פרה טובה

מוצרי חלב הם חלק מסוגי המזונות הכי שנויים במחלוקת בעולם התזונה. יש המהללים אותם ואחרים מחרימים אותם. מדוע יצא לאחרונה שם רע למוצרי החלב? האם מדובר רק במיתוסים או גם בבעיות רציניות? לאחרונה אף התפרסמו מחקרים שדווקא תומכים בשילוב מאכלי חלב המכילים הרבה סידן ומסייעים במניעת מחלות לב וכלי דם ואף עוזרים בירידה במשקל. אז מי צודק? וכיצד כדאי או לא כדאי לנהוג?

כשאנחנו מדברים על מוצרי חלב, אנו מתכוונים לכל אותם מוצרים המתבססים על חלב בקר, חלב כבשים ועזים. ישנו גם חלב בפאלו המיוצר בישראל, בחווה במושב ביצרון, אך בשל הרכבו השונה מבחינת כמות וסוג הסוכר, מתייחסים אליו בצורה שונה.

ככלל, מוצרי החלב מהווים מקור טוב לחלבונים מין החי, מספקים סידן בכמות גבוהה יחסית לשאר המזונות וגם סוכר מסוג "לקטוז". מגוון מוצרי החלב רב מאד, מהחלב הניגר, דרך הגבינות הקשות (בולגרית, צפתית, מוצרלה, חלומי ועוד), היוגורטים, מעדני החלב ועד לגבינות הרכות למריחה (גבינה לבנה, קוטג' ועוד). המבחר רב מאד וכמעט כל אחד יכול למצוא את הסוג, הטעם והמרקם המתאימים לו.

אחת הסיבות לשם הרע שיצא למוצרי החלב היא בגלל הרגישות לסוכר החלב שיש הסובלים ממנה או האלרגיה לחלבון החלב. הבעיה המרכזית, בהקשר לרגישות לחלב היא שיש בקרב האוכלוסייה ניצול יתר של המושג הזה. בבדיקה שנערכה בקרב תינוקות, נמצא כי קרוב ל- 30% הוגדרו כרגישים לחלב, בלי לעשות בדיקת רגישות אמיתית. בפועל רק 1%-3% היו באמת רגישים.

המעבר המהיר לפורמולות צמחיות בקרב תינוקות על רקע חשד לרגישות לחלב פרה, אינו מוצדק ברוב המקרים. הפחד מפני רגישות לחלב הגורם לשלשולים או לכאבי בטן אצל התינוק יצא מכל פרופורציה. ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות הן לא לעבור מפורמולה חלבית לפורמולה על בסיס צמחי רק בשל אירוע זה או אחר של שלשולים. עם זאת, חשוב לזכור כי אצל אחוז מסיים באוכלוסיה יש באמת בעיה בעיכול מוצרי החלב, הקושי יכול להתבטא כ"סבילות ללקטוז" או "אלרגיה לחלבון החלב". אנסה להסביר את ההבדלים:

סוג הסוכר העיקרי במוצרי החלב הוא הלקטוז. ישנם אנשים שחסר להם במערכת העיכול, ברמה זו או אחרת האנזים שאמור לפרק את הלקטוז ולעזור בספיגתו בדופן המעי. אם האנזים חסר, הלקטוז לא יעבור פירוק וספיגה מתאימה, יישאר במעי ויגרום לחדירת מים, נפיחות, גזים וכאבי בטן. חלק מהאנשים הסובלים מבעיה זו, יהיו מסוגלים לצרוך מזון חלבי דל בלקטוז כמו יוגורטים, קוטג' וגבינות צהובות. אחרים לא יוכלו להסתדר עם כל כמות של חלב, אך יוכלו להיעזר בכדורים המספקים לגוף את האנזים החסר בעת אכילת מזון חלבי. יש גם כמה מוצרים המיוצרים תחת הכותרת "דל לקטוז" על מנת לעזור לאותם אנשים לצרוך מוצרי חלב דלים בסוכר הבעייתי.

אלרגיה לחלב מוגדרת כתגובה של מערכת החיסון לחלבון החלב. הגוף מתייחס לחלבון של החלב כגורם זר (כמו אל חיידק או וירוס) שחדר לגוף ולכן מתחיל לתקוף. הבעיה היא שהגוף בעצם מתחיל לתקוף את עצמו. התגובה יכולה להיות מיידית או שתופיע רק לאחר כמה שעות בצורה של פריחה או התנפחות. היא יכולה אף להיות חמורה ולהגיע למצב של שוק אנפילקטי.

לא מזמן הגיע למרכז שניידר לרפואת ילדים, ילד בין שנתיים וחצי האלרגי לחלב במצב של שוק, בגלל שאכל ופל חלבי. ההורים סיפרו כי הילד יודע שאסור לו מוצרי חלב והוא מאד מקפיד (גם בגילו הצעיר הוא מאד מודע!) אבל בקבלת שבת בגן, אחד הילדים שהיה "אב השבת" חייב אותו לאכול את הוופל שהיה הכיבוד של קבלת השבת. אכילה של כמות כל כך קטנה המכילה ממתיק על בסיס חלבי, הביאה את הילד לאשפוז של כמה ימים ומכאן שניתן להבין כי אנשים האלרגיים לחלב, לא מסוגלים לטעום אפילו כמות קטנה של חלב. אחד התחומים אליהם צריך לשים לב בהקשר לאלרגיה לחלב הוא אספקה נאותה של כמות הסידן היומית, בעיקר בקרב ילדים הגדלים ומתפתחים. במידת הצורך ניתן לשלב תוספי סידן לאחר התייעצות עם דיאטנית קלינית.

