ג'ין, המשקה שכל כך הרבה אנשים אוהבים ומעריכים ברחבי העולם, הוא משקה שנחשב כמוקצה בישראל למרות שבכל העולם ברים מתגאים בקוקטיילים על בסיס ג'ין, במגוון מותגים רחב ובקהל לקוחות נאמן ששותה כמויות. הדיבורים בתעשיית האלכוהול העולמית טוענים כי קוקטיילי ג'ין הם הדבר החם הבא אז למה בארץ הוא לא מצליח להתרומם?
התשובה, לדעתי, נעוצה בבלוטות הטעם של הישראלי המצוי. רובנו "בורכנו" בחיך שמעריך הרבה יותר טעם מתוק מאשר מריר, ובדרך כלל אם ניתנת לנו האופציה לבחור בין וודקה רדבול לבין ג'ין טוניק, הוודקה רדבול יישמע מעניין יותר. ייתכן שהבעיה הגדולה יותר היא חוסר בידע על ג'ין. לא הרבה ישראלים באמת מכירים את הטעם שלו (אם לא מחשיבים מותגי ג'ין ישראליים נחותים וזולים), הוא לא כזה טרנדי, לא יותר מדי סקסי, ואם כבר מכירים, אז רק כדרינק של בחורות, ששותות ג'ין טוניק כי זה "משקה של כוסיות".
לקראת הישיבה הבאה שלכם בבר השכונתי הנה משהו טיפה שונה ומעניין ללילות הקיץ המהבילים באזורנו - מותג הג'ין מס' 1 בעולם - גורדונ'ס.
יובש מתקתק
את הגורדונ'ס (Gordon's) המציא אלכסנדר גורדון, איש עסקים סקוטי, שהגיע ללונדון בשנות השישים של המאה ה-18 במטרה אחת בלבד: לייצר את הג'ין הטוב ביותר בעולם. הוא קנה מפעל זיקוק והחל לעשות בו ניסויים שונים כדי להגיע לטעם האידיאלי. הניסויים התמקדו בהשריית תבלינים ומרכיבים צמחיים באלכוהול דגנים נטרלי, בתוספת שמן מגרגרי הערער.
בשנת 1769 הצליח להגיע למתכון אידיאלי. הוא הישרה 7 תבלינים שונים באלכוהול וזיקק את כל התערובת פעמיים בזיקוק דודי מסורתי. לגורדונ'ס, לעומת מותגי ג'ין אחרים באותה תקופה, לא הוסיפו סוכר, וטעמו היה יבש כמעט לחלוטין. את המתקתקות הקלה שהוא הותיר על הלשון נתנו התבלינים השונים המושרים בו. בסופו של דבר, היה הג'ין מעט אגרסיבי אך עשיר בטעמים וניחוחות פירותיים. אלכסנדר הוסיף עוד זיקוק אחד כדי לרכך מעט את האגרסיביות הקשה ובסופו של דבר נולד לונדון דריי ג'ין איכותי, טעים ועדין, שקיבל את השם "גורדונ'ס לונדון דריי ג'ין".
גורדון החל לשווק את המשקה החדש שלו במסעדות ובמסבאות בלונדון, והגרודונ'ס - כג'ין יותר מושקע ביחס למותגי הג'ין שיוצרו עד אותה תקופה באנגליה - החל לתפוס תאוצה. הלקוחות אהבו את העדינות שבו, את העובדה שניתן ללגום ממנו ללא תוספת משקה קל ומבלי לעקם את הפרצוף בגלל טעמי לוואי.
כבר באותה השנה העביר אלכסנדר את המזקקה שלו מלונדון לקלארקנוול (Clerkenwell), רובע בעל שלטון עצמאי בלונדון. הסיבה הייתה כפולה, גם בגלל מקור מים זכים ונקיים שמסייע בייצור ג'ין נקי וטעים יותר, וגם בגלל מיסוי נמוך על המזקקה עצמה. כך, עלתה איכות הג'ין וההוצאות הצטמצמו.
