הרולס רויס של המאלטים

לא תרצו לפספס שלוק מוויסקי מקאלן 18, 25 או 50. גיא גיסר מפרק לגורמים וויסקי מאלט נוסף ומפנטז על מותגים שצריך לפתוח עבורם חיסכון

גיא גיסר

מייקל ג'קסון - לא הזמר המתפורר וחובב העוללים - אלא מבקר הוויסקי הבכיר בעולם קיבל את אחד הג'ובים המושלמים ביותר עלי אדמות: הוא טועם כמעט כל מותג וויסקי שקיים, מדרג אותו, מביע את דעתו האישית (טובה או רעה) ולא חוסך בתיאורים: "מאוד מאכזב"; "לא מעניין כמו שהיה פעם"; "בעל טעם מתכתי", הם רק חלק מהגזירות שהוא מטיל על וויסקים שלא עברו אצלו את המבחן. ולקבל ממייקל ג'קסון ביקורת שכזו, זה לא נעים.

לעומת כל הרע הזה, כשאדון ג'קסון נתקל בוויסקי שהוא אוהב, נדמה שהציוריות במילותיו כאילו נוסחה בידי אומן. אחד המשפטים הידועים שהצמיד ג'קסון לוויסקי מאלט כלשהו הוא "הרולס רויס של המאלטים", והוא התכוון לאחד המאלטים המוצלחים ביותר והמכובדים ביותר שמיוצרים בסקוטלנד- מקאלן.

עוד בוואלה!

מרתק: הנשק הסודי שמחולל פלאים במלחמה

אריה זמיר
לכתבה המלאה

וויסקי בכדי חרס

המקאלן (The Macallan) הוא וויסקי סקוטי מאלט הממוקם באזור הספייסייד שבצפון סקוטלנד. באותו אזור נמצאות למעלה ממחצית מזקקות הוויסקי בסקוטלנד כולה, כך שהאזור, לפחות מבחינת וויסקי, הוא פורה מאוד.

ב-1824 הקים את המזקקה בחור בשם אלכסנדר ר?יד, שקנה שטח אדמה במטרה להקים עליו חווה חקלאית, אך למזלנו, בחר להקים בסוף מזקקת וויסקי מאלט. ריד העסיק 7 עובדים, במשך הקיץ הם עבדו כחקלאים בחווה ובמשך החורף הם תפעלו את המזקקה וכל הכרוך בה. בשנה טובה הצליחה המזקקה לייצר כ- 25,000 ליטרים של וויסקי, כמות בינונית במונחים של אותה תקופה. את הוויסקי שלו מכר ריד בכדי חרס מעוצבים שהכילו 5 ליטרים, ורק ב- 1845, לאחר שבוטל המס על זכוכית בסקוטלנד, החל לשווק בקבוקי זכוכית קטנים ונוחים יותר.

כשהלך לעולמו בשנת 1847, הועברה השליטה במזקקה לבנו (בעל אותו שם כמו אביו), ולאחר שזה נפטר 9 שנים מאוחר יותר, עברה המזקקה כמה ידיים, עד שנפלה לידיו של ג'יימס סטיוארט, אחד הבעלים של מזקקת גלן- ספיי. סטיוארט היה זה שהחליט, לאחר שנים של הזנחה קלה, שיש להקים ולחדש את מזקקת מקאלן, לעקוב אחרי יבול השעורה שמגיע למזקקה ולבדוק איך ניתן לשפר את מחסני היישון – ייעול.

מתחילת עד אמצע המאה ה- 20, הוכנס תמיד הוויסקי לחביות עץ אלון, שבעבר יושנו בהן יינות שרי מספרד, מסורת הממשיכה להתקיים עד היום. ב- 1968 החלה מקאלן לראשונה להיסחר בבורסהו ומניותיה נקנו בידי חברות אלכוהול גדולות כמו רמי- קוואנטרו, סאנטורי היפנית ועוד. אבל הייחוד של החברה נבע מכך, שחלק מהמניות נשמרו לעובדי המזקקה ולשאר תושבי הכפר בו המזקקה שוכנת. המסחר בבורסה הכניס כסף למזקקה וכך החלו לייצר במזקקה יותר וויסקי.

