חודש ספטמבר, סוף הקיץ בבייג'ין. אני מוצאת את עצמי בשליחות בסין, ארץ מוכת מזרחיות. משק הצ'ופסטיקס של הארוחה הסינית מהדהד לי באוזניים: יושבים סביב שולחן עגול ואוכלים מצלוחיות אוכל קטנות שהמקלות הסיניים נותנים בהם את אותותיהם. השולחן מסתובב וכל אחד מהסועדים נהנה מהמנה האהובה עליו המגיעה עם הסיבוב.
אני חוטפת סחרחורת ומחליטה לנקות כל נימה מלוכסנת מן הבית. אחרי הכול, ראש השנה מתקרב ויש לדאוג שכל הישראלים ישבו מסביב לשולחן חג כמו שצריך. אני יודעת בסתר לבי שכל ישראלי ישמח להיות מוזמן לארוחת ראש השנה, הרי מי רוצה להישאר ספון בביתו הזמני בניכר?
אני עוטה על עצמי את מסיכת המעצבת וניגשת למלאכה." כאן יקום שולחן מערבי", אני משננת לעצמי. בבירה הסינית הקיץ אמנם בסופו, אבל אני בעד קיץ ישראלי ואני מביאה אותו לשם בעל כורחו. אני בוחרת ללכת על צבעים עזים וחמים, אמרתי לכם אני בעד הקיץ, וממהרת להשיג שולחן אירוח מלבני, המתאים למספר המוזמנים (אני הזמנתי 10 אנשים).
לכבוד ראש השנה אני משחזרת לפניכם את אותו שולחן חג סגול-צהוב. לא חייבים לנסוע עד לסין כדי ליזום ולעצב כזה. מי שזה רועש לו מדי יוכל לקבל גם רעיונות לשדרוג השולחן המסורתי והלבן, העיקר שיהיה חגיגי ויעשה חשק לשנה להיות טובה.
שולחן קיץ חם
מבעוד מועד קניתי בד ב??יטנה (הכי פשוט) בצבע סגול, מעט מבריק ומעט ארוך יותר מאורך השולחן, כדי שיפול לצדדים. נפילת הבד מקנה לשולחן הדרת כבוד ויוקרה. מעל אני מניחה ראנר: רצועה של בד צהוב-חרדל מבריק (גם כן בד ביטנה) שרץ לאורך כל מרכז השולחן. רצוי שבצדי הראנר המתוח, יצוץ הבד הסגול ותיווצר אינטראקציה בין הצבעים.
כדי להוסיף עניין לשולחן, ליקטתי כוסות טקילה שצורתם דומה למבחנה (אפשר להשתמש גם בכוסות מסוג אחר, בתנאי שתהיינה דומות, אך הן לא חייבות להיות זהות). בתוך כל כוס שמתי פרח "גרברה" זקוף בצבעי אדום או צהוב. אפשר כמובן לקשט בכל פרח אחר בגוונים של אדום-כתום. את כוסות הטקילה הנחתי במרווח שווה, לכל אורך רצועת הבד הצהובה. לשולחן שלי, שמנה עשרה מוזמנים, נדרשו בין 10-12 כוסות טקילה.
על הרצועה הצהובה, בין הגרברות ניתן לפזר פוטפורי (פרחים יבשים) בגווני סגול או לחילופין נצנצים אדומים ואפילו כתומים. את השולחן אפשר להאיר בעזרת נרות קטנים המפוזרים בין הגרברות ומסודרים גם הם במרווחים שווים. כמו כן, אפשר גם למקד קבוצה של 3-5 נרות בשני קצוות השולחן.
שולחן מסוג זה בנוי מקווים נקיים ומאלמנט משוכפל של גרברות ונרות. העיצוב נותן תחושה של מבניות וסדר ומהווה רקע מצוין לאלמנטים שיונחו עליו בהמשך.
שולחן לבן-זהב
מניחים מפת בסיס לבנה. אם אין לכם, ניתן לרכוש בד ביטנה סאטני, שיעשה את העבודה בקלות. כדי שהלבן לא יאיים להשתלט עליכם ברוב חגיגיותו והדרו, בקלות רבה ניתן לתת לו טאץ' אחר. הנה כמה רעיונות: מרססים תפוחי עץ בספריי זהב, לכל תפוח מצמידים פתק חינני באמצעות נעץ צבעוני עם שם האורח. אם אינכם מעוניינים לחבל בתפוחים עסיסיים אפשר בהחלט לרסס תפוחי פלסטיק (הם ישתדרגו בשמחה רבה).
לאורכו של השולחן, פורשים ראנר מוזהב ומניחים עליו: קערות זכוכית, אגרטלי זכוכית, או כל כלי זכוכית אחר (הכלים לא חייבים להיות אחידים בצורתם). בתוך הכלים שמים רימונים שלמים, רימונים חצויים, וגרגירים. מקשטים את השולחן גם עם תמר צהוב ומוסיפים נרות פשוטים.
זה לא סינית
למי מכם שחלק מן המושגים זרים לו, להלן כמה הבהרות או במילים אחרות היכרות עם מושגים בסיסיים מעולם העיצוב:
ראנר - פיסת בד מלבנית, מתוחה לאורכו של השולחן וצרה מרוחבו (בדרך כלל באה בצבע שונה, מנוגד, משלים לזה של המפה).
בד ביטנה - בד מבריק, שניתן להשיגו במגוון רחב של צבעים ובמחיר זול בהשוואה לבדים אחרים.
פוטפורי - פרחים יבשים (ריחניים או נטולי ריח) בתוספת צבע מלאכותי המעשיר ומעמיק את הגוון שלהם.
* עינת מלר-פרדס היא מעצבת אירועים, חתונות, בר/בת מצוות ומסיבות פרטיות: 050-7699207.