דברי ימי הוודקה

קרח ואש

הסטוליצ'ניה או בקיצור סטולי היא הוודקה הרוסית הכי נמכרת בעולם ויחסית למחירה הנמוך היא נותנת אחלה תמורה. גיא גיסר עם הסיפור המלא, שלל מותגים והמלצות אישיות

גיא גיסר

רוסיה היא בירת הוודקה הבלתי רשמית של העולם. אמנם הוויכוח על "מי המציא את הוודקה" ימשיך לחיות כנראה לנצח, אבל על עובדה אחת אין וויכוח: וודקה = רוסיה. יותר מ- 1500 מותגי וודקה מיוצרים ברוסיה לבדה, ונדמה שהמספר הזה רק יגדל עם השנים. טוב או רע? גם וגם. טוב - כי אנחנו, צרכני המשקה, נוכל ליהנות עוד שנים ארוכות מהיצע רחב וברובו איכותי; רע - כי תופעת האלכוהוליזם ממשיכה להתפשט ברוסיה, ובענייין הזה לא ממש רואים אור בקצה המנהרה.

כשאומרים "וודקה רוסית", השם הראשון שעולה לראש, כמעט תמיד, הוא מותג הוודקה הרוסי הכי נמכר, הכי מפורסם והכי שנוי במחלוקת בעולם - סטוליצ'ניה. כמעט בכל בר בארץ ובעולם תמצאו את הסטוליצ'ניה, בגלל שתי סיבות עיקריות, כי היא וודקה טובה מאוד וכי היא וודקה זולה מאוד.

אין הרבה מותגי וודקה איכותיים (והכוונה באיכותיים היא לכך שאחרי השתייה לא מקיאים/מורעלים/מתים) שניתן לקנות במשהו כמו 30 ש"ח לבקבוק. המגוון רחב מאוד והטעם - כאילו יושבים בשלג הסיבירי.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה

בנבכי ההיסטוריה

את הסטוליצ'ניה (Stolichnaya), הידועה בכינויה "סטולי", ייצר לראשונה ויקטור סבירידה, מזקק (Distiller) בכיר במזקקת "ליביץ" שבסט. פטרסבורג. במזקקה, שנוסדה בשנת 1897, ייצרו עוד לפני כן מותגי וודקה שונים, ובכלל ברוסיה ייצרו מאות מותגי וודקה לפני הסטולי, אך סבירידה הכין וודקה אחרת מוודקות אחרות.

הסטולי מיוצרת מחומר גלם אחד בלבד: חיטה הגדלה אך ורק בחורף הרוסי, בעלת 6 שורות גרגרים. את החיטה מתסיסים עד לקבלת נוזל אלכוהולי ברמה של 8% אלכוהול. את הנוזל מזקקים בזיקוק רציף כפול עד לקבלת תזקיק שקוף וניטרלי לחלוטין, ללא ריח וללא טעם.
כאן טמון השוני בין הסטוליצ'ניה ליתר הוודקות. בדרך כלל, וודקה עוברת תהליך של סינון לאחר הזיקוק, כדי לסנן משקעים ולהפוך אותה לחלקה יותר (לרוב הסינון נעשה דרך פחם מעץ). סבירידה גילה שיטה חדשה: סינון דרך מינרל בשם קוורץ )השם, אגב, מגיע מהשפה היוונית ומשמעותו "קרח"). הסינון דרך הקוורץ נותן לתזקיק שקיפות כמעט מלאה והופך את הוודקה לחלקה ביותר.

תהליך הסינון של הסטוליצ'ניה הוא מרובע: סינון ראשון דרך הקוורץ, סינון שני דרך פחם, שוב דרך קוורץ ולבסוף דרך שכבה עבה מאוד של בד ארוג וצפוף, מה שמבטיח כמעט לחלוטין את הבהירות והצלילות של הסטוליצ'ניה.

לאחר הסינון מוהלים את התזקיק במי מעיינות זכים המוקפאים לפני תהליך המהילה. אחרי שהקרח מפשיר מסננים היטב את המים משאריות, ומוהלים בתזקיק החזק עד לרמה האלכוהולית הרצויה.

