בשכבר הימים היתה העיר האגדית אלדוראדו בדרום אמריקה מושא תשוקתם של הרפתקני היבשת. סיפרו שזהב מתגלגל בחוצותיה, סיפרו שארמונותיה מצופים בו, הפליגו בשבחי הנשים היפות והסוערות שמצפות שם לגברים ברי המזל, קישטו את האגדות בתיאורים על משתאות שנמשכו כל הלילה, יין זרם בהם כמים, הררי בשר מדמם הועמסו על השולחנות לצלילי פלמנקו סוער. בקיצור - הפיתוי האולטימטיבי. זהב וכסף ותאוות בשרים, תרתי משמע. אלדוראדו, איזה צליל. רק להגות את המילה וכבר חיכך מתמלא ברוק.
אנחנו כבר יודעים שאגדות הן רק אגדות, אבל צליל אקזוטי של מילים וסיפורים מיתולוגיים עדיין עושים לנו משהו. ואם מספרים לנו שביום ראשון מוגשת באלדוראדו ארוחת בשרים ברזילאית בסגנון "אכול כפי יכולתך" ב-59 שקל, לא צריך להאיץ בנו כדי שנעמיס את האוכף על גבי פרדתנו הקשישה ונצא אל המדבריות בדרך לרחוב ירמיהו.
אכן, מיתולוגיה. כבר בכניסתנו נוכחנו לדעת שבמיתולוגיה הזו כבר היינו, ותחושת הדה ז'ה וו שפקדה אותנו היתה מדויקת. אלדוראדו פשוט החליפה את מסעדת הבשרים מיתולוגיה, ששכנה עד לא מכבר בדיוק באותו מקום. אותה רצפת פרקט חמימה, אותם צבעים רכים שבהם סוידו הקירות, ופינת הגריל הנכספת מימין. במסענו המיתולוגי הקודם שבענו רוב נחת במקום. נתחי בשר משובחים זרמו אל שולחננו ולא יכולנו להפסיק ללעוס. זכור לטוב אותו טבח שטרם לכתנו הפציר בנו לנגוס עוד אנטרקוט אחד, בתואנה שהוא מנסה עכשיו מרינדה חדשה.
אגדת ה"אכול כפי יכולתך" בעסקית המיוחדת שהציעו באלדוראדו התגלתה במוגבלת משהו. זה לא מצעד הבשרים הצפוי, אלא צלחת שמוגשת אל שולחנך, ועליה חמישה סוגים של בשר - צ'וריסוס, חזה עוף, נתח אסאדו, צלעות בקר ואנטריקוט. אני לא מתלונן - גם כדי לגמור את הכבודה הזו יש צורך בהפעלת לסתות, אבל לומר לנו שזה "כפי יכולתך"? יכולתנו, תתפלאו, רבה יותר.
העסקית הזו גם אינה כוללת את מנות הפתיחה שעליהן כל כך התענגנו בסיבוב הקודם: פג'ואדה (אורז עם שעועית), צ'יפס, סלט ירקות רענן. עבור כל אחת מהן צריך לשלם תוספת של 7-9 שקלים. מנה של כנפיים ברוטב צ'ילי, סוג של פיצוחים מקומיים, מוגשת במחיר של 18-28 שקל (תלוי בכמות).
הבשרים היו טובים, אין טענות, אבל קשה לומר שזכינו לחוויה של מחפשי זהב שהגיעו לסוף הדרך ואין גבול לתאוותם. עבור החוויה הזו יש צורך לשלם כפליים, 119 שקל לאדם. או אז יגלגלו אליך את עגלת הבשרים ככל שתאבה נפשך, ללא הגבלה, ותיהנה ממבחר של שמונה סוגי בשר, לא רק חמישה. אותנו לכדו גם במגבלה של זמן - הגענו בשבע בערב, והתבקשנו לסיים עד תשע, כי כל המקומות למשמרת הבאה כבר היו מוזמנים מראש. עם המבחר המצומצם שהגישו לנו לא התקשינו לעמוד בלוח הזמנים, ולצאת משם כשחצי תאוותנו בידנו. אני מניח שזה בדיוק מה שקרה לאותם הרפתקנים נואשים בשלהי המאה ה-18, שהלכו בעקבות האגדות לאלדוראדו.
"אלדוראדו". ירמיהו 12. טל' 6046152. פתוח: כל השבוע 12:00-24:00. ארוחת "אכול כפי יכולתך", ימי א' 18:00-24:00.
אכן מיתולוגיה
צבי גילת
7.9.2005 / 7:08