סקס, פילים ואלכוהול

ידוע כי סקס, מוות ואלכוהול קשורים זה לזה בקשר הדוק , יעידו על כך מאות, אם לא אלפי, סיפורים שונים ומשונים הקשורים לאלכוהול וסקס, וגם כאלה הקשורים לאלכוהול ומוות.
ישנו משקה אחד המאחד את שלושת הנושאים הללו, והוא דווקא לא משקה "חזק" ששוחרי ברים וותיקים שותים על בסיס יומי, אלא משקה עדין, מתקתק וחלבי, כזה שלא נחשב למשקה אלכוהולי שניתן להשוותו למשקאות "עם כבוד" כמו וויסקי, קוניאק וליקרים משובחים. עם זאת הוא טעים ואיכותי. נא להכיר - האמרולה (Amarula).

האמרולה הוא ליקר המגיע אלינו היישר מדרום אפריקה הרחוקה, שם גדלים עצי פרא הנקראים "Sclerocarrya birrea", או בשמם העממי Marula Tree"" - עץ המרולה. הם נקראים כך משום שהפרי שגדל עליהם נקרא מרולה. זהו פרי בצורת גרגר אליפטי בעל קליפה, המזכיר במראהו שזיף צהבהב ובשרו חמצמץ - מתוק. את עץ המרולה תמצאו רק במקומות חמימים, ולמרות כל הניסיונות לתרבת אותו הוא נשאר פראי וגדל, אם תרצו, רק היכן שמתחשק לו.

מכיוון שעץ המרולה מניב פירות עסיסיים ומתוקים, בעלי חיים רבים נמשכים אליו בימי הקיץ החמים כדי ליהנות מפירותיו. הפילים בסוואנות אפריקה למדו להכיר את העץ ופירותיו, מתנגשים בו ומנענעים את ענפיו כדי שהפירות ייפלו ארצה, ויהיה קל יותר לאכול אותם.
רצה הגורל (או הטבע), ועצם הנפילה של פרי המרולה לאדמה גורמת לקליפה להיפצע ולהחתך ובשר הפרי נחשף לאוויר. באוויר, כידוע, יש שמרים טבעיים, ואלו רק מחכים לרגע שכזה - מיד הם נכנסים לתוך הפרי, אוכלים את הסוכר ומשחררים שני חומרים עיקריים: CO2 (שמתנדף לאוויר) וכוהל אתילי, או במילים אחרות אלכוהול! זהו תהליך התסיסה הידוע.

אמנם אחוז האלכוהול שמתקבל הוא נמוך מאוד, בין 2%-3%, אבל זה מספיק כדי לגרום לפילים להתבלבל. פילים, למי שלא יודע, לא רגילים לשתות אלכוהול באופן קבוע, והם הפכו, איך לומר, לשיכורים וקצת חרמנים. זה נשמע מצחיק אבל זה די מסוכן. פיל שיכור לא יודע מה הוא עושה ואיפה הוא נמצא, הוא רק יודע שהוא חייב למצוא לעצמו פילה, כדי לממש את תנוחת ה"אלפנט סטייל". הפיל מזהה פילה במרחק של כמה מאות מטרים, וכמו כל זכר שיכור ממוצע מתחיל לרוץ לכיוון שלה. הריצה הזו חרצה את גורלם של מאות ילידים שיצאו לציד בערבות הסוואנה האפריקאית - הם נמחצו למוות תחת רגליהם האימתניות של פילים שיכורים וחרמנים - הכל בגלל אלכוהול...

בגלל מקרים שכאלה, עץ המרולה קיבל את הכינוי "עץ הפילים" (Elephant Tree) בפי הילידים, ופרי המרולה קיבל יחס של כבוד כאפרודיזיאק - פרי מעורר חשק מיני. פירותיו נאכלו כמו שהם, מקוררים או כמשקה משכר, מעין בירה מפרי המרולה, כל שלוק נותן און.

