יינות מתוקים מהשורה הראשונה נחשבים בין המשובחים שביינות העולם, גם בשל מורכבותם הארומטית ועושר הטעמים המופלא שלהם וגם כי הם מאריכי חיים (בשל תכולת הסוכר הגבוהה בהם). הטובים מביניהם יישתו בהנאה מרובה גם עשרים ואפילו מאה שנה ויותר מיום עשייתם, וזה לא עניין של מה בכך. בין יינות ישראל המתוקים בולטים שניים בטיב ובייחודיות של תהליך הפקתם. שניהם מיקבי רמת הגולן:
ארומה פרחונית של פרזיות
ירדן 2002 Desert HIghtswine - יין הקינוח הייטסוויין מזכיר בצליל הגייתו גם את מקור היין ברמת הגולן (Golan Heights) וגם את ה-Ice Wine, יין המיוצר בגרמניה ובאלזס מענבים שהושארו על הגפן ונאספים בחודשי החורף הקרים לאחר שקפאו והפכו לגושי קרח. בגולן מקפיאים ענבי גוורצטרמינר באשכולות שלמים לתקופה של חודש, ומתקבל מסחיטתם תירוש סמיך ועתיר סוכר, שממנו מתסיסים באיטיות יין סירופי מתוק בצבע זהוב עם ארומה פרחונית של פרזיות ופריחת הדרים וטעמי פירות טרופיים בשלים של מנגו, משמשים, אננס ומלון בשל מדי, עם מידת אצטוניות בסיומת (האופיינית לזן הגפן). היין מ-2002 מעט מתוק מדי ועני בחמיצות הפוגמת בפירותיות ובאיזון שבו התאפיין היין בשנים 98', 99' ו-2000, ועדיין זהו יין קינוח ברמה עם משך אדיר של ארומה ומתיקות דבש בשלה. להגיש קר מאוד.
ריבת תפוחים
ירדן בוטריטיס, סמיון אציל 2002 ( 4,00 בקבוקים ממוספרים):
בשיטה שפותחה באוניברסיטת תל אביב לוקחים ענבי סמיון לאחר שנבצרו והוחזקו בתנאי טמפרטורה ולחות מתאימים ו"מדביקים" אותם בפטרייה בוטריטיס סינריה, ש"פגיעתה" בקליפת הענב גורמת ל"ריקבון אצילי" - איבוד נוזלי הענב וריכוז סוכרים גבוה, שממנו מפיקים תירוש עתיר סוכר. לאחר תסיסה אטית הוא עובר יישון בחביות עץ אלון במשך שישה חדשים לפחות עד שמתקבל יין עם ארומה מהוססת באף וטעמי פירות טרופיים רעננים וריבת תפוחים בשלים לאחר הבליעה, החמיצות טובה ושומרת על רעננות ואיזון נאות ליין. למרות המתיקות המורגשת היטב, היין לא כבד. המגע הבוטריטי לא מורגש מספיק, אך מעט מרירות בסיומת מוסיפה ליין חושניות ומורכבות רבת עניין. יישמר שנים רבות ועוד ישתבח ארומטית בבקבוק.