אדומה ותאוותנית

עגבנייה היא אחד מהירקות הכי פופולריים בכל סלט או תבשיל והיא חלק בלתי נפרד מהתפריט הארצישראלי העכשווי והמטבח הים-תיכוני. מהם היתרונות התזונתיים של העגבנייה ובמה היא תורמת לבריאות שלנו? מי שלא אוהב עגבניות בסלט שלו כדי שיחשוב פעמיים.

את העגבניות ומוצריהן הנלווים ניתן למצוא כיום כמעט בכל העולם ובכל זמן נתון. התפתחות החקלאות והטכנולגיה, הביאה לכך שיש היום עגבניות בשוק לאורך כל השנה אם כי עדיין יש עונות בהן הן מוצלחות יותר או שיש זנים ייחודיים (כמו עגבניות תמר למשל).

צבעה האדום של העגבנייה נחשב לצבע התשוקה ולצבע שמעורר תיאבון ותאווה. שורש המילה עגבנייה, ע.ג.ב, נלקח מעולם התשוקה המינית ובתקופות קדומות נחשבה העגבנייה למעוררת תשוקה ידועה. לא פעם בתעשיית המזון, משתמשים בחומרי צבע אדומים כתוספת למוצרים, על מנת לגרום להם להיות יותר מעוררי תיאבון בדיוק מסיבה זו. הצבע האדום של העגבנייה נחשב לאחד מגווני האדום החזקים בטבע, הסומק הטבעי שלה מהווה בסיס לשילובים רבים ומעניינים בתעשיית המזון אם בצורתה הטרייה, המרוסקת, המיובשת או המשומרת.

העגבנייה שייכת למשפחת הסולניים, כמו אחיה החציל ובני דודה הפלפלים הירוקים, האדומים, הצהובים ואף הסגולים. העגבנייה, כמו ירקות אחרים, דלה יחסית בקלוריות (22 קלוריות בעגבנייה ממוצעת), מכילה 1% של חלבון, פחות מאחוז שומן ו- 4% פחמימות (מי אמר שאסור לאכול עגבניות בדיאטת חלבון?). כמו כן, היא עשירה באשלגן ומכילה גם ויטמין C וסיבים תזונתיים. ניתן למצוא בעגבנייה גם מעט ברזל, ויטמין A, ויטמין B6 וויטמין K.

העגבנייה הפכה בשנים האחרונות לשחקנית של כבוד בתחום המאכלים המונעים סרטן. אחד הגילויים המדעיים הגדולים ביותר הוא גילויו של נוגד החמצון ה"ליקופן" שיש המגדירים אותו בשם "סם הנעורים" והוא מצוי בעגבנייה. בנוסף לליקופן, מכילה העגבנייה רכיבים נוספים המסייעים בשמירה על בריאות הגוף כמו קרטנואידים (12 סוגים), חומצות פנוליות (נוגדי חמצון חזקים) ופלבנואידים.

הליקופן הוא הפיגמנט האדום המקנה לעגבנייה את צבעה האדום והעז. ההתעניינות הגדולה בליקופן החלה כשנערך מחקר רחב באוניברסיטת הרווארד בו השתתפו 47,000 איש, בעקבות ההשערה שצריכה מוגברת של עגבניות ומוצריהן קשורה בהפחתה משמעותית בסיכון ללקות בסרטן הפרוסטטה.

במחקרים נוספים ממצא אפקט מגן של העגבנייה והליקפון גם בסוגים נוספים של סרטן (סרטן הריאות, הקיבה, הלבלב, המעי הגס, הוושט, חלל הפה, השד וצוואר הרחם). בנוסף לכך מחקרים הראו כי לעגבנייה יש השפעה מונעת בהקשר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, כולל הפחתת רמות הכולסטרול בדם, כנראה בשל הרכיבים נוגדי החמצון שבעגבנייה. מחקר אחר הראה כי לעגבנייה יש יכולת לשמור על תפקודי המוח אצל נשים בגיל מבוגר (מעל 70). עדויות נוספות להשפעת הליקופן על הבריאות הראו כי לצריכת רסק עגבניות במשך 10 שבועות יש הגנה מפני אדמומיות העור שנגרמה עקב חשיפה לקרינת UV של השמש.

חשוב לדעת כי הליקופן לא נמצא רק בעגבניות, למרות שהן מהוות 80% ממקורו בתזונה המערבית. ניתן למצוא את הליקופן בפירות בעלי צבע אדמדם כמו אבטיח, פפאיה, אשכולית אדומה וגויאבה ורודה.

עגבניות השרי המתוקות או עגבניות מזן התמר, הגדלות בתקופה קצרה יחסית במהלך השנה, הן רק דוגמה קטנה למגוון הטעמים והצורות של העגבנייה. עגבניות השרי הקטנות, מהוות פתרון נהדר לשכנוע ילדים ואף מבוגרים לשלב את העגבניות בתפריט היומי ואפשר גם לנשנש אותן בין הארוחות בלי לשלם מחיר קלורי גבוה. עגבניות תמר נחשבות לעגבניות בעלות טעם וארומה עשירים ולכן נוהגים לייבש אותן ולרכוש אותן משומרות. יש בשוק גם ריבות מעגבניות תמר ומעגבניות שרי.

אחת הצורות בהן ניתן לקנות את העגבניות היא צורתן המיובשת. הטעם שונה והמרקם מושפע מאופן הייבוש ואופן השימוש. עגבניות מיובשות נתן למצוא בצורתן הטבעית, בשמן זית, בצורה של עגבניות לחות ואף אפילו כעגבניות מיובשות עם סוכר הניתנות לאכילה כמו שזיף ותמר מיובש. את העגבניות המיובשות משלבים במאפים רבים (לחמים, לחמניות, פוקצ'ות, פשטידות) תבשילי קדרה, בשרים ורטבים. הן משדרגות כל מאכל ומשתלבות באפייה ובבישול. את העגבנייה ניתן למצוא היום כמעט בכל פינה. בגרסתה הטרייה היא משתלבת בסלטים, כריכים, פשטידות וקישים, רוטב העגבניות המבושל מהווה בסיס רחב למאכלים, קדרות ותבשילים.

על סמך מחקרים, מומלץ לצרוך 1.5- 2 עגבנית ביום, כשהמטרה היא להגיע לפחות ל-10 עגבניות בשבוע. נסו לשלב יותר עגבניות בתפריט היומי ומי שלא מסתדר איתה טרייה, שינסה ליהנות ממרבית היתרונות התזונתיים באכילת רסק, רוטב, מרק או במאפים.


* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".