למותג הוודקה החדש קראו סטוליצ'ניה, הטיה של המילה "סטאליצה"- עיר בירה ברוסית. משמעות המילה היא "של עיר הבירה", כיוון שאת הסטוליצ'ניה ייצרו גם במפעל "קריסטל" במוסקבה, בירת ברה"מ דאז. הדבר היה אמור ליצור רגשי גאווה בקרב העם, ולגרום לו לשתות כמה שיותר. זה הצליח.

תוך שנה הפכה הסטוליצ'ניה לאחת הוודקות הנמכרת ביותר בברה"מ, ובמבחני טעימה זכתה כמעט תמיד במקום הראשון, והשאירה מאחוריה מותגים ידועים אחרים, ביניהם גם סמירנוף. השליטה במותג הועברה לסויוזפלודואימפורט (Soyuzplodoimport), איגוד יבואני הירקות והפירות של ברה"מ. זה לא נשמע כל כך טוב, אבל בסויוזפלודואימפורט (נקרא בקיצור SPI) לא עסקו רק בירקות ובפירות, אלא גם בשליטה על מפעלים המייצרים משקאות אלכוהוליים, ובעיקר וודקה. SPI, כתאגיד עם תקציב ענק, החל לשווק ולפרסם את הסטוליצ'ניה בתוך ברה"מ והגוש המזרחי, וניסה לייצא אותה למדינות מערביות באירופה. הניסיון עלה יפה ומדינות כגון הולנד ושוויץ החלו לייבא את הסטולי באופן קבוע. ב- 1958 קיבלה סטוליצ'ניה את החותמת הבינלאומית הראשונה שלה, כשזכתה במדליית זהב בתחרות בבלגיה, ולאחר מכן בתחרויות נוספות בלייפציג, פלובדיב (בולגריה) ועוד. הסטולי עשתה את זה, והפכה לוודקה הרוסית הנמכרת ביותר בעולם.

כולם רוצים למכור באמריקה

אך כל אלה לא הספיקו ל- SPI, והוחלט לנסות להחדיר את הסטוליצ'ניה לשוק האמריקאי. אם היום זו נראית משימה לא קלה, אז באותה תקופה זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית. האיבה והמלחמה הקרה בין שתי המעצמות: ברה"מ וארה"ב הייתה בשיאה, האמריקאים לא שכחו לסובייטים את פרשת מפרץ החזירים בקובה, וכמעט כל מוצר רוסי שניסה להכנס לארה"ב נתקל בסירוב.

הרוסים, שגם להם לא היתה אהבה גדולה במיוחד לקפיטליזם האמריקאי, החליטו שאם אי אפשר לנצח את השיטה, צריך לעקוף אותה. במקום לנסות ולהיכנס לבד לארה"ב, חתמו SPI וחברת PepsiCo", יצרנית "פפסי קולה", על הסכם ייצוא של הסטוליצ'ניה באמצעות החברה האמריקאית. זה השתלם לשתי החברות: SPI רצו להכנס עם הסטולי לארה"ב, ופפסיקו רצו לקבל פרסום שבאמצעותו יוכלו להילחם ב"קוקה קולה", האויבת הנצחית.

בשנת 1965, לאחר מאמצים לא קלים, החלה סטלוצ'ניה את דרכה בשוק האמריקאי, כשהיא נמכרה תחילה בברוקלין, ניו יורק, מקום מושבם של מהגרים רוסים (ביניהם גם יהודים), ומשם המשיכה והתפשטה לשאר ארה"ב. סטולי היתה הוודקה הראשונה (האיכותית) שיובאה באופן סדיר לארה"ב, בזמן שהיו אלה הוודקות האמריקאיות ששלטו בשוק ללא עוררין והסטולי תפסה נתח שוק של כ- 1%.

עם השנים, ובמיוחד כששוק הוודקה האמריקאי נפתח ומותגים אחרים חדרו אליו (כמו: "אבסולוט", "פינלנדיה", "גריי גוס" ועוד), הוודקות האמריקאיות החלו לאבד מכוחן, ומותגים תוצרת חוץ, כגון סטולי, החלו להימכר בכמויות גדולות.