בין השנים 1965-1975 גדל מספר דודי הזיקוק במזקקה מ- 6 ל- 21, ואם לוקחים בחשבון שכל דוד זיקוק עולה כ- 70,000$, ניתן להסיק, שהייתה כאן השקעה לא קטנה. מקאלן מתגאים בכך שהם ממשיכים, גם היום, להשתמש בזן אחד של שעורה הנקרא "Golden Promise", שממנו, הם סבורים, מופק הטעם הטוב ביותר.

למקאלן מגוון עצום של מותגי וויסקי, חלקם חדשים וחלקם ישנים, שלא נאמר עתיקים. חלק מהבקבוקים, הנמצאים בידי אספנים שונים ברחבי העולם, מכילים וויסקי שיושן 40, 50 ואף 60 שנה, ומחירם עולה מיום ליום. עם זאת, במאי 2004, התפוצצה פרשה לא נעימה מבחינת מקאלן, הנוגעת לזיופי משקאות.

זיוף או לא?

מסתבר שחלק מבקבוקי המאלט הנדירים שהוצבו במוזיאון הקטן שבמזקקה היו, לא עלינו מזויפים! כדי להבהיר את הנקודה, יש להדגיש שמדובר בבקבוקים מלפני 60 ו- 70 שנה, שחברת מקאלן קנתה מאספנים פרטיים על מנת "לקשט" את ההיצע שיש להם במזקקה.

דייב ברו?ם, מבקר הוויסקי הנודע, היה זה שהעלה את החשדות הללו, לאחר שטעם כמה מהוויסקים ולא היה בטוח שאלו הוויסקים המקוריים. כששמעו זאת במקאלן, מיד שלחו כמה מהבקבוקים לבדיקת מעבדה, שם בדקו את תווית הנייר שמודבקת על הבקבוק (בכל זאת, חבל לפתוח בקבוקים כל כך נדירים סתם כך), והתשובה היתה מוחצת: התוויות אותנטיות ואמיתיות לחלוטין.

ברו?ם לא וויתר וכשמקאלן ראו שהבחור רציני, שלחו בקבוק אחד לבדיקה והתברר שאכן הוויסקי אינו מקורי. ברוב בושה, נאלצו לשלוח עוד 10 בקבוקים חשודים, וגם הם התבררו כמזויפים. הידיעה עשתה רעש גדול בתעשיית הוויסקי העולמית וחברת מקאלן יצאה באינספור הודעות לתקשורת, הביעה התנצלות והודיעה שהכל היה בתום לב ושקבוצת נוכלים מכרה להם את הוויסקי המזוייף. "מדוע לא בדקתם מה אתם קונים?" שאל אחד העתונאים את דייב קוקס, אחראי על מחלקת הוויסקים הנדירים בחברה, "לא העלינו בדעתנו שמישהו יעשה דבר כזה, לא היה לנו שום בסיס לחשד" הוא ענה, ונראה שעידן התמימות של מקאלן תם ממש באותו רגע.

בשנת 1999 נמכרה חברת "היילנד דיסטילרס", שבבעלותה מזקקת מקאלן, ל"קבוצת אדרינגטון" במחיר צנוע של 601 מיליון ליש"ט, אך למרות שינויי הבעלים, תהליך ייצור הוויסקי לא השתנה, ויש לקוות שגם לא ישתנה.

המקאלן מפורסם מאוד כמותג מאלט בפני עצמו, אך משתמשים בו גם כמרכיב חשוב בערבוב מספר מותגי וויסקי בלנדד כגון פיימוס גראוס, בלנטיינ'ס, קאטי סארק, J&B, שיבאס ריגאל ועוד. בגלל הקלילות והארומה המתקתקה שלו (עקב יישון בחביות שרי), מתאים המקאלן לשתיין המאלט המתחיל, זה שנרתע מהטעם המעושן, הכבד והמחוספס, אך רוצה להיכנס לעולם הנהדר הזה. זהו בהחלט מאלט אציל, אלגנטי וכמו שאמר מייקל ג'קסון- רולס רויס אמיתי.

