סטריאו

בפעם הראשונה שהלכתי עם מיכל לסטריאו, לא מצאנו את המקום והרגשנו כמו שני מטומטמים. אמרו לנו ללכת לנסות את הכוך החמוד מול הבלקוני בנחלת בנימין, קצת אחרי אגאדיר, ואנחנו נשבעים שחיפשנו טוב, אבל לא מצאנו שום דבר. נכנסנו לחצרות, עשינו הקפות יסודיות של האזור, וכלום. בסוף הלכנו למקום אחר, אבל תחושת חוסר מיצוי ניקרה בי והחלטתי ללכת ולמצוא את הסטריאו ויהי מה.

בפעם השנייה מצאנו את המקום בכלל בלי בעיה, הוא כנראה היה שם כל הזמן ורק אנחנו היינו עיוורים, מה שגרם לנו להרגיש עוד יותר דבילים. נכנסנו פנימה וניסינו להבין איפה לשבת. על הבר לא היה סיכוי, שכן הוא היה מלא בלי כל סימני תזוזה מצד היושבים בו, ואילו שארית המקום לא נראתה כל כך אטרקטיבית - שולחנות של בית קפה עם כסאות של בית קפה, רק בתאורה מינימלית ועם ציורים של דיוויד בואי ומוריסי לא גמור על הקיר. התיישבנו על במה קטנה, שנראתה כמו הספוט הכי קולי, אבל אז התברר שהרמקול יושב בדיוק מעלינו ולא יאפשר שיחה אמיתית. בצר לנו, ירדנו מהבמה והתיישבנו על ספה, שנראתה כאילו עבר עליה קילומטרז' לא קל.

מיכל טענה שהסטריאו הוא חלל לא מנוצל. במקום השולחנות המבאסים, היא היתה מותחת בר לכל אורכו ומאחדת את האווירה. השולחנות יוכלו להישאר בחצר, ששוותה למכלול אווירה של בר במושב???. נטול גינונים או מודעות, אבל עם הרבה רצון טוב. ללא תפריט, ללא משקאות שאינם "מאסט", ללא מזון או נשנושים. על הבמה, איפה שניסינו לשבת, אפשר יהיה לערוך הופעות, היא המשיכה (נראה לי שבאמת היו שם פעם הופעות). אחר כך היא טענה שהיא אפילו לא ארכיטקטית.

בזמן שבהינו בציור היפה של בואי, התחילה לפתע להתנגן ברקע הגירסה שלו ל"קקטוס" של הפיקסיז, ומיד אחריה כל "Mutations" של בק, האלבום שלו ששנינו הכי אוהבים, ככה שמהבחינה הזו היינו די מרוצים. המלצרית, שהיתה גם הברמנית וגם הפיקולו, התאמצה כמיטב יכולתה להשתלט לבדה על קהל הלקוחות, ועשתה עבודה לא רעה. מה שכן, יחסית למי שהזמינו שלוש מנות וויסקי לראש, לא נרשמה אינפלציה משמעותית בנוזל ששהה לנו בכוס מפעם לפעם, מה שטיפה איכזב. אצלנו נהוג לפרגן למי שמפרגן בחזרה. הקהל שלצידנו, לבד מזוג לא חינני שהתחרמן בשולחן הסמוך וגרם לנו לשאול מחדש את שאלת מיליון הדולר _ "אין לכם בית?", לא נראה כמי שעורך את ביקור הבתולים שלו במקום. פתאום מישהו הוציא גיטרה ופחדנו שהוא ינגן, אבל אז הסתיים "Mutations" והתחיל "Double Fantasy" של לנון, שאף פעם לא אהבתי, אז החלטנו ללכת הביתה.

"סטריאו", נחלת בנימין 10, תל אביבי. פתוח: א'-ה': 22:00-05:00, ו'-שבת 22:00 עד לקוח אחרון.