לחם בתנאי שדה

משנכנס פברואר – מרבין בטיול. טרם הספקנו להבחין שהיה פה חורף, וכבר הוא בדרך החוצה. בין גשם לגשם, המוני בית ישראל תופסים כל בדל שמש ויוצאים לנדוד בדרכים; מי ברכב מי ברגל, מי באופניים, מי ב-4X4 - בסופי השבוע כולם נשפכים אל הטבע. אתרים נידחים בכל קצוות הארץ זוכים לחשיפה חד-עונתית נרחבת, כשהרייטינג נמדד על פי אחוז הכיסוי של הכלניות, או מידת שטח פריחת האירוסים.

אחרי שבוחרים מסלול לטיול, ממלאים את הבגאז' בצידניות שופעות כל טוב, תוחבים את הילדים למושב האחורי ("מדליק מי שמקליק ראשון") בתקווה שיתכתשו שם ביניהם, בלי שהריקושטים יגיעו למושב הקדמי יותר מאשר פעם בחמישה קילומטר - ויוצאים לדרך.

ומה לוקחים לצהריים? מה נאכל בשטח? סיר פוייקה זה אין, מנגל – פאסה. מכיוון שמבחר סלטי הבית מאכלס ממילא את מיטב כלי הפלסטיק שברשותנו, אפשר לשדך להם משהו רב תכליתי שתמיד מתאים ועונה על כל מטרה – בצק.

אין אפס, לחם מתאים לכל סעודה בחיק הטבע ובכל חניון. זה לא כל כך קשה לאפות אותו גם בתנאי שדה: קחו אתכם איזו מחבת ישנה (למי שיש סאג' –זה הזמן לשלוף אותו מהמחסן) וגם גפרורים. אפייה בטבע יכולה להוות שעשוע אטרקטיבי לילדים שבחבורה והריח הטוב והטעם הטרי מדברים לכולם, מזקן ועד טף, ממיטיבי לכת עד מיטיבי לסת. העשייה והאפייה ישתלבו יפה עם אוויר ההרים הצלול כיין או עם אווירת הסטלבט במדבר.

לחם בתנאי שדה יכול ללבוש צורות שונות, הוא רק צריך להתגבר על כמה מגבלות קלות: להיות קל להכנה, כזה שאפשר לאפותו על מדורה, להיות נוח לאכילה גם ללא עזרים כמו צלחת וסכו"ם וכזה שלא מצריך נימוסי שולחן ושאר גינונים, שזו ההזדמנות להשתחרר מהם זמנית ומקומית.

את הבצק אפשר להכין בזמן החניה עצמה, אם היא מספיק ארוכה עד שיתפח (כשעה). אבל אפשר גם להכינו בבית לפני היציאה. מגלגלים אותו בקערה משומנת בעלת מכסה אטום ושוכחים אותו בצידנית כל זמן הטיול. אפשר להתאים את כמות השמרים לאורך המסלול המטויל ולמשך הזמן שיעבור עד לחניה. כלומר, להפחית מכמות השמרים אם הזמן הזה ארוך מאוד.

מהבצק נחמד לעשות פיתות, אך מעניין במיוחד לעשות פיתות ממולאות. כשאתם בשטח, שילחו את הילדים לקושש עלי חובזה (חלמית) רעננים, אולי הם ימצאו גם עשבי תיבול אחרים. לא צריך הרבה, מספיק מספר עלים. הדליקו את המדורה, תיחמו אותה באבנים יציבות והניחו עליהן מחבת יבשה לחימום. הילדים חזרו מהר מדי? תנו להם עיסוק נוסף: לקרוע את העלים לחתיכות קטנות, וספרו להם בינתיים על ימי המצור על ירושלים בהם ניזונו מחובזות, בטרם נפרצה דרך בורמה.

ערבבו את העלים עם קצת גבינה, זיתים או משהו כזה, תבלו במלח-פלפל. אין צורך לדבוק במתכון באדיקות, כאן המקום לגלות כושר אלתור ויצר הישרדות מפותח ולהחליף את המלית במה שיש: אפילו בשאריות קופסת חומוס, או בממרח שוקולד.

מצאו משטח פנוי לעבודה, אפשר להניח מגש על שולחן קק"ל הסטנדרטי או לפרוס עליו אשפתון מצוי. לושו מעט את הבצק שתפח וחלקו אותו ליחידות. תנו לילדים להתבטא בידיים, שייצרו כדור מכל יחידה וישטחו אותו מעט. עכשיו נותר רק להניח כף מלית במרכז ולאסוף את הבצק מעליה, להדק היטב לסגירה ולשטח את הכדור הממולא בידיים לכעין פיתה שטוחה. את הפיתה מניחים במחבת הלוהטת, דקה-שתיים עד שהבצק נצרב והשחים מלמטה. ואז הופכים לעוד דקה – ו... בתיאבון. אחח, הטעם האותנטי של הטבע - פשוט שומעים שזה טרי.

לילדים המצויים עוכרי המליות – אפשר להכין מאותו בצק פיתה נטולת מלית, באותה שיטה מחבתית. הם עוד יגדלו ויבינו מה טוב באמת. עד אז, תהיה להם לפחות חוויה עליה יוכלו לכתוב את חיבור "השבת שלי" לבית-הספר.

חומרים לכ-20 פיתות קטנות:

לבצק:
1 ק"ג קמח לבן
4 כפיות שמרים יבשים
2 כפות סוכר
1 כף מלח
¾ 2 כוסות מים (600-680 מ"ל)
¼ כוס שמן זית

למלית:
2 כוסות עלי חלמית (חובזה) טריים קצוצים
150 גרם גבינה בולגרית או אחרת
1 כוס זיתים מגולענים וקצוצים
מלח, פלפל
(אפשר לאלתר ולגוון במרכיבי המלית כיד הדמיון הטובה)

אופן הכנה:
1. מכינים את הבצק: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר, השמרים והמלח.

2. מוסיפים את המים והשמן בהדרגה תוך ערבוב, עד שהחומרים יתאחדו לבצק.

3. לשים את הבצק על משטח מקומח קלות, כ-10 דקות עד שיתקבל בצק רך וגמיש מאוד.

4. משמנים קערה בעלת מכסה בשמן זית ומגלגלים בתוכה את הבצק, כך שיצופה בשמן מכל צדדיו.

5. מכסים את הקערה במכסה או עוטפים היטב בניילון נצמד ומשהים לתפיחה כשעה-שעתיים, או עד שהבצק יכפיל את נפחו.

6. לשים את הבצק ומחלקים אותו לכ-20 יחידות. מגלגלים כל יחידה לכדור חלק ומניחים על מגש מקומח. מכסים בניילון ומשהים מספר דקות.

7. מערבבים את כל חומרי המלית ביחד.

8. משטחים בידיים כל כדור בצק לעלה קטן בקוטר 10 ס"מ. מניחים באמצע העלה כף מלית, מרימים את שולי הבצק מסביב וסוגרים אותם בהידוק מעל למלית. משטחים בידיים את כדור הבצק הממולא לפיתה קטנה בעובי 1 ס"מ.

9. מניחים את הפיתות על מחבת יבשה לוהטת וממתינים דקה-שתיים עד שישחימו בצדן התחתון. רצוי לכסות במכסה בשלב הזה.

10. הופכים ומשחימים גם בצד השני.

11. מוציאים מהמחבת ואוכלים מיד.