אף פעם לא ביקרתי ברחוב לבונטין. האמת שמעולם גם לא שמעתי עליו. מי זה בכלל לבונטין? עלעול במדריך הרחובות של תל אביב חשף את בורותי בתולדות העיר ובכלל. זלמן דוד לבונטין, מתברר, היה מראשוני היישוב החדש בארץ, מהוגי רעיון הקמתה של תל אביב ומיוזמי הקמתו של בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בגלל אלה ובגלל עוד כמה דברים לא פחות חשובים נקרא על שם לבונטין הרחוב הצדדי הזה, שנמצא בגן החשמל. לא מזמן נפתח שם בר שנושא אותו שם. לא ברור איך זלמן דוד היה מרגיש עם הידיעה שהנצחתו נחגגת עם כוסיות וויסקי וברוסקטות, אבל לפחות עכשיו ברור מי היה לבונטין המקורי, ואיך ואיפה הוא נמצא כיום.
אחרי פנייה לא נכונה, סיבוב מבולבל ועבירת תנועה שולית, הצלחנו לאתר את רחוב לבונטין הנטוש ליילית. בבניין מספר 11 זוהר לבונטין הבר כמו תחנת דלק במדבר. מדרכות ריקות מזמינות לחנות משני הצדדים. מבעד לזכוכית נראים אנשים נשענים על הדלפק, לוגמים אלכוהול, משוחחים. למה הם הגיעו לכאן? אולי בגלל שרובם, כך נדמה, מכירים את חגי אבירם, הבעלים. אבירם עבד בעבר בננוצ'קה כברמן ומנהל, עד שהחליט לעשות את זה בעצמו. התוצאה שונה ומעניינת. חדר הבר ארוך ומלבני ובצידו כמה שולחנות זוגיים בגובה הדלפק. חדר נוסף, שיתחיל לפעול בקרוב, מיועד למיצגי אמנות. עמדת די.ג'יי שממוקמת במרכז הבר מנפקת מוזיקה מצוינת. העיצוב מסוגנן ומזרחי. הקהל, בגילאי השלושים מינוס, מורכב מלא מעט קבועים, שנדמה שרובם מכירים זה את זה, וכאמור את אבירם, שנע ללא הרף בין אורחיו. כל אלה יוצרים בר מלא אווירה, שמציע תחושה ביתית ובו בזמן בוהמיינית ומיוחדת.
תפריט האלכוהול סביר, אבל לא הרבה יותר מזה, והייחוד נמצא במה שאבירם מכנה "וויסקי עם זרזופים": דרמבוי שהברמן מזליף אל תוך כוסית הוויסקי. אני שתיתי גרנטס עם דרמבוי, והיה נחמד. האלכוהול זול פחות מהמצופה מבר בסגנון הזה (למשל, ג'יימסון או בושמילס 32 שקל). המטבח מציע מבחר של ברוסקטות, וגם לחמה בעג'ין - מאפה בשר וצנוברים עם טחינה. ברוסקטה עם גבינת עזים ופלפלים קלויים שאכלנו (20 שקל) היתה טעימה מאוד, מצדיקה את מחירה ובעיקר פותחת תיאבון. לבונטין הוא בר קצת שונה ומנותק, עם הרבה אופי ואווירה. שווה ביקור.
"לבונטין". לבונטין 11, גן החשמל. טל' 5607934. פתוח: כל יום 20:0-עד לקוח אחרון.
לבונטין
15.9.2003 / 11:14