בשנות ה-80 החליטו בדרום אפריקה לנצל את הפרי ולייצר משקה אלכוהולי (לא שיכר רגיל) מהמרולה. וכך, בספטמבר 1989, לאחר כמה שנים של ניסיונות, הצליחו הדרום אפריקאיים לעלות על רעיון שישנה את טעם המשקה ויהפוך אותו לאהוב עוד יותר - השמנת.
תהליך הייצור:
1. קטיף פרי המרולה בחודשים ינואר-מרס.
2. הפרדת בשר הפרי מהקליפה והחרצנים.
3. בשר הפרי נשמר בטמפ' של בין 6-8 מעלות, על מנת למנוע תסיסה.
4. בשר הפרי מרוסק עד לקבלת מיץ, והנוזלים עוברים למיכלי תסיסה.
5. התססת המיץ באמצעות תוספת שמרים, ובמשך שבוע עד 10 ימים, בטמפ' של בין 18-20 מעלות, הנוזל עובר תהליך תסיסה ומגיע לרמה אלכוהולית של כ-7% אלכוהול.
6. העברת השיכר החדש לדודי זיקוק מסורתיים (אלמביק). תהליך הזיקוק הוא זיקוק דודי כפול בלבד (בדיוק כמו וויסקי סקוטי מאלט או קוניאק). לאחר שני זיקוקים, התזקיק מגיע לרמה אלכוהולית של כ- 60%.
7. לאחר הזיקוק מועבר התזקיק ליישון בחביות עץ אלון למשך שנתיים תמימות, כדי לתת לו מגוון טעמים וארומות נוסף.
8. בתום היישון מעורבב התזקיק עם שמנת איכותית וטרייה, באותו תהליך כמו האייריש קרים - חשמול השמנת והתזקיק, פירוקם למולקולות וחיבורם ביחד.
9. מה שמתקבל, בסופו של דבר, הוא משקה שמנתי, עדין, חמצמץ- מתוק, צבע כמעט זהה לאייריש קרים, ובעל חוזק אלכוהולי בינוני- 17% אלכוהול.
10. את המשקה מבקבקים, מתייגים ומשווקים. מעתה, המשקה החדש יישא את השם "אמרולה קרים" (Amarula Cream), רמז לכך שהליקר מכיל שמנת ופרי המרולה.

התווית של ליקר האמרולה היא אחת מתוויות האלכוהול המפורסמות ביותר: פיל הולך בין 2 ענפים ועליהם פירות המרולה - הכל כאות כבוד לפילים, שבזכותם הגיע הליקר הזה לאן שהגיע.

את האמרולה קל מאוד, כברמן, למכור ללקוחות, בעיקר אם הם באים בזוגות. כל מה שצריך לעשות זה להציע את האמרולה ולקוות שאין להם מושג מה המשקה הזה. ואז, נכנסים לפעולה ומספרים את סיפור הפילים, החרמנות ואמרולה, ותוך חצי דקה יש להם 2 כוסות אמרולה מולם. כשמשווקים את ליקר האמרולה כ"ליקר תשוקה", "ליקר אהבה" או "ליקר חרמנות", זה נמכר כמו לחמניות חמות.

את האמרולה ניתן לשתות בכמה אופנים:
נקי, ללא קרח, בכוס קורדיאל, עם קרח - בכוס אולדפאשן, כמובן.
קוקטיילים? יש כמה, ודווקא מעניינים:

שיר ערש אפריקאי/African Lullaby
מרכיבים:
1/2 1 אמרולה
1 חלב קוקוס
3 חלב
קמצוץ אגוז מוסקט מגורד
10 קוביות קרח

אופן ההכנה:
מכניסים את כל המרכיבים, פרט לאגוז המוסקט המגורד, לבלנדר, מערבלים ומוזגים לכוס קוקטייל גדולה. לקישוט יש לפזר מעט אבקת אגוז מוסקט, ולהגיש.


קרנף/ Rhino
זוהי הגירסה הדרום אפריקאית ל- B52, כאשר במקום האייריש קרים מוסיפים אמרולה.
מרכיבים:
20 מ"ל ליקר קפה
20 מ"ל אמרולה
20 מ"ל ליקר תפוזים/ טריפלסק

אופן ההכנה:
מוזגים לכוס דאבל שוט את ליקר הקפה, עליו (בעזרת כפית) מציפים את האמרולה, ועל האמרולה מציפים את ליקר התפוזים. שותים בשלוק ונהנים.