חלב גורם לליחה
אחת הטענות הנפוצות בקשר להשמצת החלב היא, שמוצרי חלב גורמים לליחה ולכן מי שסובל מאסטמה או מצינון, כדאי לו להוציא את מוצרי החלב מהתפריט היומי. מבחינה מחקרית אין תמיכה בטענות אלו וכדאי שנמשיך להתייחס לנושא כאל מיתוס בלבד.

קשה לעכל חלב
הרבה אנשים מכיוון הרפואה המשלימה מדברים על כך שלגוף קשה לעכל את החלב. הנכון הוא שלחלב לוקח זמן ארוך יותר על מנת להיספג (כי הוא עשיר יחסית בחלבונים שזמן הספיגה שלהם ארוך ביחס למזון פחמימתי). חלב גם נשאר זמן ארוך יותר במערכת העיכול ולכן מומלץ שמי שסובל משלשולים, כאבי בטן, קרון או מחלות מעי אחרות - יפחית את צריכתם של מוצרי החלב עד שההתקף יעבור - אבל לא באופן גורף ולא לאורך זמן.

חלב גורם לפצעים באזור הפה והפנים
יש אנשים הרגישים לסוג מסוים של חלב בשל מרכיביו התזונתיים. הרגישות יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת פצעונים קטנים באזור הפנים. עבור אותם אנשים, ניתן להמליץ על לצריכה של סוג חלופי של חלב כמו למשל חלב צאן/עיזים, אם מוצרי חלב הפרה מעודדים את הופעת הפצעים. עם זאת, על כל קביעה של רגישות לחלב, כדאי להתייעץ עם רופא ולא לקבוע על דעת עצמכם.

חשוב מאד: מוצרי חלב כמקור לסידן וכמונעי מחלת
אחד המרכיבים החשובים ביותר בחלב הוא הסידן. הסידן חשוב מאד לצמיחת העצמות, חיזוקן ושמירה על צפיפותן בגיל המבוגר. מחקרים אחרונים הראו כי לסידן יש גם השפעה מובהקת על הורדת לחץ דם, הורדת כולסטרול, מניעת שבץ, הפחתת כאבי מחזור ב- 50% ועזרה משמעותית בירידה במשקל בעת דיאטה מאוזנת. נותנים אלו הביאו חלק מהחוקרים להגדיר את הסידן כמינרל "פלאי".

לפי ההנחיות האמריקאיות של ה- RDA, יש שוני לפי הגיל:
- בגיל ההתבגרות (עד 19)- 1300 מ"ג ליום
- בגילאי 19-50 יש לצרוך – 1000 מ"ג ליום
- מעל גיל 50- 1200 מ"ג ליום.

אם נתייחס לכמות הסידן בגביע קוטג' או גבינה 5% של 250 מ"ל, נוכל לומר כי הם מכילים 250 מ"ג סידן. כוס חלב מכילה בממוצע 200 מ"ג סידן. אכן, קשה להגיע לכמות הסידן היומית המומלצת ללא מודעות לשילוב מוצרי חלב בתפריט.

לאלה הנמנעים ממוצרי חלב, קשה עוד יותר להגיע לכמות המומלצת, למרות השימוש הנרחב בסויה ובמוצריה. יש הנעזרים בתוספי מזון העשירים בסידן על מנת להבטיח את האספקה היומית. חלק מהתוספים מכילים 500-600 מ"ג סידן ואז יש לזכור, כי צריך לספק גם סידן מהמזון על מנת להגיע לכמות המומלצת ליום. ישנו גם תוסף סידן המכיל 1000 מ"ג סידן (כל הכמות הנחוצה לגילאי 19-50) והוא מגיע באבקה שניתן לשלב עם כל סוג של מזון או שתייה. התוסף נקרא "קלסידן" של חברת התרופות "דקסון" והוא נותן פתרון למי שלא אוכל מוצרי חלב או מתקשה לבלוע כדורים (שזו בעיה רצינית עם כדורי הסידן הגדולים).

כדי לקבל סדר גודל להלן פירוט קלורי ותכולת סידן במוצרי חלב שונים, כפי שמפורסמים על ידי חברות המזון השונות:

כוס חלב - מכילה כ-106 קלוריות, וכ- 200 מ"ג סידן.
חצי גביע גבינה לבנה רכה (ממוצע 3%-5%) מכילה כ- 100 קלוריות וכ-100 מ"ג סידן.
חצי גביע גבינה לבנה מועשרת מכילה כ- 125 קל' וכ- 200 מ"ג סידן.
מכל לבן/יוגורט/גיל מכילים כ-120 קלוריות וכ- 200 מ"ג סידן
גביע קרם יוגורט (תות שדה) 3% שומן מכיל כ- 161 קלוריות וכ-189 מ"ג סידן.
100 גר' יוגה 1 1/2% - כ-65 קלוריות וכ-100 מ"ג סידן.

מוצרי חלב הם חלק חשוב בתזונה היומית שלנו. הם מהווים מקור חשוב לחלבון וסידן. אם אתם סובלים מבעיה בריאותית הקשורה לחלב ואובחנה על ידי רופא, הימנעו מהחלב אך השתדלו לספק לגוף סידן באמצעים אחרים (מוצרי סויה, תוספים ועוד), אם אם אתם ניזונים רק משמועות, נסו לתת צ'אנס נוסף למאכלים, למגוון ולטעמים של מוצרי החלב. אולי אפילו תופתעו לטובה.


* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".