ב-1823 נפטר אלכסנדר גורדון והשליטה במפעל עברה לבנו ואחר כך לנכדו. ב-1877 עברה המזקקה מהמשפחה לחברת ג'ון קרי ושות' (John Curry & co.), שסיפקה תזקיקי אלכוהול ליצרני משקאות שונים באנגליה. התזקיקים שיוצרו בדודי הזיקוק של גורדונ'ס הוצעו ליצרנית לונדון דריי ג'ין אחרת - טאנקרי (Tanqueray), וזו החלה לרכוש תזקיקים כדי לייצר את הג'ין שלה. ב-1898, לאחר שנות שיתוף פעולה סמוי, התמזגו שתי החברות - גורדונ'ס וטאנקרי - לחברה אחת גדולה בשם " Tanqueray, Gordon & Co". שתי החברות נחשבו לגדולות בשוק והמיזוג ביניהן הכה גלים בתעשיית הג'ין והאלכוהול העולמית. עד היום מדובר בחברה אחת גדולה ששולטת בשוק הג'ין העולמי.
הלוגו של גורדונ'ס הוא ראש של חזיר בר, והוא זכר לאגדה הטוענת כי אחד מבני משפחת גורדון הציל את מלך סקוטלנד מחזיר בר שתקף אותו. ראש החזיר מתנוסס כיום בגאווה גדולה על כל אחד ממותגי גורדונ'ס, כזכר לאותו מקרה.
בלי הרבה שינויים אבל קצת קמצנים
משנת 1769 עד היום, כמעט שלא השתנה דבר בתהליך הייצור. הפרט היחיד שכן השתנה עם השנים (לצערנו הרב) הוא אחוז האלכוהול. הגורדונ'ס החל את דרכו ברמה אלכוהולית של 47%, ירד ל-43%, ל- 40% וכיום הוא עומד על 37.5% אלכוהול בנפח. ולמה הירידה? עניין כלכלי לחלוטין.
בכל מדינה בעולם המערבי, המיסוי על משקאות אלכוהוליים עולה ככל שהרמה האלכוהולית עולה, ולכן החליטו בגורדונ'ס להוריד את אחוז האלכוהול שבג'ין. לטעמי, ולטעמם של רבים אחרים, המהלך הזה שנוי במחלוקת ומעט טיפשי. הרי לא מדובר במותג חדש וקטן, אלא במותג הג'ין מס' 1 במכירות בעולם, ולכן מן הראוי שעוד כמה פאונדים (אפילו אם מדובר במיליונים) לא יסיטו מותג כמו גורדונ'ס מדרכו. מה עוד שמאחוריו עומד תאגיד האלכוהול האדיר UDV, כך שלא בגלל שיטת מיסוי הם יפשטו רגל. חבל שהמצב הגיע לכך שרק שיקולים כלכליים נחשבים בעיני הבעלים, אבל לנו אין יותר מדי מה לעשות בנוגע לכך מלבד להתלונן.
מותגים
פרט לג'ין הרגיל של גורדונ'ס, החברה מייצרת עוד שני מותגים אחרים, שכמעט ולא מכירים בארץ וחבל.
הראשון הוא סלו ג'ין (Sloe Gin). הסלו ג'ין הוא ליקר עתיק יומין שמקורו באנגליה, אך כיום הוא מיוצר גם במדינות אחרות כגון הולנד. הסלו ג'ין של גורדונ'ס הוא משקה המבוסס על ג'ין שמושרים בו שזיפים קטנים מזן Sloe הנקטפים לאחר הסתיו כשהם בשלים ומלאים במיץ. כשהמיץ המתוק מופרש החוצה לתוך הג'ין עצמו, מסננים את הנוזלים ומבקבקים. התוצאה היא ליקר בצבע סגול כהה, מתוק ונעים, כשהג'ין שבו נותן חספוס מסוים שמשתלב נהדר עם המתיקות שבו.
הסלו ג'ין של גורדונ'ס אינו מותג חדש. הוא יצא לראשונה בשנת 1908, אך רק לאחרונה הוא שינה צורה והתגנדר בבקבוק מעוצב ומודרני, כזה ששובה את העין וגורם לרצות לטעום ממנו. 26% אלכוהול.
המותג השני נקרא גורדונ'ס דיסטילר'ז קאט (Gordon's Distiller's Cut) והוא מותג חדש יחסית. מדובר בג'ין מתובל בצורה שונה מהג'ין הרגיל של גורדונ'ס. בדיסטילר'ז קאט יש שימוש רב בגרגרי ערער מיובשים, בלמון גראס ובג'ינג'ר. הטעם הסופי הוא הרבה פחות מתקתק מהגורדונ'ס הרגיל, יותר אגרסיבי ובעל ניחוחות חזקים של אותם תבלינים.