ב- 1972 החליטו בברה"מ כי הסטוליצ'ניה יהיה מותג הוודקה הרוסי היחיד שיוכל להימכר מחוץ לגבולות המדינה, וזאת מכיוון שסטולי היא הוודקה הרוסית המסורתית והאמיתית. עד סוף שנות ה-80 ההחלטה הזו עמדה בעינה, וסטוליצ'ניה היתה, בעצם, לוודקה הרוסית הכמעט יחידה שהעולם המערבי הכיר.

היזהרו מזיופים

כבר בשנות השישים של המאה הקודמת החלו ויכוחים בברה"מ בקשר לשם "סטוליצ'ניה". החלטה משונה של הממשל, שקבעה כי כל מותג וודקה מקורי מרוסיה יכול להיקרא "סטוליצ'ניה", גרמה לכך שעשרות יצרנים ייצרו וודקה, ברוב המקרים באיכות ירודה ונוראית, ורשמו בגדול על התווית "Stolichnaya". זו היתה פגיעה של ממש בסטולי המותג. קרבות משפטיים ניטשו ללא הפסק, עד שההחלטה בוטלה, וכל יצרני ה"סטוליצ'ניות" למיניהם הוכרחו להוריד את השם מהבקבוקים.

עד היום, סטוליצ'ניה היא אחת הוודקות האהובות ביותר על זייפני אלכוהול, בעולם בכלל ובישראל בפרט, וזאת מכיוון שישנם יצרנים שממשיכים לקרוא לוודקה שלהם "סטוליצ'ניה", תווית הבקבוק דומה למקור, ותמחור זול להחריד של הבקבוק גורם ללקוחות לקנות את המוצר המזויף על פני האמיתי.

שיטת השיווק של סטוליצ'ניה הייתה מאוד פשוטה: היכן שניתן להכניס את השם – מכניסים. כך ניתן היה לראות בקבוק של סטוליצ'ניה מככב בסרט "המרגל שאהב אותי" בסדרת ג'יימס בונד, כששון קונרי מכין לעצמו וודקה מרטיני עם סטוליצ'ניה (מנוער, לא מעורבב) ופוסטרים מעוצבים ומודעות ברוח צעירה היוו את קרש הקפיצה של סטולי הישר אל חיק העולם המערבי. כמו כן, סדרות טלוויזיה כמו "וויל וגרייס", "הסופראנוס" ועוד, מפרסמות, באופן סמוי אך קבוע, את הבקבוק של סטוליצ'ניה.

בחלק המזרחי של אירופה קיבלה סטולי פרסום ממקור חדש. במהלך "האביב של פראג" ב- 1968, כאשר טנקים סובייטים דהרו ברחובות פראג ה"משוחררת", ניסו צעירים מקומיים להתנגד לכיבוש, וזרקו בקבוקי תבערה על הטנקים. רוב הבקבוקים היו בקבוקי "סטוליצ'ניה" מלאים, כהתרסה נגד הרוסים.

על תווית הבקבוק יש הדפס של בניין גדול, ורבים טועים ובטוחים כי זהו המפעל שבו מייצרים את הסטולי. הבניין שעל התווית הוא מלון "מוסקובה" במוסקבה, שהוקם ב- 1932 בהוראתו של סטלין, ובעבר שימש כתחנה המרכזית של הרכבת התחתית במוסקבה. מין אייקון שכזה.

סטוליצ'ניה היום

כיום סטוליצ'ניה הוא מותג הוודקה השלישי במכירות בעולם, והשני בארה"ב בין הוודקות המיובאות. 2.8 מיליון ארגזים של 9 ליטר נמכרים בכל העולם מדי שנה.

בשנת 1992, שנתיים לאחר נפילת הקומוניזם ברוסיה, הוחלט להפריט את SPI וחברות הבת שלה, כשסטוליצ'ניה אמורה להמכר לגורמים פרטיים. SPI נקנתה על ידי גורמים פרטיים ונקראת כיום Zao, Soyuzplodoimport. השליטה במותג הנחשק ביותר- סטולי- עברה משך כמה שנים בין משרד החקלאות הרוסי ל- SPI, ולאחר דיונים אינסופיים בבתי משפט ההחלטה הוכרעה, ו- SPI היא הבעלים החוקי של המותג.

