אין כמו במבה?

במבה היא אחד המאכלים הכי ישראלים שגורמים לכל אחד מאיתנו, מקטן ועד גדול, לחייך בערגה. יש האומרים ש"זר לא יבין זאת", יש הנוסעים ברחבי העולם וחולמים על החטיף הלאומי או לחילופין נושאים איתם מזוודה מלאה בבמבה. אחרים לא יכולים לעבור יום ללא שקית אחת לפחות של החטיף הצהבהב הנדבק לאצבעות. אפשר לאהוב במבה או רק לחבב, אבל אי אפשר להתעלם מהתופעה. אבל מי זאת באמת גברת במבה ומה באמת ערכה התזונתי?

כולם חושבים שבמבה זה בוטנים, אבל לפני כמה חודשים התבקשתי למסור תשובה לעיתון גדול לשאלה של הורים: "האם מותר לתת במבה לפני גיל 5, הרי הבמבה זה בוטנים ואסור לתת פיצוחים לפי גיל 5". אז ככה: במבה זה לא בוטנים! ברוב המקרים בסיס העיסה הוא בכלל קמח תירס! אותו קמח תירס ממנו מכינים קורנפלקס או חטיפים אחרים. הבוטנים רק מכסים את המוצר המוגמר ונותנים לו את הטעם האופייני. כדי לבדוק את חלקם של הבוטנים במוצר ניתן לעבור על רשימת המרכיבים: המרכיב שרשום ראשון ברשימה נמצא בכמות הגדולה ביותר ואחריו כל שאר המרכיבים בסדר יורד לפי כמותם במוצר הסופי.

כולם רוצים לקבל נתח משוק הבמבה ולכן יש מגוון רב של חטיפי בוטנים המשווקים באריזות שונות:

אסם
המוצר של אסם הוא אחד מהמוצרים הותיקים ביותר בתחום חטיפי הבוטנים ואף נושא את השם "במבה" המקורי. יש מגוון אריזות בגדלים שונים (25 גרם, 80 גרם, "מסיבמבה") ויש התייחסות לנושא הכשרות עם מוצר כשר למהדרין. החטיף של אסם מוגדר כ "חטיף בוטנים" ואכן, המרכיב הראשון ברשימה הוא בוטנים.

עלית
שימו לב כי "שוש" של עלית המשווק בנישה של במבה מוגדר כ"חטיף בטעם בוטנים". כלומר, אין בו בפועל בוטנים אלא רק את הטעם שלהם. ואכן, כאשר בודקים את רשימת הרכיבים מוצאים את הסדר הבא: גרגירי תירס, סוכרים, ממרח בוטנים וכו'. מכאן שהבוטנים מצטרפים רק בשלב מאוחר וגם אז רק כממרח. שימו לב כי על האריזה מצוין כי המוצר אינו מכיל גלוטן ולכן מתאים למי שסובל מאלרגיה לחלבון הדגנים ('צליאק').

קורנפלקס במבה
גם שוק דגני הבוקר דרש את הבמבה שלו. אמנם הטעם והמרקם מעט שונים אך הרעיון השיווקי אכן עובד על הצרכנים ומפתה אותם לקנות. בדגני הבוקר הרכיב הראשון הוא גרגירי תירס (שוב התירס מהווה את הבסיס המרכזי), הקלוריות ב-100 גרם הן 428 והנתרן מגיע ל- 600 מ"ג. בדגני הבוקר יש גם תוספת סידן בפתיתים עצמם וכמובן שהשילוב עם החלב משפר את כמותו הסופית.

יש כמובן עוד מוצרי חיקוי רבים של החטיף שמייצרות חברות קטנות יותר עם הצלחה כזו או אחרת, אך המכורים לא יתפשרו על הטעם ולא יתפתו לרכוש מוצר "דומה".

במבה אדומה
חלק מגיוון מבחר הבמבות מגיע מכיוון הצבע והטעם. במבה אדומה (באנגלית - "במבה-תות") היא מתוקה יותר בהשוואה לבמבה צהובה וצורתה עגולה. הבמבה מכילה 444 קלוריות ל-100 גר' מוצר שמתוכם 11% שומן ורק 62 מ"ג נתרן (הערך הנמוך ביותר של נתרן). הצבע האדום של הבמבה מתקבל עתה מצבע מאכל טבעי, שהוחלף לפני זמן מה אחרי ששנים נעשה שימוש בצבע מאכל, שהיה מסוכן לבריאות ויש אומרים אפילו מסרטן.

יש בשוק גם במבות נוספות כמו "פרפר נחמד" של תלמה ועוד.

האם הבמבה הוא מוצר בריא? האם ניתן לתת אותו מגיל צעיר ומה בעצם הבעיה התזונתית בחטיף?

