדבש מחזיר עטרה ליושנה.
מומלץ במיוחד בראש השנה.
Buttmeister
מרכיבים:
40 cc יגרמייסטר
20 cc באטרשוט (ליקר קרמל)
אופן ההכנה:
מוזגים יגרמייסטר לכוס שוט (60 cc) עד לשלושת רבעי הכוס, ומציפים לאט ובעדינות את הבאטרשוט על גביו. כמו בקוקטיילים הקודמים, נוצרות שתי שכבות, והטעם הוא של ייגר- קרמל. מעניין ומפתיע לטובה.
Jägermonster
מרכיבים:
60 cc יגרמייסטר
מיץ תפוזים
גרנדין (סירופ רימונים)
אופן ההכנה:
מוזגים את היגרמייסטר לכוס הייבול עם קרח, מוסיפים מיץ תפוזים כמעט עד שפת הכוס, ולסיום מוסיפים דאש (3-4 טיפות) גרנדין. מערבבים ומגישים.