בנובמבר 2000, נחתם הסכם בין סויוזפלודואימפורט לתאגיד האמריקאי "אלייד דומק" (Allied Domecq), ובו הוסכם ש"אלייד דומק" תהיה המפיצה הרשמית של סטולי בארה"ב, מה שהקפיץ את תקציב הפרסום של סטולי בארה"ב לשחקים. אלייד דומק הוא תאגיד אלכוהול ענקי, והוא מכיל מותגים כגון סטוליצ'ניה, סאוזה, בלנטיינ'ס, ביפיטר, קלואה, מייקרס מארק, לפרואיג, קורבזייה, קנדיאן קלאב, מאליבו, טיה מריה, טיצ'רס ועוד, כך שבעיות תקציביות אין כל כך, ואפשר להשקיע עוד כמה דולרים בשיווק הסטולי.

מותגים:

סטולי תווית אדומה
זוהי הוודקה המוכרת ביותר. ניטרלית לחלוטין, מזוקקת פעמיים ומסוננת, כאמור, 4 פעמים. מתאימה מאוד לשתייה נקייה, נהדרת עם קרח וטובה מאוד לקוקטיילים. 40%.

סטולי תווית כחולה
אותו המותג, בגירסה חזקה יותר. בקבוק שלא רואים הרבה בארץ, אבל קיים. 50%.

סטוליצ'ניה קריסטל - Stolichnaya cristall
מותג הפרמיום של סטוליצ'ניה, ואחד ממותגי האלכוהול הטרנדיים ביותר כיום בברים בתל אביב. סטולי קריסטל מיוצרת במפעל "קריסטל" במוסקבה עוד משנת 1989, וזו אחת מוודקות הפרמיום הראשונות שיוצרו. סטולי קריסטל מזוקקת 3 פעמים בזיקוק רציף (לעומת פעמיים בסטולי הרגיל), ולא פחות מ- 5 סינונים! הדבר הופך את הסטולי קריסטל לאחת הוודקות פרמיום הכדאיות ביותר לשתייה. אמנם מבחינת איכות אין מה להשוות בינה ל- LEVEL של אבסולוט או לסמירנוף בלאק, אבל מבחינת חלקלקות וניטרליות בטעמים ובארומות, אין הרבה כמוה. סיבה נוספת מדוע כדאי לשתות ממנה היא מחירה הנמוך יחסי: בקבוק יעלה כ- 70 ש"ח לצרכן הרגיל, או כ- 30 ¤ למנה בבר הממוצע.

לכל אוהבי המשקה, הנה סקופ: אוטוטו לא יהיה יותר סטולי קריסטל! תירגעו, לא מפסיקים לייצר את הוודקה הנפלאה הזו, אבל מחליפים לה את השם. הבעיה היא שהמילה "קריסטל" לא יכולה להיות רשומה כסימן רשום של חברה זו או אחרת, ולכן חברות וודקה רבות קוראות למותגים שלהן בשם קריסטל בהטיות שונות (Crystal, Krystall, cristal ועוד). בחברת סטוליצ'ניה החליטו שכדאי להוציא את עצמם מהמשחקים הללו, ושינו את הסטוליצ'ניה קריסטל ל"סטולצ'ניה גולד". אותו המשקה, אותה איכות, עם שם אחר. שלא תגידו לא ידענו, אה? 40%.

סטוליצ'ניה בניחוחות:

פרצובקה - Pertsovka
הפרצובקה (עיוות של המילה "פרצוב"- פלפל ברוסית) היא הגרסה החריפה של סטולי, ולעתים מוכרת יותר בשם "סטולי פפר". מדובר בוודקה בניחוח פלפל אדום חריף. בוודקה משרים שמנים ארומטיים של חלפיניו, פלפל לבן ופלפל שחור, מסננים היטב את המשקעים ומקבלים וודקה חריפה אש. לפני הביקבוק מוסיפים צבע קרמל לתזקיק כדי שיקבל צבע אדמדם, ממש כמו הפלפל. 35%.

לימונאיה - Limonaya
הלימונאיה, שנמכרה גם תחת השם "סטולי למון", נמכרת לאחרונה גם בשם "סטולי ציטרוס" (Stoli Citros). את השמנים הארומטיים מכניסים לתזקיק לפני הסינונים, ומקבלים וודקה בניחוח נפלא של לימונים טריים. 37.5%.