אם נסתכל על הערך התזונתי של הבמבה נמצא כי מבחינה קלורית, ב- 100 גר' מוצר יש כמות קלוריות השווה ל- 100 גר' שוקולד (547-536 קלוריות)! גם אחוזי השומן מזכירים את האחוזים המצויים בשוקולד ואף גבוהים יותר במקרים רבים (36%-32%). הבמבה מכילה גם חלבונים (14- 16 גר'), אך מכיוון שמקור החלבון הוא צמחי, לא מתייחסים לחלבון כבעל ערך ביולוגי גבוה. הבמבה מכילה גם ויטמינים ומינרלים כמו: אשלגן, נתרן, ויטמין A, E, B1,B3,B6,B12, חומצה פולית, ברזל וויטמין C.

חלק מהוויטמינים התווספו לבמבה בתהליך הייצור על מנת להעשיר את המוצר ולאו דווקא היו בו בתחילת היצור. יש המתייחסים לבמבה כמקור לברזל אך גם הפעם צריך לזכור כי המקור הוא צמחי, וברזל ממקור צמחי נספג פחות טוב בגוף.

אחת הבעיות המרכזיות בבמבה היא כמות המלח ("נתרן") בחטיף בנוסף לשומן שכבר הזכרתי. המזון המתועש שאנו שאוכלים עשיר בנתרן המאפשר שימור וחיי מדף ארוכים. השימוש במלח מאפשר הימנעות מהוספת חומרים משמרים אחרים, ואם תשימו לב, על האריזה יהיה כתוב בגאווה שאין חומר משמר במוצר. כמובן שאין, יש הרבה נתרן במקום.

ממחקרים רבים עולה שמלח בכמויות גבוהות במזון מזיק לבריאות ומעלה את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. כמות הנתרן הנמצאת ב- 100 גר' במבה נעה בין 400 מ"ג ל- 577 מ"ג (תלוי בחברת המזון). הכמות היומית המומלצת נעה על בטווח של 2500 עד 5000 מ"ג (תלוי במצבו הבריאותי של האדם). כלומר, 100 גר' במבה יכולים להוות 25%-10% מכמות הנתרן ביום, ואנחנו הרי לא מתייחסים לבמבה כאוכל של ממש.

אחד הסיפורים הקשורים לילדי רמדיה הוא על הילדה שניצלה בזכות הבמבה. במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בשניידר אושפזה תינוקת עם בעיות נוירולוגיות. האשפוז התרחש לפני שגילו כי הבעיה נובעת מאכילת הפורמולה הצמחית של רמדיה והרופאים המליצו להורי התינוקת לתת לה מזון עשיר במלח בגלל הרמה הנמוכה שנמצאה בדמה. ההורים, שחיפשו מזון קל לאכילה עשיר במלח המתאים לפעוטה, נתנו לה במבה. בפועל, מה שהציל את הילדה היה ויטמין B1 הנמצא בכמות יפה בבמבה ולאו דווקא המלח. עם זאת, הבמבה לא מומלצת מגיל מאוד צעיר ולמרות שהורים רבים מתייחסים לבמבה כמקור לברזל, כאמור, אין ספיגתו טובה בשל מקורו הצמחי. עדיף לחכות עם הבמבה קרוב יותר לגיל שנה על מנת לא להרגיל את הילד לטעם המלוח ולהימנע מהרגלי נשנוש במקום ארוחה.

המכורים לבמבה לא יכולים לעבור יום ללא שקית אחת או אפילו ארבע. הם זקוקים לטעם ולמרקם של החטיף ומשלבים אותו כמעט בכל ארוחה. אמנם קשה להאמין, אבל שמעתי ממכורים שהעידו שהם מנגבים חומוס בעזרת במבה, מכינים חביתה עם במבה ותבלינים, שמים על פיצה, מוסיפים לממרח שוקולד ומחליפים מתכונים. אבל אם תשאלו מכור אמיתי לבמבה, הוא יגיד לכם שאין כמו אכילה ישירה מהשקית.
למכורים יש עכשיו גם במבה בצורת כוכבים ובחלק מבתי הקולנוע אפשר לקנות גביע של במבה במקום פופקורן.

למכורים שבינינו - הפחיתו קצת את כמות הבמבה בתפריט היומי. גם שקית קטנה יכולה לפעמים לענות על הצורך - תנו לה מקום כשמגיעים אורחים או חברים של הילדים או במסיבות ובילויים מחוץ לבית, אבל אל תגזימו בכמויות ואל תהפכו את הבמבה לארוחה ואת כל השאר לתוספות.

לתינוקות - עדיף לא לתת הרבה במבה לתינוקות מתחת לגיל שנה ולזכור שהברזל בו אינו נספג היטב בגוף כי הוא מגיע ממקור צמחי.

לכל השאר - הבמבה עשירה בנתרן שגורם למחלות כלי דם ולב וללחץ דם גבוה, הערך הקלורי שלה לא נמוך וגם אחוז השומנים די גבוה. כדאי לשים לב כמה אוכלים ולא להתייחס אליה כאל חטיף בריא שאפשר לאכול ללא הגבלה.


* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".