קפה ארבטר

עוד כשישבתי לי בנינוחות בין כתליו הצבעוניים של בית הקפה החדש ארבטר, ידעתי שכתיבת הטור עליו תסב לי חבלי לידה מייסרים. למרות האהדה לבעליו המתוק של בית הקפה, ששאל על כל מנה בנפרד אם היא היתה טעימה ואף התעניין איך שמענו על המקום ("מהמודעה בעכבר", עניתי בגאווה), כמעט התפתיתי להדחיק את הביקור בארבטר ולחפש מקום פרובוקטיבי יותר לכתוב עליו. את ארבטר, כך חשבתי, ניתן לסכם בפסקה אחת קצרה: החלל הפנימי קטן ומעושן אבל יש גם שולחנות בחוץ, העיצוב נאה ומוקפד, האוכל חביב ונדיב, השירות - בהעדרם המצער של לקוחות נוספים - אישי ובלתי פורמלי, מוזיקת הרקע נעימה. וזהו, היה נדמה לי. אין ולו צל חיוור לדרמה שתחזיק עבור קוראי המדור ההרפתקניים 500 מילה.

בכל זאת החלטתי שאם ישנם אנשים אמיצים מספיק כדי לפתוח בית קפה ברחוב שלמה המלך 3, כתובת שגם מי שלא מאמין בקללות יהיה חייב להסכים שהיא לכל הפחות מאתגרת, כשהמנה היצירתית ביותר המוצעת בתפריטם היא ג'בטה חמה עם שוקולד נוטלה, אז גם מבקרת בתי הקפה תיאלץ לשנס את מותניה השמנמנים ולנסות להתמודד עם בית קפה שהוא, לא עלינו, סתם בית קפה די רגיל. וכך, בעודי מהגגת באריכות על אודות תרבות הגימיקים הנלוזה שפשתה בכל מעוזינו, מחדדת את הדאחקה המתחייבת על מהרטה ומשבחת את ארבטר על הקלאסה הבלתי מתחנפת, נפלו עיניי על אותה מודעה ב"עכבר" שהביאה אותי עד הלום. והנה זהר לפתע באור יקרות הצירוף המשיחי שחמק ממני איכשהו לפני כן _ "אינטרנט אלחוטי". יששששששששששש, צהלתי בהקלה, נמצא הגימיק! אפשר להתחיל לכתוב.

יש להודות שאם כבר גימיק, אז ארבטר שיחקו אותה בענק. כבר התלוננתי פה בעבר על הקושי למצוא קפה-אינטרנט ראוי בתל אביב. מובן שמיד לאחר פרסום אותו מדור התפדחתי לגלות מספר לא מבוטל של מקומות שדווקא עונים על הדרישה באופן סביר ביותר, ובכל זאת, אף אחד מהם לא דומה למה שיש לארבטר להציע – קפה-אינטרנט, שהוא קודם כל בית קפה ראוי בפני עצמו. בניגוד לבתי קפה אחרים מהסוג הזה, בארבטר אין בכלל מחשבים והשימוש באינטרנט האלחוטי תלוי בלקוחות עצמם, שיכולים ליהנות ממנו רק אם יגיעו כשברשותם מחשבי לפטופ בעלי כרטיס Yi-fi. יתרון גאוני נוסף הוא, שבניגוד למודל הנפוץ, בארבטר החיבור לרשת בחינם. בצירוף משהו טעים לאכול, המקום יכול בהחלט להפוך לפינת עבודה מושלמת.

התפריט מצומצם למדי, וכולל בעיקר כריכים וסלטים. אנחנו הלכנו על האופציה לרעבים: כריך טונה (32 שקל) שמגיע בג'בטה לבנה או שחורה, ומכיל טונה, ביצה קשה, מיונז, עגבנייה, מלפפון חמוץ ומעט בצל סגול; וכריך רוסטביף (36 שקל), אף הוא בג'בטה, המכיל ריבת בצל, בטטה ועלים ירוקים. שני הכריכים הוגשו בצלחות גדולות ולוו גם בסלט טעים. מיץ התפוזים (12 שקל) אמנם לא נסחט ממש לפני ההגשה, אך בכל זאת היה מהנה, וגם הלימונדה התוססת למדי (12 שקל) היתה טובה למדי. לקינוח ביקשנו משהו עם שוקולד, בתקווה לטעום מעוגת השוקולד החמה שמופיעה אף היא במודעה, אך במקום זאת הציעו לנו בראוני או קרואסון. הלכנו על הבראוני (10 שקל לחתיכה בינונית), שלא היה נורא טרי, אבל פיצה על כך בשוקולדיות עשירה, יחסית לבראוני. הפוך גדול (12 שקל) היה נחמד, אבל לא כדאי לפספס את חליטת התה בטעם פירות יער, שהיתה ממש מוצלחת (14 שקל). עכשיו נותר רק להשיג לפטופ. וכרטיס Yi-fi. וגם ג'וב מושלם כזה, שעובדים בו מבתי קפה.

Arbeter אספרסו בר, שלמה המלך 3, טל' 5257333. פתוח: א'-ו' 7:00 עד לקוח אחרון, שבת 10:00 עד לקוח אחרון.