סטולי ראזברי - Stoli Razberi
זוהי בעצם סטוליצ'ניה בניחוח פטל. קצת מוזר לטעום וודקה רוסית מסורתית כל כך עם "זץ" מתקתק של פטל, אבל הטרנד העולמי חייב להגיע גם לשם. 37.5%.

סטולי קראנברי - Stoli Cranberi
זוהי סטוליצ'ניה בניחוח חמוציות (לא אוכמניות כפי שנהוג לחשוב). מתקתקה במקצת, ומצוינת לקוקטיילים או סתם עם קרח. 37.5%.

סטולי סטראסברי - Stoli Strasberi
וודקה מיוחדת במינה ומפתיעה למדי. ניחוח של תות עולה מהבקבוק, ולכל אוהבי התותים זו בחירה נהדרת. 37.5%

סטולי אוראנג' - Stoli Ohranj
בדומה לסמירנוף אורנג' טוויסט, גם סטוליצ'ניה הוציאו וודקה בניחוח תפוז. טעם וריח נהדרים שבאמת מזכירים תפוז, מעולה לערבוב עם מיץ תפוזים או בקוקטיילים אחרים. 35%.

סטולי וניל - Stoli Vanil
אולי הוודקה וניל הטובה ביותר שקיימת כיום בשוק. לעומת אחיותיה הגדולות (אבסולוט וניליה וסמירנוף ונילה טוויסט), לסטולי וניל אין חריפות מוגזמת מצד אחד, ומצד שני היא לא מרוכזת מדי. מינון נכון של ניחוחות נותן ללקוח אפשרות לשתות כמה דרינקים מבלי "להרגיש" את האלכוהול. 35%.

סטולי פרסיק - Stoli Persik
וודקה בניחוח אפרסקים. הריח מזכיר יותר אפרסקים מקופסת שימורים מאשר את אלה הטריים, אבל עדיין צל"ש על המקוריות. 35%.

סטולי זינמון - Stoli Zinamon
כל אוהבי הקינמון ייהנו מאוד מהסטולי זינמון. ניחוח עשיר מאוד של קינמון משתחרר מהבקבוק, ולשתות ממנו זה ממש כמו ללעוס מסטיק עלמה, רק עם אלכוהול. וטעים. 35%.

סטולי קאפיה - Stoli Kafya
עוד אחד מהמותגים החדשניים של סטוליצ'ניה, והפעם: וודקה בניחוח קפה. נותנת טעם חדש בערבוב עם ליקר קפה ושמנת לקוקטייל "רוסי לבן". 35%.

מותג סופר פרמיום:

סטוליצ'ניה עלית - Stolichnaya Elit
מותג הסופר-פרמיום של סטוליצ'ניה, ואחד המותגים הכי איכותיים שקיימים כיום. הסטולי עלית הושקה בשלהי שנת 2003 לכבוד חגיגות ה-500 להמצאת הוודקה ברוסיה (על פי הספירה הסטוליצ'נאית), והיא אחת הוודקות היקרות שנמכרות בשוק.

הסטולי עלית מיוצרת בשילוב שני סוגי הזיקוק הקיימים: זיקוק דודי מסורתי אחד, ומיד אחריו 2 זיקוקים רציפים, להחלקת הטעם. כאן נכנסת שיטה חדשנית ומהפכנית: את התזקיק מכניסים למכל מתכת ענקי ומקפיאים עד לטמפרטורה של 18- מעלות. בטמפרטורה כזו, כמעט כל מה שאיננו אלכוהול קופא ומופרד אוטומטית מהאלכוהול הטהור. כך נוצר מצב שמשקעים שונים וסתם שאריות, שהיו בוודקה רגילה, נכנסים לבקבוק וגורמים לוודקה לא להיות הכי טהורה שאפשר, ופשוט נדבקים לדפנות המכל. בשלב זה מוציאים את הנוזלים (דהיינו האלכוהול), מוהלים במים זכים ומקבלים את אחת הוודקות הטהורות ביותר שיש.

הבקבוק עצמו יפהפה, ומשלב על התווית גם אש (מין להבה קטנה בצבע אדום) שמסמלת את הזיקוק, וגם קרח (הבקבוק השקוף) שמסמל את תהליך ההקפאה. וודקה מושלמת לשתייה נקייה, וחבל להרוס אותה עם כל שילוב אחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully