שווארמה בבורגראנץ' נשמע רעיון ביזארי כמו לאכול פיצה באל גאוצ'ו, או לנשנש צ'יפס ב"מול ים" או לחלופין מוזר כמו להזמין קבב במקדונלנד'ס. ובכן, קברניטי רשת בורגראנץ' הם כנראה חובבי ביזאר, ניסויי שוק המוניים, או ייתכן שבאמת ובתמים הם מאמינים שמדובר בסטארט-אפ מטורף. באחרונה פורסם כי רשת ההמבורגרים הישראלית החליטה להתחבר לשורשים ולהוסיף לתפריטה שווארמה. הרשת האמריקאית מקדונלד'ס מיהרה והודיעה כי גם במסעדותיה יהיה ניתן בקרוב לאכול מק-שווארמה לצד המק רויאל.
כדי לבחון את המוצר החדש והמפתיע החלטנו בוואלה! אוכל, להעמידו במבחן טעימה, שינסה לקבוע האם מדובר בצל"ש או טר"ש. רשת מקדונלד'ס טרם החלה מעשית למכור את השווארמה במסעדותיה (רק בעוד כשבועיים) ולכן בינתיים נדגמה רק השווארמה של בורגראנץ' שמתומחרת ב-18.90 למנה בדומה למחיר של מנת שווארמה ממוצעת ברחוב.
למערכת הגיעו שלוש מנות שווארמה שונות רגיל, ברביקיו וחריף. אל השולחן התיישבו שני חובבי שווארמה מקומיים ופתחו בחשש את האריזות. ההפתעה הראשונה היתה לגלות כי השווארמה נארזה בלחמנייה המוכרת ולא בפיתה המסורתית הנקרעת. עצם הנגיסה בשווארמה עטופה במרקם הקריספי של הלחמנייה, במקום במרקם העדין של הפיתה הוא מוזר, אך לא קשה לעיכול. השווארמה הרגילה לוותה במלפפונים חמוצים וטחינה (עוד התפרצות מזרח תיכונית למקלט האמריקאי) וטעמה היה הקרוב ביותר למוכר לנו מדוכני הרחוב והמסעדות המזרחיות. כמות הבשר אולי פחותה מהנהוג בשווארמיות, הבשר עצמו לא כל כך עסיסי ונוטה להיות יבש, אבל הלחמניה פיצתה מבחינת תחושת השובע. המנה החריפה ומנת הברביקיו הצליחו לנתק את השווארמה מהקונוטציה הקולינרית שלה, בעיקר כי הרטבים השתלטו על טעמו של הבשר. במילים אחרות, לא רע, אבל ממש לא שווארמה.
את המנות החדשות צריך לבחון בשתי משקפות: האם היית בוחר במנה כזו מתוך תפריט מזללת המבורגרים? ואיך עומדת השווארמה הבורגראנצ'ית בתחרות עם אושיית שיפודים כמו "שמש".
אחד הנסיינים הצהיר כי אם היה נקלע לביקורים תכופים בסניף הפאסט פוד, והיה מבקש לגוון מעט, יש סיכוי שהיה בוחר במנת שווארמה. הנסיין השני הסכים עמו וציין כי כחובב ג'אנק פוד, שמשתדל לעמעם את החטא עם מנה פחות מסוכנת לעורקים מהמבורגר, ייתכן שהיה בוחר בשווארמה.
עם זאת, למנות החדשות קצת קשה להתחרות בשווארמיות המוכרות שהאכילה בהם היא חוויה בפני עצמה. איך יוכל הסניף המנוכר עם המוכרים בתלבושת האחידה וכובעי הבורדו החביבים להתחרות בדוכן השכונתי עם ניחוחות השמן והמיתוסים על החתולים? האם צ'יפס בצד, מלווה ברטבי אלף האיים וברביקיו, יכול להתמודד עם מגוון הסלטים באספרקלריה רחבה של צבעים המסודרים במכלי מתכת? איך תתמודד השווארמה הארוזה בקפידה של הרשת מול הפיתה עם מפלי הטחינה בנייר הסופג? כיצד תוכל המנה שמכינים בתנורי הסניף לעמוד מול הבשר המסתובב על עמוד, כחשפנית במועדון ה"באדה בינג", שאותו גוזם בעל הבית למגש המתכת הסטרילי.
בקיצור, שני הנסיינים פסקו: מדובר באופציה, לא באלטרנטיבה.
פאסט שווארמה
צחי בירן
9.11.2004 / 14:49