הפינה הקבועה

בפינתנו הקבועה: "ברצוני לנצל במה זו" אעסוק הפעם בייבוא של המקאלן, או יותר נכון בחוסר הייבוא שלו. הייתם מאמינים? למקאלן אין ייבוא לארץ! עד לפני שנה הוא ייבאו אותו באופן סדיר (אמנם ביוקר, אבל הגיע) ולאחר שהיבואנית נתקלה בקשיים ביורוקרטיים, הייבוא פסק.

אז אנא מכם, יבואנים יקרים וסתם אנשים עם ממון וחזון- שמישהו ירים את הכפפה ויביא את המקאלן הנפלא לארץ, כי כבר יותר מדי זמן לא רואים אותו על מדפי התצוגה בברים, אלא אם בעל הבית טס לחו"ל והביא כמה בקבוקים מהדיוטי פרי. ואם אפשר לא לתמחר אותו גבוה מדי זה גם יהיה נחמד.
תודה.


מותגים:

מקאלן 10 - The Macallan 10 Years Old

ספינת הדגל של מקאלן, שכמעט ולא ראו בארץ, אלא בעיקר בבריטניה, שוק העיקרי שלו. ללא תוספת צבעי מאכל הוויסקי בגוון ענברי- זהב, טעמו מעט מתקתק מחביות השרי, וויסקי נהדר לכל מצב. 40% אלכוהול.

מקאלן 12 The Macallan 12 Years Old
המקאלן 12 הוכתר כ"מאלט בן ה- 12 הטוב ביותר בסביבה" ע"י פול פאקולט (כתב וויסקי ידוע), וההגדרה שלו די קולעת למטרה. מתקתק אך עם טעם מהחבית עצמה, והשילוב בין השניים נותן טעמים חדשים לוויסקי. מומלץ להוסיף מעט מים מינרלים כדי לפתוח את הארומות, וליהנות מכל רגע. 40% אלכוהול.

מקאלן אלגנסיה - The Macallan Elegancia

מותג המשלב 2 סוגי חביות יישון: חביות שרי פינו, שהן החביות הרגילות בהן משתמשים במקאלן, וחביות שרי אולורוסו, שהן חביות שכמעט ולא משתמשים בהן. השילוב של השניים אמור לתת מגוון חדש של טעמים וארומות לעומת המקאלן 12 הרגיל. אני לא מצאתי יותר מדי כאלה, אבל אולי זה רק אני. האלגנסיה (לא להתבלבל עם האלגנס של גלן מוראנג'י!) נמכר אך ורק בחנויות דיוטי פרי ברחבי העולם, לא בחנויות משקאות רגילות.

מקאלן 18 - The Macallan 18 Years Old

גבירותי ורבותי, נא להכיר: מקאלן 18 שנה, המאלט הטוב ביותר לשנת 2004. בכל שנה עורך ה- Whisky magazine - האוטוריטה הגדולה ביותר בכל הנוגע לוויסקי, בכלל ולמאלטים בפרט - תחרות בין כל המאלטים שזכו לציונים הגבוהים ביותר במהלך כל השנה. 90 מאלטים מתחרים על התואר הנחשק, אך רק אחד זוכה בו. בשנה האחרונה זכה המקאלן 18 שנה, וכל מה שנותר הוא להוריד בפניו את הכובע: מעט יבש, טיפה מעושן, מתקתק וארומטי. אמנם מחירו בחו"ל עלול להרתיע (כ- 120$ לבקבוק), אך אם יש לכם אפשרות לשים יד על בקבוק כזה - שימו בלי בושה. 43% אלכוהול.

מקאלן 21 - The Macallan 21 Years Old

המקאלן 21 משלב בין יישון הוויסקי בחביות שרי לחביות בורבון, והתוצאה היא וויסקי חלק, עדין ונעים, אך עם זאת בעל סיומת יבשה. 21 שנים בחביות עושות את שלהן. 40% אלכוהול.

