קפה בתיה

מזה זמן רב שאשכנזיות הפכה לאיזושהי מילת גנאי. כולם כל כך אותנטיים, כל כך מחוברים לצד הלבנטיני שלהם - אוכלים קוסקוס בפרדס כץ, חומוס בכרם ושומעים אום כלתום (התקופה המוקדמת) - עד שלא נשאר מקום לקצת צימעס. פה ושם רואים ניסיונות של חבר'ה צעירים להעלות באוב כמה נסים מתרבות היידישקייט, אבל הרוב המכריע הוא כזה שמעדיף את החיים שלו באווירת חריימה, ולא גפילטע.

אי לכך הפכו ברים בעלי אופי יהודי-גלותי למצרך נדיר משהו בנוף התל אביבי. שלא תטעו, גם בז'אנר הזה יש פיינשמעקרים שיתעווזו עליכם ויסבירו איך החזרת במקום זה או אחר היא-היא הדבר האמיתי לעומת החיקוי העלוב וה"עכשווי" שנופל מהאותנטיות השטייטלית שלהם.

קפה בתיה היא מסעדה בעלת ותק מרשים של 52 שנה של אשכנזיות ללא פשרות. בזיכרונות הילדות שלי מוטבעים היטב פרגמנטים של צ'ולנט וכבד קצוץ מהמקום, כשכולם מעלים חיוך על זיו פניי. לאחרונה הוא עבר שיפוץ קוסמטי, כזה שמשנה ברמת העיצוב אך לא ברמת התפריט, למרבה השמחה. באחד החללים של המסעדה הוקם בר, שעליו אפשר לשבת ולשתות, או אם חפצה נפשכם גם לאכול דבר מה מהתפריט המסורתי של המקום.

מלבד העובדה שפיזית אכן הוקם בתוך המסעדה בר, קשה עדיין לאפיין אותו כבר בעל אופי עצמאי. התאורה בחדר אינה שונה, להבדיל ממסעדות כמו קופי-בר או רפאל שאוחזות גם הן בחדרי בר מיוחדים, וגם המוזיקה בו אינה אוטונומית, אלא גלגלצ"ית (לא באופן מטפורי - הסטריאו של המקום מכוון על התחנה) כבשאר המסעדה. השוני הוא אם כן אך ורק בצורת הישיבה ולא בחוויה הכוללת. בניגוד לבתי אוכל יהודיים, בבתיה אין חבית גולדסטאר עם פולקלור כמו זו באלימלך, או מבחר בלתי נגמר כמו ב-Y~Ale, אלא חביות של לף כהה ובהירה (כשהגענו נשארה כבר רק כהה). למרות הסלידה היחסית מבירות בלגיות ארומטיות, המזיגה האיטית עשתה ללף הכהה (חצי ליטר, 22 שקל) רק טוב והיא, כמו שאומרים הצעירים, באה לנו טוב. לנשנוש החלטנו לקחת כמה טאפאסים יהודיים מסורתיים - כבד קצוץ (16 שקל) שהיה מצוין וקרפלעך ממולאים בבשר (19 שקל) שהיו מטוגנים מעט יותר מדי, ולוו בבצל מטוגן שהחמיא להם. ממש כיף לגלות מחדש איך אוכל יהודי קלאסי משתלב טוב עם בירה ואלכוהול ומנחם לדעת שככל הנראה גם אבות-אבותינו במזרח אירופה היו, בדרכם, אלכוהוליסטים כמונו. למנה עיקרית הזמנו את הקורנדביף המומלץ (47 שקל) , שנכבש במקום. הוא הגיע עם פירה שהיה טעים, אבל במקום שיתלווה אליו חרדל הגון, הגיע עם שקיקי חרדל של אסם, שלא תאמו את רמתו וביישו אותו מעט.

השירות, שהגיע ישירות מידיו של בעל הבית, היה מצוין. אדיב, מתחשב, ידידותי ולא מציק. אם היינו במצב רוח שתייה רציני יותר, ככל הנראה היינו נשארים ושותים עוד איזו כוסית, אבל הקורנדביף די חיסל אותנו, מה שאילץ אותנו לחתוך, להודות שהיה ממש כיף וטעים ולחזור בשבוע הבא לבדיקה חוזרת, כשירים יותר.


קפה בתיה. דיזנגוף 197 פינת ארלוזורוב, טל' 03-5221335, פתוח: כל השבוע 12:00-24:00.