המקום החדש בשדרות בן גוריון

לפני כשבוע וחצי נפתחה בשדרות בן גוריון מסעדה חדשה על חורבות מסעדת תנובה הכושלת. נכנסנו למקום לגמרי במקרה, שלושה ימים לאחר הפתיחה, והתעצבנו מאוד. הסתכלנו בתפריט ולא הבנו למה לא מצוינים מחירים ליד כל מנה, בסופו של דבר גילינו כי בעמוד האחרון כתוב "כל מנה בתפריט עולה 20 ש"ח". טוב, חשבנו, הכוונה בוודאי רק לעמוד האחרון, שכן בעמודים האחרים מציע התפריט מנות שרימפסים, מולים ואורז עם בשר, אבל - מסתבר שטעינו.

עמי בר גיל, הבעלים של בר גוריון שבשדרה, עומד מאחורי המיזם החתרני, שאת האפקט שלו על חיי העיר אפשר רק לדמיין. בר גיל, שבעקבות תקנות העירייה נאלץ להוציא את מנות הפסטה מהתפריט בבר גוריון, הסתפק שם בסלטים וסנדוויצ'ים, אך על החזון לא ויתר. הוא רכש את המסעדה בשדרה, שיפץ אותה וכעת מביא בשורה חדשה לתל אביב.

בתפריט ניתן למצוא מנות אורז שונות: פאייה עם פירות ים, אורז וייטנמי עם ירקות ירוקים סויה ודבש, אורז לבנוני עם עוף, אורז מקסיקני עם בקר פלפלים בצל תירס צ'ילי ודבש ועוד. יש כנפיים עם שני רטבים המוגשות עם צ'יפס, וגם תפוחי אדמה עם שמנת, פסטו או פטריות, מנות שרימפס, מולים וכמובן – מגוון פסטות. לצמחונים יש סלט אנטיפסטי וסלט ירוק.
מלבד האוכל משקאות קלים עולים 7 ש"ח והאלכוהול מתומחר במחירים מצחיקים: בירות מהחבית סן מיגל או גולדסטאר ב- 10 ¤, בקרדי בריזר ב- 15 ש"ח וג'ין, טקילה וויסקי ב- 20 ¤ .

הזמנו שרימפס בחמאה מקסיקנית וכנפיים ברוטב צ'ילי ודבש. מנת השרימפס הריחה מצויין ועל הצלחת נערמו עשרה שרימפסים, לידה הגיע סלט תפוחי אדמה עם בצל, שהיה חביב כתוספת אך לא יותר מזה. השרימפסים נחו ברוטב עשיר של ירקות קצוצים ושבבי שום, היו פריכים כראוי, התחברו היטב לרוטב ונטו לחריפות קלה. הכנפיים - שכוסו ברוטב סמיך מתקתק וחריף - נטרפו כאילו היו חטיפים והצ'יפס שליווה את המנה הגיע עם תיבול הבית, גם הוא קצת חריף (מי שרגיש שיבקש צ'יפס רגיל).

בסיבוב השני במקום הלכנו על מנות אורז, אחד לבנוני והשני מקסיקני. הלבנוני הגיע עם הרבה ירקות: פטרוזיליה, פלפל, גזר, בצל ירוק, קישואים, שום ועשבי תיבול ומעליו חתיכות עוף. המנה היתה חביבה אם כי קצת משעממת אחרי כמה כפות. האורז המקסיקני לעומת זאת הכיל בצל, פלפלים, תירס קצת כוסברה ועוף ויחסית לאורז - היה מסעיר יותר; החריפות המרומזת יחד עם המתקתקות נעמה לחיך ושותפתי לארוחה אף שידרגה את המנה עם גבינת פרמזן, שהפכה את פתיתי האורז לדביקים כמעט כמו ריזוטו.

על עיצוב המקום אפשר להתווכח. הכוונה היתה להפוך את המקום ל"ארמון בסגנון ארט-דקו", אך בפועל זה נראה קצת מצועצע יש אפילו שיאמרו כמו אולם חתונות מהסוג הישן. אני דווקא הסתדרתי עם ספות הבורדו-זהב, וילונות הקרם-בז' והויטראז' הארכאי שעל הדלת. צבעוניות המקום כמו גם מגוון אפשרויות הישיבה (בר, כיסאות, כורסאות או הבר מסביב לעץ שיוצא מהתקרה) הופכים את המקום לקליל - מהסוג שאפשר לקפוץ אליו ללא הזמנה מראש או תכנון מוקדם.

השירות ידידותי ביותר. המלצרים מתעניינים מאוד עם הכל שפיר, שמחים להמליץ על המנה החביבה עליהם ופזירות הדעת שלהם חיננית משהו. גורמה זה לא, אבל המנות סבירות בהחלט עד טעימות, האלכוהול זול והחבילה כולה עושה חשק לבוא שוב.

איך אפשר לתמחר שרימפסים ב-20 ¤ - לבר גיל הפתרונים, אבל אני בהחלט מחזקת את ידיו ומקווה שהאג'נדה שלו תכתיב טרנד חדש בעיר.


** הערת המערכת: המטבח עדיין בהרצה (בתפריט מנות שעדיין אין) ולומד להתאים עצמו להמונים הפוקדים את המקום. כרגע כדאי לבוא בשעות היום, לא מומלץ להגיע בשעות הערב, אלא אם כן אתם לא יכולים להתאפק ולא אכפת לכם לחכות בתור וגם לגלות סבלנות עד שתגיע המנה שהזמנתם. הצטיידו במזומן.

שם: אין עדיין, שדרות בן גוריון 34, טלפון להזמנות: אין. צריך פשוט להגיע ולחכות בתור (בערב עמוס). טייק אווי: רק למי שלא סיים מנה. בנתיים אין שירות משלוחים.
פתוח: א' – ה' 03:00 – 12:00 בשישי שבת פתוח אפילו עד 05:00 בבוקר