מקאלן 25 - The Macallan 25 Years Old

גרסת ה-25 של מקאלן הוא אחד ממותגי הוויסקי המוערכים ביותר על ידי מומחי וויסקי. אגרסיבי אך לא מדי, מעט מעושן, ניחוח מתקתק - כל אלה הופכים את הוויסקי לאחד המשובחים שהוציאה חברת מקאלן. מחירו 200 ליש"ט, אך ככל הנראה שווה כל פני.
43% אלכוהול.

מקאלן 30 - The Macallan 30 Years Old

בנוסף לכך שזהו וויסקי בן 30, יש לציין שהוא זכה במקום ה- 9 ברשימת המאלט הטוב ביותר בשנת 2004, מה שמעיד עליו כי גילו המבוגר עושה לו רק טוב. ארומה מעט מעושנת, סיומת יבשה אך לא מדי כפי שמצפים מוויסקי ששכב 30 שנה בחבית. 570$ בחנויות המובחרות. 43% אלכוהול.

מקאלן מילניום - 50 שנה The Macallan Millennium 50 Years Old

בקבוק כל כך נדיר ומדהים, שנותר רק לשוב ולהצטער שכנראה לא נטעם ממנו לעולם. הוויסקי נכנס לחבית ב-14.5.49 ובוקבק לאחר כבוד במאי 1999, לכבוד המילניום האחרון. המדהים הוא שהחוזק האלכוהולי של הוויסקי בחבית בעת הביקבוק היה 50.5% כלומר כמעט ולא התאדה אלכוהול מהחבית. בדרך בכל שנת יישון מתאדה כ- 3% מנפח הנוזל ואחוז האלכוהול בהתאם, אך לא כאן.

המקאלן מילניום זכה להיות במקום ה- 8 ברשימת המאלט הטוב ביותר בשנת 2004, ומי שטעם ממנו (מייקל ג'קסון, אלא מי) כינה אותו בפשטות "וויסקי מפואר". אם יש לכם 3,500$ מיותרים, רוצו לקנות, ואל תשכחו להזמין אותי לטעימה קטנה. 43% אלכוהול.

להיות זקן זה אחלה

למקאלן יש מגוון רחב ביותר של וויסקי מ"בציר" מיוחד (Vintage) כזה או אחר, כאשר כל אחד מיושן תקופה אחרת ומייצג תקופות שונות בהיסטוריה של המזקקה. לא אזכיר את כולם, ולכן בחרתי כמה בולטים ומעניינים, דרכם אני מקווה שיהיה אפשר לרדת לעומקו של המאלט הנהדר - המקאלן:

מקאלן 1841 רפליקה - The Macallan 1841 Replica

העתק של הוויסקי המקורי שייצר אלכסנדר ריד בתחילת הדרך של מקאלן. הוויסקי נמכר בכד מחרס, ממש כמו בימים ההם. 41.7% אלכוהול.

מקאלן שנת 1926, 60 שנה - The Macallan 1926, 60 Years Old

אחד ממותגי הוויסקי הזקנים ביותר בעולם. בוקבק ב- 1986 בגיל 60 (!!!) כשרק 40 בקבוקים הועמדו למכירה מאותה חבית. 20,000 ליש"ט מחירו הרשמי, אך למעשה במכירות פומביות תאלצו לשלם הרבה יותר בכדי להשיגו. 42.6% אלכוהול (חוזק חבית).

מקאלן שנת 1949, 53 שנה - The Macallan 1949, 53 Years Old
עוד אחד מהוויסקים הנדירים של מקאלן. שכב בחבית לא פחות מ- 53 שנים, בוקבק בחוזק חבית של 49.8% אלכוהול ומחירו כ- 2,700 ליש"ט.

מקאלן שנת 1961 - The Macallan 1961 Vintage

וויסקי שבוקבק בשנת 2001, 40 שנה בחביות שרי, בוקבק בחוזק אלכוהולי של 54.7%, וזכה לתאור מחמיא ביותר של מייקל ג'קסון: "האחד שאהבתי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully