ברצלונה

השבוע הלכנו על הקצוות האחרונים של הטרנד הספרדי שפרח כאן בשיאו לפני כשנה, בעקבות גילוי ספרד תודות לדילים ולצ'רטרים לברצלונה/פלמה/קוסטה בראווה. ככה אנחנו, מגלים עולם קולינרי חדש בזכות הדיל האחרון אצל סוכנת הנסיעות שלנו. אחר כך נוחתים בארץ, מספרים לכל העולם ואחותו כמה האוכל שם מדהים ומנסים בכוח למצוא מסעדות שישחזרו לנו את הרגעים הגדולים והטעימים מהטיול.

בדרך כלל גרסאות הכחול-לבן מכוונת לנוסטלגיה-דימוי-עטיפה. מי שפותח ראשון בכלל גוזר את הקופון. קחו למשל את המטבח הספרדי. המשימה כמעט בלתי אפשרית. בחצי האי האיברי יש כמה מטבחים שונים. אין דין המטבח הבסקי הנפלא והמורכב בסאן סבסטיאן לזה שבאנדולוסיה. איך מגשרים על הפער? הולכים על הגימיק, לעתים על המכנה המשותף הנמוך ביותר, קצת מזה וקצת מזה, מי באמת יבדיל. אז אם טאפאס זה דבר לוהט, נביא אותו להמונים, גם בטייק אוויי. מה, רק לסינים מותר?

מילא טייק אוויי, אבל כשזה נעשה דרך חברת משלוחים (התפנוקיה) כל העסק של הטאפאס הולך לאיבוד. אין ממי לקבל המלצות, לזכות במידע על הטאפאסים המיוחדים של היום ולבנות תפריט כמו שצריך. זה מבאס בעיקר מפני שכל הקונספט של טאפאס הוא פרחחיות, דינמיות ודמיון. אתה יושב על הבר, רואה מה שוחה בתוך המגשים בוויטרינה ומתחיל להעמיס צלוחיות, לצד בירה מהחבית או יין אדום. בדרך כלל מדובר באוכל פשוט, לעתים הארדקור, מחוספס, כבד וחסר תחכום. סלט תפוחי אדמה במיונז, דגים כבושים, קלמרי ושרימפס מטוגנים בבלילה, פשטידת ביצים עם תפוחי אדמה (הלהיט בבוקר), איברים פנימיים, סרדינים, חמון פרוס (ירך חזיר) וגבינות קשות. המתוחכמים מגישים מרקי צדפות, מולים, פטריות יער וסנגרייה לסידור הראש. הטאפאס בר בדרך כלל רועש ומלוכלך ומלא תשוקה. את המפיות זורקים על הרצפה, המלצרים המבוגרים יעמיסו לך עוד כוס בירה לפני שביקשת ולפעמים הטלוויזיה רועמת ברקע.

מסעדת ברצלונה שברחוב בוגרשוב הולכת הפוך, ומנסה לתרגם את דימוי העיר הכי אינית באירופה (לצד ברלין) לקונספציה קולינרית יאפית, מהודרת, עדינה ומתחכמת. את הפער בין אירופה למזרח התיכון גילינו כעבור שעה וחצי, זמן ההמתנה. נכוווון שהזהירו אותנו שפאייה לוקחת כארבעים דקות הכנה; נכוווון שאת העסקה חתמנו דרך חברת שליחויות עם תעריפים שערורייתיים (מי יודע, אולי הכניסו לנו לחשבון דמי אבטחה); ונכוווון שאנחנו גרים בהארלם. אבל למה להגיש מנות קרות, חלקן הפוכות על הראש. פורקה?

היות שבשלב הזה היינו מורעבים, לא קיטרנו לשליח המסכן שמת מקור, והתנפלנו על האוכל. והרי החדשות: סלט עדשים כתומות בנענע, פטרוזליה ופרמז'ן (11 שקל) היה חמוד ומרענן; חציל קלוי על פנקייק פרמזן (17 שקל), אוי לאותה פלצנות קולינרית, היה השחקן המצטיין. פילה מוסר על גוואקמולה התגלה כשתי חתיכות ננסיות, חיוורות וקרות שנחו על ארבע קוביות אבוקדו בתמחור לא הגיוני (27 שקל). הצו'ריסו על הפלנצ'ה (24 שקל) ברוטב הפלפלים העדין החזיר את החיוך. נקניק יבש, שמזכיר יותר קבנוס, שמן, גזעי ומחוספס נח על הצלחת. עכשיו הגיעה תור הפרינססה, פאייה הירקות והקטניות (35 שקל). למרות הכוונות הטובות (אלף סוגי ירקות וקטניות) העסק הזכיר לנו סטודנט במעונות בתקופת הבחינות שמכין לפרטנרית שלו ללימודים אורז וזורק לסיר את כל הירקות שהיו במקרר. לפחות שם, לצד הספרים והמחברות, יש סיכוי שיום אחד תצא מזה חתונה.

"ברצלונה", בוגרשוב 18 תל אביב. טל' 03-5222888. משלוחים דרך התפנוקיה. כל השבוע 12:00-24:00.