חומוסיאדה - מכינים חומוס בבית

מעבר לכמה מקרים חריגים, אני לא מכירה אף בנאדם שלא אוהב חומוס ואני לא מכירה אף ילד שלא אוהב חומוס. בתוך הפיתה, בכריך, סתם לטבול ומי שכבר גדול - אז לנגב, לאכול עם כפית או בעזרת האצבעות ואפילו לנשנש את הגרגירים מול הטלוויזיה כשהם עדיין חמימים.

סביר להניח, שמי שמחזיק מעצמו "אנין חומוס", לא יסתפק בזה התעשייתי, הרווי בחומר משמר, אלא יבוא על סיפוקו בחומוסייה הקרובה ללבו ושרק עליה הוא סומך. ומה קורה כשרוצים להמשיך להתענג גם בבית על החומוס המדהים שדרך הכנתו היא תמיד סוד כמוס שעובר במשפחה מאב לבנו? ב"טייק אווי" זה לא עובד כי החומוס מתקלקל מהר. לפעמים פשוט צריך שיהיה במקרר חומוס טוב. אחד כזה שקרוב מאד לחומוס הסודי מהחומוסייה, אבל יהיה הכי טרי ובריא, ללא חומרים משמרים שיחזיק במקרר מספר ימים.

בנוסף, יש לחומוס מגוון שימושים במטבח, החל בגרגירים מבושלים עם שמן זית ומלח, דרך הממרח החביב על כולנו, פלאפל שאפשר להכין מהגרגרים שהושרו במים, וכלה באחלה תוספת לתבשילים על בסיס קוסקוס, אורז, פתיתים ועוד.

אז למי שעדיין לא גילה את סוד החומוס - הרי הוא לפניכם:

חומרים:

½ ק"ג גרגירי חומוס (מומלץ לבחור את הגרגירים הקטנים ביותר שתמצאו)
1 כפית סודה לשתייה (מזרז את הריכוך אבל אפשר גם בלי)
שמן זית איכותי
מים להשריה
קומקום מלא במים רותחים
מיץ מלימון אחד (או יותר לפי הטעם)
טחינה משכם - "יונה" או "גמל" ( ניתן להשיג בשוק ואצל חלק מהירקנים)
מלח

אופן ההכנה:

1. שוטפים את הגרגרים היטב.

2. שמים את הגרגרים בקערה גדולה ומכסים במים בגובה של כ- 5 ס"מ מעל הגרגירים.

3. מוסיפים כפית סודה לשתייה ומשרים את הגרגירים במים למשך כ-12 שעות (לילה).

4. בתום ההשריה שופכים לסיר גדול את הגרגירים עם מי ההשריה (מי שפוחד מגזים יחליף את המים במים חדשים. אבל מי ההשריה כבר ספגו מטעם הגרגירים ולכן מומלץ כן להשתמש בהם).

5. מביאים לרתיחה ומקפידים להסיר עם כף גדולה את הקצף שצף למעלה.

6. מנמיכים את האש וממשיכים לבשל על אש בינונית כ-3 שעות עד שהגרגירים רכים רכים ומקבלים מרקם עדין כמו של פטה (סבלנות - זה משתלם!)
* חשוב להקפיד שהגרגרים יהיו מכוסים במים כל הזמן ולכן מומלץ להרתיח מים בקומקום ולהוסיף מים רותחים בעת הצורך.

7. כשהגיעה השעה והגרגירים רכים מאד, מסננים את המים, אבל לא זורקים, אלא שומרים בכלי (לא להיבהל מהצבע העכור - שם טמון כל הטעם).

8. מכניסים חלק מהגרגירים למעבד מזון ומשאירים גם גרגירים שלמים בקופסה.

9. מוסיפים מעט ממי הבישול וטוחנים בפולסים קצרים עד שהגרגירים הופכים לעיסה.

10. מוסיפים טחינה גולמית (אני מזכירה - "יונה" או "גמל") ביחס של כ 1/3 מכלל הכמות. מוסיפים עוד קצת מהמים וממשיכים לטחון.

11. מוסיפים בהדרגה עוד מים ומיץ לימון עד לקבלת סמיכות רצויה.

12. מוסיפים כ-2 כפות שמן זית ומתבלים במלח.

13. מי שחייב יכול להוסיף פלפל שחור, כמון, שום וכו', אך מומלץ להשאיר את הממרח כמה שיותר טבעי ולהוסיף את התבלינים בצלחת.

14. זהו. החומוס מוכן. אם תתנו לו לעמוד מספר שעות, הטעמים יתחברו והוא יהיה אפילו יותר טעים.

- אפשר להכין רוטב לחומוס המורכב ממעט מים, מיץ לימון, שמן זית ושום.

- את הגרגרים טעים לאכול חמימים עם הרבה שמן זית ומלח. אפשר להוסיף גם זעתר או כמון למי שאוהב.

- אפשר להוסיף יותר טחינה גולמית ואז להוסיף עוד נוזלים (מים ולימון)

- אם תכפילו את כמות הגרגרים לקילו ניתן להשתמש בחצי מהכמות להכנת פלאפל:
לאחר ההשריה טוחנים את הגרגירים קלות, מוסיפים בצל מגורר, פטרוזיליה או כוסברה קצוצה, שום, כמון, פפריקה, מלח וכפית אבקת אפייה. מכינים כדורים ומטגנים בשמן עמוק.

- מומלץ לשתף את הילדים בכל התהליך שעובר הגרגיר מהשק ועד לצלחת.

- אפשר להנביט מספר גרגירים על גבי צמר גפן לח ואף לטעום את הנבטים שיבקעו מהגרגירים.

לחומוס ערכים תזונתיים רבים. הוא מאד משביע בזכות היותו עתיר סיבים, הוא מכיל ויטמין B3, ברזל, סידן וחלבונים.

צריך סבלנות ואין מקום לקיצורי דרך. כמו כן, קצת מבאס לנקות את מעבד המזון ואת כל השטח כשילדים מעורבים בהכנה.
מעבר לכך, המתכון באמת פשוט מאד, אין עניין של קיצוצים או סיבוכים. כל ילד בהחלט ישמח להיות חלק מהתהליך, לראות איך הגרגירים "שתו" את המים בלילה וגדלו, איך הם הופכים מקשים לרכים, להתבונן בקצף שהם מוציאים ברתיחה הראשונה וכמובן להביט בשלב הטחינה שהוא הכייפי ביותר!

% 100 הצלחה!
הגרגירים, הממרח בפיתה, בכריך, עם כפית, באצבעות - הכל הולך!